שלמה בן דוד

שלמה בן דוד היה המלך האחרון של הממלכה הישראלית המאוחדת. תקופתו נחשבת לתקופה המפוארת ביותר בהיסטוריה היהודית. בנה את בית המקדש הראשון.

המלכתו

שלמה המלך היה בנו של דוד המלך, בנה של בת שבע. דוד המלך הבטיח לאמו שבנה הוא ימלוך תחתיו.

אדוניה, בן אחר של דוד, מרד בו והמליך את עצמו. באותה שעה באו נתן הנביא ובת שבע בזה אחר זה אל דוד והתלוננו על כך. בעקבות כך נלקח שלמה למעין הגיחון על פרדה ונמשך שם למלך עוד בימי אביו.

שלמה נצטווה לפני מות דוד לגמול חסד עם האנשים שהיטיבו לאביו ולנקום באויבי אביו (כגון יואב שהרג שני שר צבאות בישראל, שמעי בן גרא ועוד), והוא אכן קיים את צוואת דוד אביו.


↑חזרה לקטע הקודם

בניית בית המקדש

אחת מהפעולות המרשימות של שלמה היתה בניית בית המקדש אליו הועבר הארון. חנוכת הבית נעשתה בידי כל ישראל במשך 7 ימים עד סוכות (וביניהם יום כיפור שבו לא צמו באותה שנה) וחגיגות החג לאחריהם.

↑חזרה לקטע הקודם

עושרו של שלמה

שלמה ניהל מערכת דיפלומטית ענפה שכללה קשרים הדוקים עם חירם מלך צור, ביקור של מלכת שבא, נישואין עם בת פרעה ועוד. שלמה שלט על ממלכה אדירה שהוריש לו אביו והם העלו לו מנחות ומס.

↑חזרה לקטע הקודם

קריעת הממלכה

בעקבות נשיאת נשים נכריות שהביאו ע"ז לארץ ישראל נענש שלמה בקריעת הממלכה מזרעו, ואכן ירבעם בן נבט מרד בבנו רחבעם והקים את ממלכת ישראל, שכללה את עשרת השבטים, ואילו בידי רחבעם נותרה ממלכת יהודה ששלטה רק על שבטי יהודה ובנימין.

↑חזרה לקטע הקודם

חכמת שלמה וספריו

שלמה נקרא החכם מכל האדם. הוא כתב ספרים ומשלים רבים. בתנ"ך נמצאים מספר ספרים המיוחסים לו: שיר השירים, קהלת ומשלי.

↑חזרה לקטע הקודם

שלמה המלך במקורות הארכיאולוגיה

ישנם מספר ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריים על שלמה המלך ו/או על קיום מלכותו, להלן כמה דוגמאות:

חצור מגידו וגזר

בספר מלכים א (פרק ט פסוק טז) נאמר: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר". - מבואר ששלמה המלך בנה שלושה ערים מלכותיות: חצור, מגידו, וגזר. (מלבד שאר הערים שבנה, שאינם בדוקא מלכותיות).

בחפירות שנערכו בשלושת העיירות הנ"ל, אכן נתגלו עיירות מלכותיות מפוארת, שמתוארכות ע"י פרופסור יגאל ידין, לימי שלמה המלך. בכל אחת משלושת העיירות הללו, נחשף שער מונומנטלי, שהינו זהה בדיוק בשלושת העיירות: הינם מבנים מלבניים, עם ארבעה פתחים ששה חדרי-משמר. בחזיתות השערים בשלושת העיירות, נקבעו מגדלים בולטים, והמעבר המרכזי בהם היה ברוחב 4.2 מ'. הדימוי המדוייק בין השערים של שלושת הערים הללו, מוכיח ששלושתם נבנו על ידי אותו מושל[1].

במלאכים א' (שם פסוק יט) מוזכר: "וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים'". - כלומר מתוך העיירות של שלמה, היו מחסנים, ואוורות רבות לסוסים. בחפירות במגידו, נחשפו מבנים גדולים עם אורוות של סוסים בכמות גדולה. ובחצור, נתגלו בית מחסנים.

לפי הממצאים בחצור מגידו וגזר (בשכבות השייכות לתקופת שלמה), התברר שאחרי שנבנו בימי שלמה, נחרבו תוך זמן קצר (דור אחת או אפי' פחות). לפי חריטה שבמקדש בכרנך שבדרום מצרים, פרעה שישק החריב את חצור ומגידו. גם שבר מצבה של שישק שנתגלה במגידו, מעיד שכבש את העיר. עפ"י ממצאים נוספים, החופרים מייחסים גם החורבן של העיר גזר לפרעה שישק. כך שהחורבן שהתרחש תוך זמן קצר מבניית שלמה, בשלושת העיירות הנ"ל, יש לייחסו לשישק. עובדות אלו מתאימות היטב לנאמר במקרא (מלאכים א פרק יד פסוק כה), שמסעו של פרעה שישק להלחם בארץ ישראל, אירע חמש שנים אחר פטירת שלמה המלך[2].

