זמני כניסה ויציאת הצום:
השנה יום הכיפורים חל ביום רביעי (5/10 למניינם), ולכן הצום נכנס כבר ביום שלישי (4/10 למניינם) לפי השעות הבאות:
ירושלים
⛔ כניסת הצום: 17:45
🍴 צאת הצום: 18:55
תל אביב
⛔ כניסת הצום: 18:01
🍴 צאת הצום: 18:57
באר שבע
⛔ כניסת הצום: 18:03
🍴 צאת הצום: 18:57
חיפה
⛔ כניסת הצום: 17:53
🍴 צאת הצום: 18:56
סרטונים קצרים ליום הכיפורים עם תוכן גדול!
איך נדע מי פטור מהצום?| הרב עודד מילר בסדרת נקודה בהלכה
כיצד קונים ארבעת המינים בצאת שנת השמיטה?| הרב איתן מינקוב בסדרת נקודה בהלכה
מי פה עבריין?| מבט יהודי עם הרב גלעד לואיס
שיעורים מומלצים-
מהו סודו של השעיר המשתלח? הרב דוד דב לבנון
איך יום הכיפורים יכול לתת לנו גם תקווה ואופטימיות? הרב דב בערל וויין
סדרת "ונשובה" סרטונים קצרים על התשובה שמאירים את התשובה ממבט אחר
שאלות ממדור שאל את הרב-
כיצד לבצע כפרות דרך ה"ביט" וה"פייבוקס"
היכנסו עכשיו ותדעו הכל על פדיון הכפרות לאתר ישיבה
פדיון כפרות לאתר ישיבה!
מנהג ישראל בערב יום הכיפורים לעשות כפרות. ישנם הנוהגים לעשות את הכפרות על תרנגולים, אך רבים נהגו לעשות את הכפרות על כסף. את הכסף נהגו לחלק ללומדי תורה, לעניים או למטרות תורניות נוספות, ואין לתת את הכפרות מכספי מעשר.
אז הצטרפו עכשיו לאלפי הגולשים שתומכים בישיבה הגדולה ברשת! ותרמו כפרות לאתר ישיבה.
הלכות ערב יום הכיפורים (מתוך דברי הרב מרדכי אליהו)
א.
ערב יום הכיפורים מיועד לתשובה ולכפרה. ולכן לא יבטל אדם את היום בדברים בטלים, אלא ישתדל להתבודד ולהתבונן במעשיו ולחשוב על העתיד. וכל העושה מלאכה בערב יום הכיפורים אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם \רמ"ק\.
מנחה ביום שלפני ערב כיפור
ב.
אומרים תחנון בתפילת מנחה ביום שלפני ערב כיפור. אף על פי שבדרך כלל אין אומרים תחנון במנחה ביום שלמחרתו אין אומרים תחנון. כאן אומרים תחנון כיוון שבסליחות של הלילה אחר כך יש וידוי ותחנון \ועיין בא"ח ניצבים ב לעניין ראש השנה. כה"ח תקפא ס"ק עד. תרד ס"ק חי\.
ג.
כאשר יום הכיפורים חל ביום שני, אומרים במנחה של שבת "צדקתך", כיוון ששבת זו היא ערב של ערב כיפור \עיין שו"ע רצב ס"ע ב. ועיין בא"ח ש"ש חיי שרה ט. עיין כה"ח תקפא ס"ק עד\.
שחרית של ערב כיפור
ד.
סליחות - אם התחילו לפני "עמוד השחר", יאמרו את הוידוי אפילו אחרי "עמוד השחר" אבל את התחנון "והוא רחום" שבסוף הסליחות אין אומרים אחרי "עמוד השחר". ואם התחילו סליחות אחרי עמוד השחר לא יאמרו וידוי ולא תחנון \אחרונים. עיין כה"ח תקפא ס"ק עג\.
ה.
שחרית - אומרים בתפילת שחרית "מזמור לתודה" כמו כל יום, כיוון שמזמור זה לא נתקן רק כנגד קרבן תודה שהרי אין אומרים אותו עם כל פסוקי הקרבנות \עיין שו"ע תרד ס"ע ב ומשנ"ב שם ס"ק ד. פרי חדש תרד ס"ק ב. כה"ח ס"ק כג\. והאשכנזים לא נהגו לאומרו ביום זה.
ו.
בתפילת שחרית אין אומרים וידוי ו"למנצח יענך" כיוון שהוא כעין יום טוב \כה"ח שם ס"ק כא משנ"ב ס"ק ג\.
ז.
התרת נדרים - אחרי תפילת שחרית או אחרי סליחות נוהגים לעשות התרת נדרים לגברים ולנשים. מי שלא היה בבית הכנסת בעת התרת נדרים יכול לאסוף שלושה גברים בני מצווה אפילו שהם קרובים, ולומר בפניהם את נוסח התרת נדרים והם יתירו לו כמו שכתוב במחזור \עיין כה"ח תקפא ס"ק יב, וה"ה כאן\. וכבר כתבנו לעיל שאין התרה זו מועילה לנדר שזכור לו.
ח.
אבינו מלכנו - אחרי החזרה אומרים "אבינו מלכנו" כמו כל יום, והאשכנזים אינם אומרים "אבינו מלכינו", אלא אם כן חל ערב יום הכיפורים ביום שישי \רמ"א שם עיין כה"ח תרד ס"ק כה\.
אכילה בערב כיפור
ט.
טעם הענין - "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב" וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך: כל האוכל והשותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" \ברכות ח ב. עיין כ"מ הל' נדרים פ"ג ה"ט, אם החיוב מדין תורה לדעת הרמב"ם ושו"ע תקע סע' ג\ "והוא מאהבת הקב"ה את ישראל שלא צוה להתענות אלא יום אחד בשנה לטובתם לכפר עונותיהם. וציום שיאכלו וישתו תחלה כדי שיוכלו להתענות ושלא להזיק להם העינוי". וממשילים חז"ל את העניין "למלך שהיה לו בן יחיד וגזר עליו להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו קודם כדי שיוכל לסבול", ולכן נצטווינו להרבות בו בסעודה. ויש לכך טעמים נוספים על פי הפשט וע"פ הקבלה \טור תרד. בא"ח וילך א. כה"ח תרד ס"ק ב\.
י.
מצווה עלינו להרבות במאכל ובמשתה ביום זה, גם - כדי להראות שנח ומקובל עלינו יום הכיפורים ושאנו שמחים לקראתו. וכיוון שאי אפשר לכבד במאכל ובמשתה את יום הכיפורים עצמו כדרך שמכבדים שאר יום טוב, אנו מכבדים את היום שלפניו \ב"י תרד ס"ק ב\.
יא.
איזה מאכל - יש אומרים שאין חיוב לאכול לחם דווקא, אלא כל מה שמשביע \מנחת חינוך סי' שיג ס"ק ט\. אמנם על פי המקובלים מצווה לאכול דווקא פת ובפרט שיכווין בזה לתקן כל מה שאכל שלא כדין או שאכל ולא בירך ברכת המזון כדין \שו"ת תורה לשמה סי' קמו\. ויזהר באכילת ערב יום הכיפורים לעשותה שם שמים לעשות רצון הבורא ית"ש ויתעלה \ראה בא"ח וילך א' שד"ח יום הכיפורים ב'\
יב.
טוב לאכול דגים בסעודה הראשונה בבוקר, וימנע מלאוכלם בסעודה המפסקת \כה"ח אות כ"ט\. וצריך לשתות מעט יין במשך היום אך יזהר שלא ישתכר ולא ישתה יין בסעודה מפסקת. ובבוקר עדיף שישתה מיץ ענבים שלא יערבב את מוחו ולא שאר מאכלים שיכולים להפריע את ריכוזו, וכן לא יאכל מאכלים הגורמים לעצירות ושאר מחושים, שעלולים להפריע את תפילתו למחרת ביום הכיפורים. אלא יאכל רק מאכלים קלים שלא יהיה שבע ומתגאה בתפילתו \שו"ע תרח סע' ד ונו"כ. עיין בא"ח וילך א - ועיין חולין דף קי' גבי רמי בר תמרי. משנ"ב ס"ק טז\.
