הרב שלום נתן רענן

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב שלום נתן רענן-קוק היה מנהל ישיבת מרכז הרב ומבכירי רבניה, חתנו של ראש הישיבה ומייסדה הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בחבל זאמוט שבליטא בכ"ו באב תר"ס לרב יעקב אלעזר וצ'סנא הירשוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד, היגרה המשפחה לעיר ויטבסק, שם שהתה כחמש שנים. בתקופה זו למד שלום נתן הצעיר בישיבה המקומית והתגלה כשקדן וחרוץ. בתקופה זו, החלה משפחתו לעסוק בפעילות תעמולה למען עליה לארץ ובעד תנועת חיבת ציון. למד בישיבת פוניבז' שבראשה עמד רבה של העיר הרב יוסף שלמה כהנמן (הרב מפוניבז')[1]. בעת לימודו בפוניבז' הכיר את הרב אברהם אהרן בורשטיין, "הרב מטבריג", שביקר בשנת תרפ"ג בישיבה ונשא שיעור לפני הבחורים[2] (לימים, עלה ארצה לכהן כראש ישיבת מרכז הרב). לאחר מכן למד עבר ללמוד בישיבת סלבודקה. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה לארץ ישראל. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי, ובהם ר' שלום נתן, שעלה ארצה בחודש ניסן תרפ"ד, בערב שבת הגדול. מנמל יפו עלה לירושלים, והצטרף לישיבתו של הרב קוק. בתחילה לא מצא מקום דיור בירושלים, והיה לן בלילות על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" בשכונת מאה שערים, ובהמשך התגורר בביתו של הרב דוד כהן - הרב הנזיר, מתלמידי הראי"ה. בתקופה זו למד בישיבה בהתמדה עצומה, ומרשמי יומניו שכתב באותה תקופה בולטת שאיפת ההתעלות שלו והמאמצים שעשה לשם השגתה. הוא היה מבאי ביתו הקרובים של הרב חרל"פ, והיה מתלווה אליו מדי שבת לתפילה בכותל המערבי. גם עם הרב הנזיר פיתח קשרים הדוקים. הוא למד מפיו שיעורים בתורת הסוד, והגדיר את עצמו כ"איש סודו" של הרב הנזיר(דרוש מקור). גם ראש הישיבה, הרב קוק, חיבבו ביותר, ולקחו כחתן לבתו בתיה מרים. מאז, התהדקו ביותר קשריו עם הראי"ה ובנו הרצי"ה, ואהבת נפש עמוקה שררה ביניהם.

עם פטירת הרב קוק בג' באלול תרצ"ה, עול הניהול המעשי הוטל על שכמו של ר' שלום נתן. הוא קידם את הישיבה ושיקם אותה מבחינה חומרית ורוחנית. לשם כך הוא אף נסע לארצות הברית (שם גם עשה נפשות להפצת דרכו של הראי"ה ותורתו). במקביל לניהול הכפסי של הישיבה, נשא מספר שיעורים בישיבה, בהם שיעור המשנה שהיה נושא הראי"ה בכל בוקר לאחר תפילת שחרית, השיחה בסעודה שלישית, שיעור עיוני בגמרא ושיעור במסכת דרך ארץ רבה. שיעוריו התאפיינו בקיצורם, על מנת להקל על התלמידים בהבנתם. למעשה, היה ר'שלום נתן מהדמויות הדומיננטיות ביותר בישיבה באותה העת.

לעת זקנותו מצב בריאותו הלך ודעך, והידרדר יותר עם טביעת בנו הרב אברהם יצחק בים בשנת תשי"ט ופטירתה של רעייתו. חודשים מספר לאחר פטירתה, בערב שבת הגדול, י' בניסן תשי"ט נפטר. הוא נקבר בחלקת הנביאים בבית הקברות שבהר הזיתים, סמוך לקבר חותנו הראי"ה.

מצבתו

משפחתו[עריכה]

בנו, הרב אברהם יצחק (הקרוי על שם סבו הראי"ה), היה עילוי מופלג וטבע בצעירותו בחוף הים בבת-ים בשנת תשי"ט, עוד בחיי אביו. בנו הנוסף, הרב אליהו שלמה רענן היה חבר מכון הלכה ברורה ובירור הלכה וראש כולל בחברון, ונרצח ע"י מחבלים בביתו שבחברון בכ"ט באב תשנ"ח. בתו ציפורה, נישאה לרב מרדכי יהודה הלוי פרום, ר"מ בישיבה ומחבר ספר "תורת הלוי".

אחותו פנינה נישאה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. אחייניו הם הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, רא הישיבה כיום, הרב שמואל צבי שפירא, ממנהלי הישיבה והרב בן ציון שפירא, ראש מכון הרצי"ה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב בן ציון שפירא (עורך), בשמן רענן, ספר זכרון לרב שלום נתן רענן (שני חלקים), מכון הרצי"ה, י-ם, תש"ן.
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מאותה תקופה נשתמרו בידו רשימות משיחותיו של הרב מפוניבז'. מרשימות אלו, שהם מהשרידים המעטים שנשתיירו משיחותיו בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, נערך ספר שיחותיו של הרב מפוניבז'
  2. שיעור זה נדפס בספרו של הרב מטווריג "נר אהרן" מרשימתו של ר' נתן.