נושא התיארוך של פינקלשטיין, מבואר בערך ארכיאולוגיה מקראית.

חומות ירושלים ושרידי הארמון של המלך שלמה

עפ"י הנאמר בספר מלכים א (פרק יג), שלמה המלך בנה חומות ירושלים, ובנה ארמון חדש. ושם ( מלכים א פרק ה) מבואר ששלמה נעזר בבניותיו בירושלים מבעלי מלאכה מארץ צור (פניקיה).

ב-2010, בחפירות ארכיאולוגיות בדרום הר הבית (לפני עיר דוד), נחשפה אחת מחומות ירושלים שנבנתה תקופת שלמה המלך (לפי התיארוך המקובל בקרב רוב הארכיאולוגיים[3]), עם בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה מאבני גזית החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. ממזרח לבניין הממלכתי ישנו קטע מחומה נוספת, שממשיכה את תוואי החומה בקו ישר ומקיף את העופל לכיוון צפון מזרח.

החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. טביעות של חותמות על גבי ידיות של קנקנים שעליהם כתובת "למלך" - מעידה על שייכותם למנגנון האדמיניסטרטיבי הממלכתי. עשרות טביעות חותם שהשתמרו על גבי טין צרוף עם עיטורים ושמות עבריים מעידים על אופיו הממלכתי של המבנה.

מסכמת ראש צוות הארכיאולוגים באתר, ד"ר אילת מזר:

"תוואי החומה, מאפייניה ותיארוכה, עשויים לעלות בקנה אחד עם המסופר במקרא על המלך שלמה שבנה בעזרת הפיניקים, הבנאים המהוללים, את בית המקדש ואת מכלול המבנים של ארמונו החדש והקיף אותם בחומה שכנראה התחברה אל החומה הישנה של עיר דוד"[4].

השערתה של ד"ר א. מזר שחומת שלמה התחברה לחומה השינה של עיר דוד, נאמרה מתוך הבחנת הממצאים, אך יש לציין שגם לזה יש סמך בפסוקים. במלכים א (פרק יא פסוק כז) (ובמלבי"ם שם) מבואר שכאשר שלמה בנה חומות ירושלים, "סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו".

הפריחה הכלכלית והביטחונית בארץ ישראל בתקופת שלמה

באופן כללי, במאה העשירית לפנה"ס (תקופת שלמה לפי התיארוך המקובל), ההתיישבות הישראלית בארץ היתה בתקופה משגשגת.

בחפירות בתל בית שמש שניהלו ד"ר שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן מהמכון הארכאולוגי של אוניברסיטת תל אביב, נתגלו מבנים מרשימים שנבנו בתקופה שבין המחצית השנייה של המאה ה-10 (המתאימה לפי המסורת המקראית לזמן מלכותו של שלמה) לתחילת המאה התשיעית לפנה"ס, ובהם: פינה של חומה מונומנטלית ובצדה מגדל תצפית מסיבי, מבנה ציבורי בשטח הגדול מ-250 מ"ר, מאגר מים תת-קרקעי בעל קיבולת של 800 מטרים מעוקבים של מים, וסדנה מרשימה לעיבוד ברזל. אמנם, החומה נתגלתה כבר בראשית המאה ה-20 על ידי החוקר הסקוטי דנקן מקנזי מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שתיארך אותה לתקופה הכנענית, אך מתברר, שחלקים ממנה נבנו מחדש בסגנון מרשים בראשית המלכות ביהודה. שני החוקרים מוסיפים עוד כי באותה תקופה נבנו גם המבנים שנחשפו עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משלחת ממכללת הבפורד מפנסילבניה שבארצות הברית, מבנה שכונה בית המושל, ממגורה גדולה, ובית מחסנים. הקמת סדנת הברזל, למשל, שבה התגלו כורי נפח, פיות מפוחים, ראשי חץ ועוד פריטי ברזל רבים, מראה על רצונו של השלטון מרכזי בממלכה חשובה לשלוט בתעשיית הברזל, שאז הייתה התקופה שבה החל הברזל להיות בשימוש יומיומי. לדברי החוקרים, הבנייה נושאת חותם ממלכתי מובהק שהפכה את המקום לעיר מנהל שמסמנת את נוכחותה של ממלכה ישראלית, וכך חיזקה את עמידתה מול יריבתה העיקרית, פלשת. אך, אומרים החוקרים, יותר משהם מעידים על המקום, מעידים הממצאים על קיומה של ירושלים כבירה של ממלכה מפוארת. הממצאים בתל בית שמש, בשפלה בבקעת באר שבע ועוד, מעידים על קיומו של גוף פוליטי ישראלי חשוב שבירתו ירושלים כבר במאה ה-10 לפני הספירה. הביצורים המסיביים, מבני הציבור הגדולים, סדנת הברזל המרשימה ומאגר המים התת-קרקעי יכלו להיבנות רק ביוזמה ציבורית שמקורה בבירה ירושלים. לכן, ירושלים הייתה אז בירה חזקה ולא כפר עני קטן, שלא יכול ליזום מפעל בנייה כזה[5].