יג.
כמה יאכל - מצות ריבוי הסעודות הוא ביום דוקא, וטוב להרבות גם בלילה. \גר"א ס"ק ו שד"ח שם\.
יד.
לדעת המקובלים טוב שיאכל ששה סעודות להשלים גם את סעודות יום הכיפורים, אך על פי הפשט די להרבות באופן ניכר. ואין צריך לאכול כל היום \אותם הנוהגים לאכול כל היום צריכים להזהר מאוד מברכה לבטלה, הפסד ברכות, שינוי מקום וכו' שדיני ברכות חמורים מאוד, ובפרט צריך להקפיד בזה בערב היום האדיר בימי השנה - עיין בא"ח, שו"ע, גר"א, שד"ח\.
טו.
נשים - נשים חייבות לאכול ביום התשיעי כיוון שהם צמות בעשירי \שו"ת כתב סופר סי' קב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א ס"ק ה. שו"ת תורה לשמה סי' קסב\
טז.
מי שלא צם - גם מי שלא צם בעשירי - חייב לאכול בתשיעי כיוון שזה כבודו של יום הכיפורים \עיין כה"ח תרד ס"ק ה\.
יז.
תעניות בערב כיפור - מי שחלם חלום רע בליל ערב כיפור עדיף לו לעשות "הטבת חלום" ולא להתענות כי אסור להתענות ביום זה תענית חלום כל היום. ויש אומרים שאם נפשו עגומה מאוד יצום עד סעודה מפסקת, ויש חולקים וסוברים שאכילה ביום זה, כמו התענית, צריכה להיות כל היום. וכן נוהגים \עיין שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק יא, יג משנ"ב ס"ק ב\.
יח.
מי שנפטר אחד מהוריו בערב כיפור לא יתענה תענית "יאר צייט" ביום זה, ויסמוך על יום הכיפורים עצמו \אחרונים\.
יט.
אם אדם נדר בטעות לצום את כל עשרת ימי תשובה, או שנדר נדר אחר שעל פיו עליו לצום בערב יום הכיפורים - יעשה התרת נדרים על נדרו \רמ"א תרד סע' א, ע"פ שו"ע תקע סע' ב\.
כ.
גלולות להקלה מהצום - מותר לקחת בערב יום הכיפורים גלולות וכל מיני סגולות להקלת הצום, אך אין להתחבר במיוחד בערב יום הכיפורים לאינפוזיה, ואפילו מי שהותר לו לאכול ביום הכיפורים, עדיף שיאכל "לשיעורים" מאשר שיתחבר לאינפוזיה. אומנם חולים בביה"ח המחוברים לאינפוזיה לפי הצורך יעשו להם כל מה שצריך מבחינה רפואית \עיין רש"י יומא פ"א "התקן עצמך בתשיעי שתוכל להתענות בעשירי", ועיין שד"ח יום הכיפורים סי' ח"י\.
כא.
לימוד או אכילה - ימעט בלימודו בערב כיפור בכדי לאכול ולשתות \עיין ברכות ח ב משנ"ב ס"ק א\.
סדר המלקות
כב.
נוהגים לקבל מלקות לפני טבילה במקוה כדכתיב "באנו באש ובמים - ותוציאנו לרויה" ואף על פי שאין אלו מלקות שחייבה תורה למי שעבר על לאו, ואין אלו "מכות מרדות" שחייב מי שעבר על איסורי דרבנן, עם כל זה משתדלים להלקות כמו דין תורה שמתוך כך יתן אל ליבו לשוב מעבירות שבידו ותהא לו כפרה. וגם על ידי הבושה יתכפר לו להצילו מדינה של גיהנום \עיין טור תרז. כה"ח שם ס"ק מד\.
כג.
