חיים דב שטנצל

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שטנצל

הרב חיים דוב שטנצל שימש כאב בית הדין של העיר צ'לדז בדרום מערב פולין. כמו כן שימש כרב חסידות רדומסק בעיר. נפטר בכ"א בשבט תרצ"ד).6-2-1934 בנו הרב שלמה שטענציל שימש בחייו רבה של העיר צ'לדז

הקהילה היהודית בצ'לדז[עריכה]

אזור זגלמביה בדרום מערב פולין כלל מספר קהילות יהודיות כמו סוסנוביץ בנדין שנכחדו לאחר שהנאצים השמידו 2000 יהודי העיר כאשר היא נכבשה בשנת 1939 ע"י הגרמנים. עד שנת 1863 העיר צ'לדז או בשפת האידית טשעלאדז, לא הייתה מאוכלסת בידי יהודים עקב איסור השלטונות להתיישב בעיר. לאחר שגילו באזור 1850 מכרות פחם בעיר, הפכה העיר הזנוחה, מעיר בלתי מבוקשת, לעיר תעשייתית. ובשנת 1863 החלו ראשוני היהודים להגיע לעיר והם התניעו את הכלכלה המקומית. בספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה שיצא ע"י מאיר שמעון גשורי ברוקנר בשנת 1973 מספר העורך בספרו כי היהודי הראשון שהגיע לעיר היה ראש משפחת שוויצר, שהיה אחד מעשירי אזור זגלמביה, ולדברי הסופר האנגלי אברהם נחום שטנצל, היה זה סבו שהגיע הראשון לעיר.

צעירותו[עריכה]

הרב חיים דוב שטנצל נולד למשפחת רבנים מיוחסת, בשנת 1855 בעיר צ'נסטוחובה לאביו הדיין רבי שלמה שטענצל ולאימו אסתר לבית הערציגר הבת של רב העיר בנדין הרב דוב בריש הערציגר. בדרום מערב פולין הממוקמת וקרובה לעיר בנדין. הרב שטנצל היה חסיד רדומסק, ואביו הכתיר את רבי שלמה רבינוביץ מחבר הספר תפארת שלמה לרבי מרדומסק.

הוא התחתן עם פראדיל גיננדיל שהייתה בתו של הנגיד שוויצער שנחשב לאחד מהיהודים העשירים של אותה תקופה באזור זגלמביה. הנגיד שוויצער היה שולח מידי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה לרבי חיים מצאנז, על מנת שיחלק אותם לעניים.

רבנותו בעיר צ'לדז[עריכה]

במשך כשלושים שנים שימש כפוסק ואב בין הדין של העיר. הסופר מאיר שמעון גשורי כותב בספרו: "ורק בערבי שבתות היו נזקקים לר' חיים בריש, שהיה ת"ח ובקיא בדינים. בהמצאו בבית המדרש בלילי שבת היה תמיד מוקף באנשים שהיה להם "שאלות" והוא ענה להם כיד ידיעתו הטובה. היה זה יהודי ת"ח שמחל על כבודו וכיהן כדיין בלתי מוכתר במקום" ונקרא בשם "המו"צ הזקן". כמאה ושלושים מכתבים עדיין קיימים, בין הרב שטענצל לבנו המשורר אברהם נחום שטנצל שזנח את דרך היהדות הדתית והפך לאיש בוהמה ומשורר יהודי מוביל. בסדרת מכתבים ששלח האב הדיין לבן המשורר ניסה הדיין לשדל את בנו להתקרב ליהדות, ולחזור לכור מחצבתו הדתית. אך ניסיונות אלה לא עלו יפה. ובנו המשורר חיבר עשרות ספרי שירה באידיש בברלין ובאנגליה וערך את העיתון היהודי בתחום השירה לשון און לעבן.

ילדיו[עריכה]

נולדו לו שני בנים ובת אחת,

  • בנו הגדול ידוע בכינוי הגאון מסוסנוביץ הרב שלמה שטענציל וראש ישיבת סוסנוביץ.
  • בנו הצעיר אברהם נחום שטנצל, היה משורר מפורסם ביידיש , וחיבר עשרות ספרי שירה ביידיש. כמאה ושלושים מכתבים עדיין קיימים, בין הרב שטענצל לבנו הסופר אברהם נחום שטנצל שזנח את דרך היהדות הדתית. במכתבים אלה מנסה האב הדיין לשדל את בנו להתקרב ליהדות, ולחזור לכור מחצבתו הדתית. אך ניסיונות אלה לא עלו יפה.
  • בתו היא צימא שטענצל.

קבורתו[עריכה]

הרב שטנצל קבור בעיר הולדתו צ'נסטוחובה ובאידיש טשענסטחוב . נפטר בכ"א בשבט תרצ"ד רוב בית העלמין נחרב ע"י הנאצים. אך מספר מאות קברים שרדו, ואיחוד הקהילה היהודית איתרה את קברו.

צאצאיו[עריכה]

  • נכדו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם בשואת אירופה.
  • נכדו השני הרב יונה שטנצל עלה לארץ ישראל ב-1935 והתגורר בתל אביב. שימש כמייסד לימוד משנה יומית ולימוד הלכה יומית.
  • נכדו השלישי הערש לייב שטנצל נרצח בשואה.
  • נכדו הרביעי נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה.
  • נכדתו החמישית רחל שטנצל נרצחה בשואה.
  • אסתר שטנצל שהייתה נשואה לרב שלמה זאב צוויגנהפט נרצחה בשואה עם 2 ילדיה.
  • שרה שטנצל נרצחה בשואה.
  • נינו הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין.