תפילת מוסף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התפילה הבאה אחרי תפילת שחרית בשבתות בראשי חודשים ובמועדים.

זמנה של מוסף[עריכה]

זמן תפילת מוסף מסתיים בשבע שעות זמניות ביום, אך מי שלא התפלל בשבע שעות, יכול להתפלל עד הערב, מפני שזמנה כל היום. ואם התפלל לאחר שבע שעות, נקרא פושע, אע"פ שמותר. מי שאיחר גם זמן זה, לא יכול להשלימה, שאין לה תשלומין[1].

מוסף של שבת[עריכה]

תפילה זו נאמרת כנגד קרבן מוסף שהיו מקריבים בשבת בבית המקדש.

התפילה בנויה במתכונת של שבע ברכות. הברכה המרכזית, שסיומה: "ברוך אתה ה', מקדש השבת", פותחת במילים: "תכנת שבת, רציתה קרבנותיה". בנוסח הברכה מובאים פסוקים העוסקים בקרבן מוסף של שבת, וכן תפילה לה' שישיב את עבודת בית המקדש ושנזכה להקריב לפניו את הקרבנות שאנו חייבים בהם, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם.

בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף נאמרת "קדושה" בנוסח מורחב יותר מזה הנהוג ב"שחרית". על פי נוסח עדות המזרח ונוסח ספרד מתחילה ה"קדושה" במילים "כתר יתנו לך", ועל פי נוסח אשכנז: "נעריצך ונקדישך".

זמן תפילת מוסף הוא לאחר תפילת שחרית, ואין לאחר אותה יותר מסוף השעה השביעית, כלומר: שעה זמנית אחת לאחר חצות היום. בדיעבד, אם לא התפלל מוסף לפני סוף השעה השביעית - מתפלל לאחר מכן, עד סוף היום.

אם טעה בתפילת העמידה במוסף והמשיך להתפלל כביום חול (("אתה חונן...")), פוסק מיד כשנזכר, ואפילו אם נזכר באמצע ברכה, ומתחיל את הברכה האמצעית של תפילת מוסף: "תכנת שבת רצית קרבנותיה...".


מוסף של ראש חודש[עריכה]

לאחר אמירת "אשרי" "ובא לציון", אומר שליח הציבור קדיש ולאחר מכן חולצים את התפילין. אין לשוחח בין הקדיש לתפילת מוסף. כל הציבור מתחיל להתפלל מוסף ביחד.

תפילה זו כוללת שבע ברכות. בנוסח התפילה אנו מזכירים את קרבנות המוסף שהיו מקריבים באותו יום. בזמן בית המקדש היו מקריבים קרבנות בראש חודש כדי לכפר על חטאי העם, וכך אנו אומרים בנוסח תפילת מוסף: "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם, בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם...".

כמו כן, מבקשים אנו שהקב"ה יחדש עלינו את החודש הזה "לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, למחילת חטא ולסליחת עוון".

כאשר חל ראש חודש בשבת, משתנה נוסח תפילת מוסף וכוללים בו את ענייני השבת ואת ענייני ראש חודש. הברכה האמצעית פותחת אז במילים: "אתה יצרת עולמך מקדם...", ומסתיימת בברכה: "ברוך אתה ה', מקדש השבת וישראל וראשי חודשים".

מי שטעה והתפלל במוסף בשבת ראש חודש את הנוסח של שבת רגילה, אם נזכר לפני שאמר את הפסוק: "יהיו לרצון אמרי פי...", חוזר ל"אתה יצרת". אם נזכר לאחר מכן, עליו לחזור לראש התפילה.

תפילת מוסף נאמרת גם בראש השנה, ביום הכיפורים, בסוכות, בפסח ובשבועות.

חליצת תפילין במוסף ראש חודש[עריכה]

כמובא לעיל, לפני אמירת מוסף נוהגים לחלוץ את התפילין. בטעם הורדת התפילין במוסף יש שני טעמים עיקריים:

  • מכיוון שאומרים בנוסח ספרד קדושת "כתר יתנו לך", אין ראוי להיות עם כתר תפילין באותה העת ‏[2].
  • הלבוש[3] מסביר שבתפילת מוסף אנו מזכירים את קורבנות ראש חודש, וכשם שאין מניחים תפילין ביום טוב, משום שיום טוב הוא אות כמו התפילין ואין מערבבים בין האותות, כך אין מניחים תפילין במוסף ראש חודש.

יש שפוסקים ‏[4] שבמידה ואדם שומע אמירת כתר של מוסף ממניין אחר, עליו להוריד את תפילין של ראש ולשים חציצה בין תפילין של יד ורק לאחר מכן לענות לכתר. מנגד, יש מקהילות אשכנז (שלא אומרים נוסח "כתר" במוסף) בהם נוהגים שלא לחלוץ את התפילין במוסף. מנהג זה מוזכר בט"ז אורח חיים כה טז והמשנ"ב פוסק שהמתפלל בציבור בודאי שלא ישנה ממנהג הציבור.

קישורים חיצוניים[עריכה]

טעם חליצת תפילין לפני מוסף בראש חודש באתר ישיבה

הערות שוליים

  1. המשנה בברכות כו, א; ברכות כח, א; שולחן ערוך אורח חיים רפו, א
  2. עיין בשרשי מנהג אשכנז חלק ה' עמ' 558
  3. או"ח כה,יג
  4. קיצור שולחן ערוך לרב חיים דוד הלוי הלכות תפילין