יש נוהגים להלקות אחרי מנחה ויש לפני מנחה וכל אחד יעשה כן מתי שירצה. ויש שלא נהגו כלל במלקות, ויש שנהגו כאר"י ז"ל שלא היה מקפיד על המלקות, רק היו מלקין אותו ד' מלקות כנגד ד' אותיות הויה וכן נהגו ב"בית-אל" והיו עושין כן בבוקר אחרי התפילה \עיין שו"ע תרו סע' ד. תרז סע' ו. כה"ח שם ס"ק מ, מא משנ"ב ס"ק יז יח\.
כד.
מי שרגיל ללקות כל שנה, ושנה אחת נאנס ולא לקה - ילקה אחרי יום כיפור \עיין שו"ת תורה לשמה סי' קנ\.
כה.
יש נוהגים להלקות ברצועה של עגל אף על פי שאינה רחבה טפח, ובראשה קושרים שתי רצועות קטנות מעור של חמור על דרך "ידע שור קונהו וחמור" \עיין כה"ח תרח ס"ק מו, מח\.
כו.
יש נוהגים שהלוקה יפשוט בגדיו ויגלה גבו ולבו עד החגורה, ואדם אחר יקשור את שתי ידיו, הימנית על השמאלית, על עמוד עץ שהוא נטוי על קיר, פניו לצפון ואחוריו לדרום, ויכוף ראשו בין זרועותיו. ובשעה שקושר ידי הנלקה יאמר הקושר: "מוּסַר ה' בְּנִי אַל-תִּמְאָס, וְאַל-תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת-בֵּן יִרְצֶה: וְיָדַעְתָּֽ עִם-לְבָבֶךָ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךּ".:
כז.
אחר-כך לוקח המלקה רצועה, וכשמלקה אומר פסוק: "והוא רחום וכו'" ג' פעמים, שהן ט"ל תיבות כנגד ט"ל מלקיות, ובכל תיבה ילקהו מכה אחת, ויתחיל להלקותו בכתף שמאל מכה אחת, ואחר-כך בכתף ימין מכה שניה, ואחר-כך באמצע הגב מול החזה מכה שלישית, ושוב בכתף השמאלית מכה רביעית וכן על זה הדרך. ואומר לו המלקה: "וִדּוּי. חֲרָטָה. דִּמעָה".
כח.
ואחר-כך מלקה ואומר: "וְהוּא. רַחוּם. יְכַפֵּר. עָוֹן. וְלֹא. יַשְׁחִית. וְהִרְבָּה. לְהָשִׁיב. אַפּוֹ. וְלֹא. יָעִיר. כָּל. חֲמָתוֹ". ג' פעמים.
כט.
בשעה שמלקהו אומר אדם אחר פסוקים אלו בקול רם: "אִם-לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת-הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ: וְהִפְלָא ה' אֶת-מַכֹּֽתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים".
ל.
הנלקה יתוודה בשעה שלוקה הוידוי הרגיל או וידוי על חטאים מיוחדים שלו. ויאמר את הוידוי בשקט. \ועיין משנ"ב להיכן פני המולקה מופנים\
לא.
אחרי המלקות יתיר ידיו ויאמר לנלקה פסוקים אלו: "וְסָר עֲוֹנֶךָ, וְחַטָּֽאתְךָ תְּכֻפָּר: כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי. זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם-ה'".
לב.
אחרי המלקות טוב לטבול, לקיים "באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה" \עיין לסדר הנ"ל גם בקונטרס היחיאלי עמ' נא\.
טבילה
לג.
טעמי טבילה - מנהג ישראל לטבול בערב יום הכיפורים, שמא יצאה ממנו טיפת קרי ללא תשומת לב. ובזוהר הקדוש כתב כי טבילה זו של ערב כיפור מרפאת את האדם מחטאים שבידו \פנחס ריז ב\ ומי שמקדש את עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה. והזמן הראוי ביותר הוא מחצות היום ואילך או לפחות משעה חמישית ואילך, ואין לברך על טבילה זו כיוון שאינה חובה אלא מנהג \עיין שו"ע, רמ"א תרו סע' ד. כה"ח שם ס"ק נ, נא, בן ומשנ"ב ס"ק כא ונפקא מינה אם טובל משום קרי או משום תשובה\.