ממצאים אלו ואחרים מצביעים על מלכות מבוססת ועשירה, בדומה לתיאור המקראי על מלכות שלמה. פרופ' וויליאם דיוור, מאוניברסיטת אריזונה, כתב (בתרגום לעברית):

"יש לנו מדינה ישראלית בתקופת הברזל. אילולא שמענו על אודות שלמה בטקסטים התנ"כיים, היה עלינו להמציא מלך בן המאה העשירית קודם לספריה בעל שם אחר"[6].

ממצאים שונים

  • ד"ר עמנואל וליקובסקי[7], מביא תבליט (מהעיר בדיר-אל-בחרי, במקדש של המלכה חאתשפסות), שמתאר את מסעה של מלכת שבא אל המלך שלמה.
  • בכתובות בארכיונים הממלכתיים בצור (פניקיה), שהוזכרו בספר נגד אפיון (של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו), ישנם חילופי מכתבים בין שלמה המלך לחירם מלך צור[8].
  • ההיסטוריון היווני דיוס, בספר "דברי ימי כנען" (מובא ב"נגד אפיון"[9]) כתב שמצא בכתובות בצור, שההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצורים את קרתחדשת.
  • פרופסור י. גרפינקל פירסם מאמר[10] עפ"י ממצא של שני "ארונות קודש" מאבן שנתגלו ב-2012, אשר לפי דבריו מוכיחים שהתיאור המקראי על בית המקדש הראשון (שנבנה ע"י שלמה) מתאים בדקדוק רב לארכיטקטורה, לאסטטיקה ולאומנות הפולחנית היהודית שהיתה שוררת בתקופת דוד ושלמה (לפי התיארוך המקובל).

העושר של שלמה - הגזמה?

פרופסור א' מילארד כותב כי התיאורים המקראיים של עושר שלמה ושל כמויות הזהב הגדולות שהצטברו בחצרו אינם מוגזמים. מילארד הצביע על מקורות מצריים ואשוריים, שמדברים על כמויות גדולות הרבה יותר של זהב ורכוש יקר אחר, ועל כן לא מן הנמנע כי גם שלמה צבר עושר רב בתקופה בה לא היה במזרח הקרוב הקדום כל כח דומיננטי אחר[11].

↑חזרה לקטע הקודם

הערות שוליים

  1. ^ י' ידין, "חצור, גזר ומגידו בימי שלמה", בתוך: בימי בית ראשון, בעריכת א' מלמט (ירושלים תשכ"ב). פרטים הובאו במאמר של [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13324 פרופ' עמיחי מזר].
  2. ^ אריה בורשטיין, האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?, באתר דעת.
  3. ^ עיין ערך ארכיאולוגיה מקראית, בפרק העוסק בתיארוך.
  4. ^ [http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ מאמר מטעם האוניברסיטה העברית], באתר הידען. אזהרה: אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.
  5. ^ קטע זה מתוך Ventura Daniel Wiki בערך "ארכיאולוגיה מקראית", כאן.
  6. ^ אריה בורנשטיין, במאמר האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?, באתר דעת.
  7. ^ מאמרו של עמנואל וליקובסקי
  8. ^ חלק א', יז.
  9. ^ חלק א', יז.
  10. ^ [ http://www.hayadan.org.il/shrine-from-king-david-era-090512/ כלי פולחן בתקופת דוד המלך], באתר הידען. אזהרה: אתר הידען הינו אתר אנטי-דתי, ועפ"י הוראת הרבנים אין ראוי לגלוש בו.
  11. ^ A. Millard, "Does the Bible exaggerate King Solomon's Golden Wealth?", BAR vol. 15 (1989), pp. 20-29; idem, "King Solomon's Shields", in: Festschrift Philip J. King: Scripture and Other Artifacts, edited by M.D. Coogan, J.C. Exum & L.E. Stager (Louisville 1994), pp. 286-295. ומובא במאמר של עמיחי מזר הנ"ל.
↑חזרה לקטע הקודם

מיקרופדיה תלמודית