הפרשה בחרוזים | ויקהל | שקלים

הפרשה בחרוזים

- פרשת ויקהל -

לְאַחַר חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהִתְרַחֵשׁ בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת,

הַשַּׁבָּת אֶת הָעִסּוּק בַּמִּשְׁכָּן הַתּוֹרָה כִּמְעַט מְסַיֶּמֶת.

כַּזָּכוּר אֶת צִוּוּיֵי הַמִּשְׁכָּן קִבַּלְנוּ בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה,

וּבַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה בְּעִצּוּמָהּ.

בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל עִנְיְנֵי הַמִּשְׁכָּן בְּהַרְחָבָה מְפֹרָטִים,

וּמֻסְבָּר כֵּיצַד הוּכְנוּ כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ מִזָּהָב וְתַכְשִׁיטִים.

הַנְּשִׂיאִים תָּרְמוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת אַךְ אַחֲרוֹנִים מֻזְכָּרִים,

מִכֵּיוָן שֶׁהִתְעַצְּלוּ בַּמִּצְוָה וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ עַל אֲחֵרִים.

עַל הֲכָנַת הַכֵּלִים הָיוּ אַחְרָאִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּיקִים,

שֶׁהָיוּ הָאוֹמָנִים שֶׁעָזְרוּ לְמֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן לְהָקִים.

הָאֻמָּן הָרִאשׁוֹן נִקְרָא בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר,

וְיַחַד אִתּוֹ עָבַד אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ הַמָּסוּר.

עַם יִשְׂרָאֵל תָּרַם זָהָב וָכֶסֶף בְּיָד רְחָבָה,

בְּלֵב שָׁלֵם, נֶפֶשׁ חֲפֵצָה וְהַרְבֵּה אַהֲבָה.

בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן לְמַעֲשֶׂה חֵטְא הָעֵגֶל עָשְׂתָה תִּקּוּן,

וְכָעֵת תָּרַם עַם יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף וְזָהָב לְמַעֲשֶׂה הָגוּן.

בְּחֵטְא הָעֵגֶל הָעָם הָיָה מְאֻחָד וּמְשֻׁלְהָב,

וּמִיָּד נָתְנוּ ''כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב''. (שמות לב ג)

וְכָךְ בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן, לְעֻמַּת מַה שֶּׁנִּצְרַךְ הָעָם הֵבִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר,

''וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם, לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר''. (שמות לו ז)

אוֹתָהּ רוּחַ הִתְנַדְּבוּת חֲשׁוּבָה אַךְ אֵינָהּ תָּמִיד חִיּוּבִית,

וְלָכֵן עָלֵינוּ לִלְמֹד מֶסֶר, שֶׁחַיָּב לְהֵאָמֵר בְּצוּרָה פֻּמְבִּית:

יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁשִּׁמּוּשָׁם גַּם לְטוֹב וְגַם לְרַע,

וְאִם נִבְחַר לֹא נָכוֹן, לִפְעָמִים אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה.

סַכִּין מְשַׁמֶּשֶׁת לְחִתּוּךְ חֲפָצִים, וּשְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה,

וְחָלִילָה יְכוֹלָה לַעֲזֹר לִמְחַבֵּל שֶׁרוֹצֵחַ בִּדְקִירָה.

כַּיָּדוּעַ לְכָל אֶחָד נָתַן ה' אֶת הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית,

וְתָלוּי בָּנוּ הַאִם נְקַבֵּל הַחְלָטָה חֲכָמָה אוֹ טִפְּשִׁית.

לָכֵן עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לִבְחֹר בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,

שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה.

על פי מדרש תנחומא, תרומה ח': "יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל".