הלל הגדול

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מזמור קל"ו שבספר תהלים: הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו, הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו, שאומרים בליל פסח ובירידת גשמים[1].מזמור זה נקרא "הלל הגדול", מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה, ובאותו מזמור נאמר: "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו"; ויש מפרשים שנקרא כן, לפי שיש בו עשרים וששה פסוקים של הודאה לה' כנגד מניין השם המיוחד שעולה לעשרים וששה, וכתוב: "כי גדול ה' ומהולל מאוד".

את ההלל הגדול אומרים גם בתפילת שחרית של שבת בפסוקי דזמרא.

הערות שוליים[עריכה]

  1. יש מהראשונים שכתבו, שאת ההלל הגדול שאומרים בירידת גשמים, מתחילים ממזמור קל"ד: שיר המעלות... העומדים בבית ה' בלילות.