זהב

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובץ:GoldNuggetUSGOV.jpg
גוש זהב טבעי - ויקישיתוף - תרם:Jurema Oliveira

זהב היא מתכת "אצילה" - דהיינו: אם לא מצויה בתרכובת עם חומרים אחרים. התופעה מוסברת במבנה האלקטרוני של מבנה האטום. תוצאה ישירנ היא שהוא מופיע בטבע במצבו הטבעי. יחד עם זאת, לשימושים מסחריים נהוג לכלול בו מרכיבים נוספים בכמות שולית במטרה לייצב את מבנהו. נקודת ההתכה של הזהב תכונות הזהב: היותו נדיר, בעל ברק מיוחד במינו יחד עם נוחיות עיבודו הקנו לזהב מעמד מיוחד .

[עריכה] הזהב במשכן

קובץ:IMG 5667.JPG
דגם הארון בידי יוצרו - מיכאל אוסניס - קדומים

פרשת פקודי עוסקת בזהב וב"זהר הטהור" שהוצאה על בניית כלי המשכן. הזהב נאסף בצורות שונות - תכשיטים וכיוצא בזה וסכומו הגיע ל:"תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" - כאשר כל ככר שווה ל-3,000 שקלים.

להלן השימושים שנעשה בזהב במשכן אוהל מועד

  • ארון העדות – "וצִפִּיתָ אֹתו זהב טהור" ועל גביוכפורת – "ועשית כַפֹּרֶת זהב טהור"
  • שלחן הפנים – " וצִפִּיתָ אֹתו זהב טהור" וכליו : קערותיו, כפותיו, קַשְׂוֹתָיו, ומְנַקִּיּוֹתָיו – "זהב טהור תעשה אֹתם" .
  • המנורה – "ועשית מֹנרַת זהב טהור"; חלקיה - גביעים, כפתורים ופרחים – " כֻּלָהּ מִקשָׁה אחת זהב טהור" ; אביזריה - מלקחיה ומחתֹּתיה – "ומַלְקָחֶיהָ ומַחְתֹּתֶיהָ זהב טהור"
  • בגדי כהן - שרשראות (בבגדי הכהן) – "ושתי שַׁרְשְׁרֹת זהב טהור" ; ציץ – "ועשית ציץ זהב טהור"
  • מזבח הקטורת – "וצפית אֹתו זהב טהור" .

ברוב כלי המשכן האחרים אין נזכר בציווי אלא "זהב". כך הוא בעשרות מקומות, ונמנה כמה מהם:

  • זֵרים: לארון – "ועשית עליו זר זהב סביב" ; לשולחן – "ועשית לו זר זהב סביב"
  • בדים: לארון – "וצִפִּיתָ אֹתם זהב" ; לשולחן – "וצִפִּיתָ אֹתם זהב"
  • טבעות: לארון – "ויצקת לו ארבע טַבְּעֹת זהב" ; לשולחן – "ועשית לו ארבע טַבְּעֹת זהב" .
  • קרשים – "ואת הקרשים תצפה זהב" ; וקרסים – "ועשית חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זהב"

אורי כהן דן בנושא במאמרו :זהב" ו"זהב טהור" בכלי המשכן בדף שבועי לפרשת שבוע של אוניברסיטת בר-אילן. הוא ניסה לבדוק האם יש סוגים אחדים לזהב, שנעשה בו שימוש במשכן והגיע למסקנה כי מדובר בזהב מסוג אחד.

הוא היה סבור שכאשר יש צורך בכמות זהב גדולה למדיי או ביציקתו, כלומר היתוך הזהב, מצוין בתורה "זהב טהור", ואילו היכן שאפשר לעבד את הזהב בשיטות אחרות, כגון ריקוע, משיכה, ערגול או חישול, מציינת התורה "זהב" בלבד.

הוא מביא מדברי בעל "משך חכמה", רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, אשר דייק בלשון הכתוב והבחין בין המתכות. לדעתו, כאשר נאמר בכתוב "זהב טהור", הדבר דורש היתוך הזהב, ואילו כאשר כתוב "זהב", הכוונה היא לשיטות עיבוד אחרות, וזו לשונו [1] : "והוא, כי הטהרה היא ההכנסה לכור לצורפן... שצריך עיבוד לשמה... אבל הזר זהב והבדים... לא היה צריך להתיכן". וכך נעשה גם בציפוי הקרשים והעמודים ועוד. יוצא אפוא שלשיטת בעל "משך חכמה" השינוי בין "זהב" ל"זהב טהור" תלוי לא בטיב המתכת אלא בשיטת העיבוד.

אורי כהן מנמק זאת :"ידוע שכסף ונחושת טהורים הם מתכות רכות, שבדרך כלל ממסגים אותן. כסף טהור הוא בסימן 999 , ואילו כסף סטרלינג בסימן 925 , והוא מסג עם % 7.5 נחושת כדי להקשותו ולחזקו. כמו כן הנחושת הטהורה רכה היא, ובדרך כלל ממסגים אותה כדי להקשותה. לדוגמה: נחושת + בדיל = ארד (ברונזה); נחושת + אבץ = פּליז. מדוע, אם כן, על ה"נחושת" וה"כסף" שהיו בכלי משכן רבים לא נשמע קולם של הטוענים למסג כמו ב"זהב"?

ולסיכום הוא כתב:" דומה שאין להוציא מכלל אפשרות את ההנחה שבכל המקומות שבהם כתבה התורה "זהב" בכלי המשכן - כוונתה ל"זהב טהור", ולפיכך אין לתת משמעות (על כל פנים לא מצאנו) לשימושו של הכתוב פעם בלשון "זהב" ופעם בלשון "זהב טהור".



[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ (שמ' כה:י)
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים