"בעזרת השם" - פתיח לספר שמות. הרב חגי לונדין

פרשת שמות עוסקת - כשמה - בשמות.

השמות של בני ישראל שירדו למצרים; השמות של המיילדות; השם של משה; ובעיקר – שמו של הקדוש ברוך הוא. מהו שם? שם זהו המהות של הדבר, הייעוד שלו. בפרשת שמות אנו שומעים פעם ראשונה את השם "עם בני ישראל" דווקא מפי פרעה; גם השם "משה" ניתן מאת בת פרעה. לעיתים צריך דווקא כוח חיצוני כדי להזכיר לנו מהו הייעוד שלנו. לעתים זה פרעה; לעיתים זה החמאס.

השם החשוב ביותר בפרשה הוא שמו של ה'. משה שואל מה השם שיאמר לבני ישראל? ונענה: "אהיה אשר אהיה שלחני אליכם". המטרה שלנו בעולם איננה רק בהווה אלא בעיקר בעתיד, ב"אהיה אשר אהיה". בשביל להיגאל ממצרים חייבים לשאת את המבט מעבר לשעבוד הנוכחי ולהביט אל הנצח. מי שמביט רק על המצב הנוכחי יכול להתמלא בייאוש ולשכוח את השם שלו (כמו "האיש העברי" שמשה מציל מן המצרי שבמקום להודות לו רק ממשיך לשנוא ולקטר); לעומת זאת, מי שמביט על הנצח רואה כיצד עם ישראל הולך ונגאל ממצרים בכל דור ודור; למרות המיצרים ולמרות בג"ץ.

ישנו כעת דיון מה יהיה השם של המלחמה? "מלחמת חרבות ברזל"; "מלחמת שמחת תורה"; "מלחמת משיב הרוח"; גם השם "מלחמת בראשית" עלה כאפשרות. אינני יודע מה יוחלט בסוף; אולם למלחמה זו כדאי שינתן שם שיבטא את הרוח הגדולה שלה. זו לא מלחמה רגילה, זו מלחמה שמטלטלת את האומה ועוזרת לה לברר מה השם שלה. בעזרת השם.