הרב שאול ישראלי

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שאול ישראלי
Rav israeki.jpg
תאריך לידה כ"ה בתמוז תרס"ט
תאריך פטירה י"ט בסיוון תשנ"ה
השתייכות ציונות דתית
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד, מחשבת ישראל
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רב מושב כפר הרא"ה
רבותיו הרב אברהם אליהו מייזס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק
חיבוריו ראה לקמן

הרב שאול ישראלי היה ראש ישיבת מרכז הרב, דיין בבית הדין הרבני הגדול ורבו של כפר הרא"ה; מחלוצי הפסיקה במצוות התלויות בארץ ובהלכות מדינה.

תולדות חייו[עריכה]

באירופה[עריכה]

נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט, רבה של קוידנוב, ואמו חוה. אביו סבל רבות מהטרדות השלטונות הסובייטים, עד שפעם אחת עצרוהו ושלחוהו לסיביר, ומאז נעלמו עקבותיו[1]. על שמו, קרא הרב ישראלי שניים מספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין". אמו נרצחה בשואה, יחד עם אחיו הצעיר ישעיה. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב (שם נבחר אביו לכהן כרב). כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר למינסק ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי הרב אברהם אליהו מייזס (לימים, ממנהיגי הקנאים בירושלים). בשנת תר"צ החליט שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וניסה להשיג אישור לעליה לארץ ישראל. הוא נתקל בסירוב מספר פעמים, והחליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה, הרב יעקב קלמס (לימים, חבר מועצת הרבנות לישראל). הרב קלמס ערך "גורל הגר"א" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" (ד‏ברים א ח). השלושה ראו בכך סימן כי עליהם לחצות את הגבול לכיוון ארץ ישראל דרך נהר פרוט (בשל הדמיון בשם בין נהר "פרת" לנהר "פרוט"). הם חצו את הנהר הקפוא בכ"ג בשבט תרצ"ג, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם, והם נכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הרץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. הרב קוק השיג עבורם אשרות כניסה, ובזכותן הם השתחררו מן הכלא. הרב ישראלי עבר למיר, שם חמד כחצי שנה בישיבת מיר, עד שחסך די כסף על מנת לעלות לארץ. בחצי שנה זו, התרשם מאד מהמשגיח בישיבה, רבי ירוחם ליבוביץ'.

תקופת לימודיו בארץ ישראל[עריכה]

בתחילת שנת תרצ"ד הגיע לארץ ישראל, ומיד נסע לירשולים להודות לרב קוק על שהציל אותו ממוות. הוא הצטרף ללמוד בישיבתו של הרב קוק, מרכז הרב. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אף על פי שהרב ישראלי הספיק ללמוד אצל הרב משך פחות משנתיים, עד לפטירת הרב קוק באלול תרצ"ה, אך הרב קוק השפיע רבות מאד על הרב ישראלי, תורתו והגותו. כמו כן, נקשר הרב ישראלי אל תלמידו של הרב קוק ויורשו בהנהגת הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ, שאף נהג ללמוד איתו יחד את השיעורים הכלליים בטרם העברתם בישיבה. הוא הוסמך יל ידי הרב חרל"פ לרבנות.

רבנותו בכפר הרא"ה[עריכה]

בשנת תרצ"ח, שאל הועד הפועל של "הפועל המזרחי" את הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אודות הרב ישראלי, והוא שיבחו והמליץ למנותו כרב. ואכן, בחנוכה תרצ"ח הוא התמנה לכהן כרבו מושב כפר הרא"ה בעמק חפר, שנקרא על שמו של הרב קוק. באותה שנה, חזר לפולין, שם נשא את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, שהיה מושב חקלאי, החל לחקור לעומק את סוגיות המצוות התלויות בארץ ולהכריע בהן למעשה, משום שמעטים הספרים שעסקו בנושאים הללו. את חידושיו בתחומים אלו הדפיס בספר "ארץ חמדה", שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית. מומחיותו של הרב ישראלי בתחומים אלו הקנתה לו מוניטין רבים, עד שועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראלי קיבלה את סמכותו והוראותיו עד לפטירתו. לצד התמחותו במצוות התלויות בארץ, עסק בהברת שיעורים לחקלאי הכפר, בהם פעל בדרכי נעם לאהבת התורה על הציבור. בין השאר, נשא דרשות חיזוק בשנות השואה[2]. כשהוקמה ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ביקש מייסדה הרב משה צבי נריה מהרב ישראלי ללמד בישיבה. כמו כן, נעתר לבקשתו של הרב יהושע יגל ללמד במדרשיית נועם בפרדס חנה. הוא ייסד תכנית לימוד מסודרת בנושא ההגות היהודית לדורותיה, ולמעשה פיתח את המקצוע "מחשבת ישראל".

מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי "התורה והמדינה", בעזרת הרב כתריאל פישל טכורש, בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין".

בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית[3]), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשי"ט נעתר לבקשתו של הרצי"ה קוק להעביר שיעורים כלליים בישיבת מרכז הרב. הרב ישראלי העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות). באותה תקופה הועברו בישיבה שני שיעורים כלליים בשבוע, אחד על ידי הרב ישראלי והשני על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בהמשך בתמנה הרב ישראלי לכהן כראש ישיבה לצד הרצי"ה והרב שפירא.

תקופת כהונתו כדיין[עריכה]

בשנת תשכ"ה התמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר לירושלים לשכונת קרית משה (את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף הרב דב ליאור). הרב ישראלי ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד צאתו לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו "משפטי שאול". לאחר פרישתו לגמלאות, התפנה לעסוק בתורה ולהכנת השיעורים הכלליים. כמו כן, ערך את קבצי "ברקאי".

בשנת תשל"ג התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, אך הפסיד בבחירות לרב שלמה גורן. בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון.

בשנת תשמ"ז הקים את מכון "ארץ חמדה" להכשרת דיינים בראשות הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך, ושימש נשיאו. במסגרת זו אשרר את פסקי ההלכה שכתבו חברי המכון לרבני קהילות בחו"ל, שקובצו לשו"ת "במראה הבזק".

בשנותיו האחרונות, היה מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו. הוא כתב בירור הלכה מקיף המסביר את האיסור במסירת שטחים מארץ ישראל לגוים, כתגובה לפסקו של עמיתו הרב עובדיה יוסף.

בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.

נפטר לאחר מחלה בשבת פרשת שלח, י"ט בסיוון תשנ"ה, בגיל 86, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

מצבתו

ספריו[עריכה]

  • פרקים במחשבת ישראל - ספר שערך כשלימד במדרשית נעם, המלקט ומסדר סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל. ספר זה היווה את הבסיס ללימודי מחשבת ישראל בחינוך הדתי
  • ארץ חמדה- על המצוות התלויות בארץ
  • עמוד הימיני - שו"ת ומאמרים בהלכות מדינה, צבא וציבור.
  • חוות בנימין- מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בענייני התורה והארץ, התורה והמדינה, המועדים, דיני תורה ועוד (ח"א; ח"ב ח"ג.
  • משפטי שאול- פסקי דין מבית הדין הרבני הגדול.
  • הרבנות והמדינה - מאמרים על הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל.
  • זה היום עשה ה' - דרשות ליום העצמאות וליום ירושלים.
  • שערי שאול (שלושה כרכים)- שיעורים על מסכתות פסחים, בבא קמא ושבת שנשא בישיבת מרכז הרב במסגרת "השיעור הכללי".
  • "שאלו שלום ירושלים - דרשות שנשא ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב.
  • שיח שאול - שיחות שנשא בכפר הרא"ה על התורה, בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • שיח שאול-ימים נוראים- שיחות שנשא בפכר הרא"ה בימים הנוראים.
  • "דבָּר לדור"- שיחות, מאמרים והספדים על הרב קוק, הרב חרל"פ והרצי"ה
  • חוברת דרשות לימי הפסח
  • חוברת דרשות לימים נוראים
  • חוברת מאורות לחנוכה-דרשות לחג החנוכה

כמו כן, הרב ערך את קבצי התורה והמדינה, שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי "ברקאי".

הקודם:
הרב צבי יהודה הכהן קוק
ראשי ישיבת מרכז הרב הבא:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

לקריאה נוספת[עריכה]

  • גאון בתורה ובמידות - פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ארז ירושלים תשנ"ט
  • מספד תמרורים - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו
  • לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, בתוך: "דגל ירושלים"- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ז, קובץ ראיונות לזכרו.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
  • גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט
  • הרב פרופ' נריה גוטל, איש על העדה - משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו, מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, תמוז תשס"ה
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249.
  • הרב יהודה שביב, איש ימיני - הספד על הרב שאול ישראלי, עלון שבות גיליון 146 (כסלו תשנ"ו) עמ' 92-96

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. "אאמו"ר הגה"צ ר' בנימין איזראעליט הי"ד, אשר עמד על משמרת הקודש בעיר ואם קוידנוב אשר ברוסיא הסוביטית, ולא נרתע מאיומי המלכות אשר אילצו אותו לא פעם להתפטר מהרבנות, עד אשר באחד הימים כלאוהו וישלחוהו לארץ גזירה ומאז אבד זכרו ולא ידענו מקום קבורתו ויום עליתו לגנזי מורומים" (הרב ישראלי, הקדמה לספר "עמוד הימיני").
  2. דרשותיו מתקופת כהונתו כרב בכפר הרא"ה הודפסו בסדרת "שיח שאול". עד כה יצאו לאור שני כרכים, אחד על התורה ואחד על ימים נוראים. בדרשותיו בשנים ת"ש- תש"ה רואים התייחסות רבה לנוראות השואה, ודברי חיזוק ותנחומים בעקבותיה.
  3. עיין בראיון עם חתנו הרב אברהם ישראל שריר בקובץ "דגל ירושלים" ח"ז עמ'289