ספר הכוזרי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר דפוס ורשה 1880

ספר הכוזרי הוא ספרו של רבי יהודה הלוי (ריה"ל) העוסק בביסוס עיקרי אמונת ישראל.

מבנה ותוכן[עריכה]

הספר בנוי בצורת דו-שיח בין מלך כוזר ל"חבר", חכם מחכמי היהודים, ששמו כנראה רבי יצחק הסנגרי[1]. שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של הרב יוסף קאפח ,יהודה אבן שמואל והרב יצחק שילת.

הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בעבודה זרה הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, נוצרי, מוסלמי ויהודי לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית.

בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה על פי המסורת מיציאת מצרים (ולא מבריאת העולם), שכן לא יתכן שעם שלם משקר.

הכוזרי מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק בארץ ישראל או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם).

עקרונות מרכזיים בספר: סגולת ישראל, חשיבות ארץ ישראל, חשיבות התפילה, חשיבות התורה, אמונת חכמים, חשיבות המוסיקה, חשיבות חכמת הטבע ושאר החכמות והימצאותם באומה בעבר, שמות השם.

הכוזרי בעיני גדולי הדורות[עריכה]

הגר"א אמר עליו שהספר "קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". בשו"ת מהריא"ז ענזיל, תלמידו הגדול של בעל "קצות החושן", כתוב: "והמחבר של הספר ההוא היה רבינו יהודה הלוי שהיה באחרית תקופת הגאונים וספרו קודש הקודשים כידוע"(שו"ת מהריא"ז ענזיל סימן ו).

רבני הציונות הדתית מחשיבים מאוד את ספר הכוזרי. הרב אברהם יצחק הכהן קוק כבר בשלבים הראשוניים של ישיבת מרכז הרב העביר שיעורים בספר הכוזרי (מתוך התורה הגואלת פרק ג). בנו הרצי"ה קוק היה מדייק מלשון רבי ישראל משקלוב שהגר"א היה אומר שילמדו ספר הכוזרי ומסביר שהיה אומר היינו היה רגיל לומר (שם).

הרב דוד כהן, הידוע בכינויו "הרב הנזיר", אף הוא העביר שיעורים בספר הכוזרי ולאחרונה יצאו לאור שלושה כרכים של ביאורים והערות לספר הכוזרי מכתביו.

פירושים לספר הכוזרי[עריכה]

  • אוצר נחמד מאת רבי ישראל הלוי
  • קול יהודה מאת רבי יהודה מוסקטו
  • חשק שלמה- הנקרא גם "פירוש קדמון לספר הכוזרי"- מאת רבי שלמה בן יהודה מלוניל.
  • פירוש חדש- מאת ר' גדליה ברכר.
  • הכוזרי המפורש מאת הרב מרדכי גניזי. יצא לאור בתשמ"ו.
  • הכוזרי המבואר- תמצית שיעורים שהעביר הרב דוד כהן (הרב הנזיר) בישיבת מרכז הרב. שלושה כרכים.
  • יסודות אמונת ישראל על פי ספר הכוזרי- מאת הרב דוד כהן (הרב הנזיר). מבואות והקדמות לספר הכוזרי.
  • פירוש מאת הרב שלמה אבינר. ארבעה כרכים.
  • מדרכי הלב היהודי- פירוש על ספר הכוזרי מאת הרב מרדכי דוד נויגרשל.
  • אשל אברהם- פירוש מאת הרב אברהם חפוטא.
  • שערי אמונה- שיעורים בספר הכוזרי מאת הרב אלי בזק
  • שיעורים בספר הכוזרי מאת הרב אורי שרקי
  • שיעורים מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק בספר הכוזרי הודפסו בחלק השלישי של סדרת "מתוך התורה הגואלת" בעריכת הרב חיים אביהוא שוורץ.
  • שיחות הרב צבי יהודה על ספר הכוזרי (שיחות משוכתבות ללא עריכה).
  • הערות מאת הרב יחזקאל סרנא בספרו קיצור ספר הכוזרי.
  • הערות מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק הודפסו בספרו "מאמרי הראי"ה".
  • הכוזרי מעובד לבני הנעורים- מאת צבי פישמן
  • אור הכוזרי - שיעורים בספר הכוזרי מאת הרב חיים אביהוא שוורץ.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כך נכתב בשער הספר, המקור: ספר האמונות לרבי שם טובג אבן שם טוב, שער ב פרק ד', וראה ב"כוזרי המובאר" לרב דוד כהן (הנזיר) ח"א עמ' ג.