חודש תמוז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חודש תמוז הוא החודש העשירי (מתשרי) בלוח השנה העברי. בתנ"ך מכונה "החודש הרביעי" (מניסן). בא לאחר חודש סיוון ולפני חודש אב. בחודש זה חל צום שבעה עשר בתמוז, בו צמים לזכר פריצת חומות ירושלים ועוד. חודש תמוז תמיד יהיה חודש חסר, כלומר בעל עשרים ותשע יום. מזל החודש הוא סרטן.

מקור[עריכה]

השם "תמוז" איננו מופיע בתנ"ך כשמו של חודש אלא דווקא כשמה של עבודה זרה. יחזקאל הנביא רואה בחזיונו את חטאי עם ישראל במקדש וביניהם את "הַנָּשִׁ֣ים יֹשְׁב֔וֹת מְבַכּ֖וֹת אֶת־הַתַּמּֽוּז". רש"י מפרש כי מדובר בעבודה זרה לדמות אליל שהיו מחממים אותו מבפנים ועיניו היו עשויות מעופרת כך שכאשר היו ניתכות מהחום היה נראה כאילו הוא בוכה. הרד"ק מפרש כי הבכי היה על הבנים שהיו נוהגים לשרוף לעבודה זרה. בדומה לכך, המלבי"ם פירש שתמוז הוא שמו של נביא עבודה זרה שמת במיתה משונה ובליל מותו היו מבכים על לכתו.

השם "תמוז" שמבטא חימום כדברי רש"י התאים לשם החודש החם של ימי הקיץ.

אירועים בחודש[עריכה]

בחודש תמוז חל צום י"ז בתמוז בו נפרצו חומות ירושלים, וממנו מתחילים שלושת השבועות עד צום תשעה באב.