לד.
טבילה זו אינה באה לטהר מטומאה בלבד, אלא גם לסלק את ימי החול ולקבל קדושת יום הכיפורים, וכדוגמת הכהן הגדול שהיה טובל ביום הכיפורים מספר פעמים בבית המקדש לתוספת קדושה אף על פי שלא נטמא בינתיים. אף אנו טובלים לתוספת קדושה בערב כל חג ובמיוחד בערב יום הכיפורים אף מי שאינו טמא טומאת קרי, והנכון היה שגם הנשים תטבולנה אך לא נהגו כן \בא"ח וילך ח, עיין שו"ת תורה לשמה סי' קסו, שנהגו בזה רק נשים המתפללות ולומדות תורה. עיין כה"ח תרו ס"ק הן, ון\.
לה.
מספר טעמים נוספים נאמרו בטבילה בערב כיפור, ולכן נהגו להקפיד בכך גם כאלה שלא טובלים כל ערב חג: א\ כדי שנהיה נקיים כמלאכי השרת \טור תרו\. כי נקיות הגוף תחדש את נקיות הלב \ר"ת בספר הישר שער יג עמ' קט\ ב\ כדי שתשמע תפילתו של אדם, שאינה דומה תפילה בטהרה לתפילה אחרת. ג\ וכדי לקבל הארת יום הכיפורים \כה"ח תרו ס"ק ן\.
לו.
כשחוזר אדם בתשובה אין הוא אותו אדם שחטא, אלא אדם אחר. והרי הוא כמו גר המתגייר "כקטן שנולד דמי". וכמו שגר טובל בשעה שנכנס תחת כנפי השכינה כך גם אנו בערב יום הכיפורים טובלים אחרי התשובה ולכן כדאי לטבול לפני תפילת מנחה כיוון שבתפילת מנחה אומרים וידוי \עיין ט"ז שם ס"ק ד\.
לז.
מספר טבילות - טובלים חמש טבילות בערב יום הכיפורים; אחת, בשביל הטהרה. שניה, לתיקון הכעס. שלישית, למתק הדין והגבורה בחסדים. רביעית, להעביר את לבושי החול. חמישית, לקבל קדושת היום. ויש נוהגים לטבול ג' פעמים ויש נוהגים ח' פעמים ויש נוהגים ט"ל פעמים \כה"ח תקפא ס"ק פג. תרו ס"ק דן\ ומי שאינו זוכר את כוונות הטבילה בפרטות, יכווין בטבילתו על פי מה שכתוב בסידור או בבא"ח ניצבים ג .
לח.
אבל - מי שהוא אבל תוך שבעה. יטבול אחרי מנחה כשעה או שעתיים לפני השקיעה ויאכל סעודה מפסקת על השולחן כיוון שיום הכיפורים מבטל אבלות לפני כניסתו \שו"ע תקמח סע' י, יא. כה"ח תרו ס"ק סו, סז\
לט.
מי שהוא אבל תוך שלושים יום ירחץ כמו כולם.
מ.
ערבוב המים - טוב לערבב את המים שלא יהיו שקופים ותכסה ערוותו ויהרהר בתשובה כל מה שרוצה בתוך מי המקוה, אך לא יהרהר כן מחוץ למים \עיין כה"ח תרו ס"ק זן ועיין שער הציון שם ס"ק כב\.
מא.
מי שלא יכול לטבול - עיין לעיל בהלכות שבועות.
תפילה על קברי צדיקים
מב.
נוהגים לילך בערב כיפור לבית הקברות להשתטח על קברי הצדיקים, ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים תחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדינו ביום הדין \עיין רמ"א תרה סע' א כה"ח ס"ק לא ועיין לעיל תפילה על קברי צדיקים\.
תפילת מנחה
מג.
מתפללים מנחה ואומרים בסוף תפילת י"ח של לחש "וידוי", ו"על חטא". אין חוזרים על הוידוי בחזרת הש"ץ ואין אומרים וידוי אחר התפילה. \שו"ע תרז ס"ע א\
מד.
הספרדים נוהגי לומר "אבינו מלכנו" בתפילת מנחה זו \עיין רמא תרד ס"ע ב שלא אומרים במנחה ומשנ"ב ס"ק ה\.
סעודה מפסקת
מה.
אחרי תפילת מנחה כשעה או יותר לפני השקיעה, אוכלין סעודה מפסקת. \ויש נוהגים לבצוע על לחם משנה ולטבול את פרוסת המוציא במלח ובדבש, אמנם אין זה חיוב.\ ולא יאכלו בסעודה זו בשר שמן ודברים שהם קשים לעיכול, ולא ישתו יין ומשקאות חריפים שהם דברים העלולים להפריע בתפילה ביום הכיפורים. וגם על זה נאמר דרך מליצה: "טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה". וכל אדם מכיר את עצמו ויודע איזה מאכלים מפריעים לו, ויזהר מהם \עיין שו"ע תרח סע' ד. כה"ח שם ס"ק כט-מא. בא"ח וילך ד משנ"ב ס"ק טז\.
מו.
טוב להקפיד במיוחד בסעודה זו לומר "לשם יחוד" קודם הסעודה ולברך ברכת המזון בכונה גדולה. ואחרי הסעודה יברך את בניו ובני ביתו שיכתבו בספר חיים וכו' \ויש נוסח מיוחד לבנים ולבנות, עיין מחזור אהלי יעקב יד\. ובעת זו טוב שיחזור ויבקש סליחה מאשתו וכן היא ממנו על כל שפגעו בזה, ואחר כך יברכו זה את זה בשנה טובה.
מז.
צריך להפסיק את הסעודה לנהוג מנהג יום הכיפורים גם מקצת היום התשיעי, ודבר זה נקרא "תוספת יום כיפור" והיא חובה מדאוריתא. ואין די להוסיף דקות קצרות, אלא צריך "תוספת ניכרת" ונהגו להוסיף ארבעים דקות בירושלים, חצי שעה בערים בצפון הארץ ועשרים וחמש דקות בתל אביב וסביבתה. ומכל מקום לא יפחת מתוספת של עשרים דקות לפני השקיעה. גם במוצאי יום הכיפורים יסיימו את הצום זמן מועט לאחר צאת הכוכבים \עיין שו"ע תרח סע' א והחונים עליו. תרכד סע' ב והחונים עליו. סידור "אהלי יעקב" יד ב משנ"ב ס"ק ב\.
מח.
מי שרוצה לאכול אחרי ברכת המזון של הסעודה המפסקת, צריך לומר קודם ברכת המזון "אין אני מקבל את התענית" ולכל הפחות יהרהר כך בלבו \עיין שו"ע תרח סע' ג והחונים עליו\. וטוב שלא לומר בפיו שזו "סעודה מפסקת" בכדי שאם ירצה יוכל לאכול או לשתות לאחר ברכת המזון. וטוב שגם לא יחשוב שזו סעודה מפסקת עד לשעה שבה רוצה להפסיק את אכילתו.
מט.
יש נוהגים לומר וידוי גם לאחר סעודה המפסקת קודם תפילת ערבית. והספרדים יוצאים ידי חובת הוידוי בפיוט "לך אלי תשוקתי". שמיוחס לרבי יהודה הלוי ואשר כולו דברי וידוי ותחינה \עיין כה"ח תרז ס"ק ב. ובשם הפר"ח לסברת הרמב"ן\ והאשכנזים אומרים "תפילה זכה" \עיין משנ"ב ס"ק א\.
הכנת אוכל לילדים
נ.
מותר להכין אוכל בערב כיפור ולהניח אותו על אש כמו בכל ערב שבת לצורך מוצאי כיפור. ומותר להניח בערב כיפור אוכל חם לצורך הילדים הקטנים על אש מכוסה או על פלטה חשמלית כמו שמניחים בערב שבת ולדעת רמ"א שם יש להחמיר - אמנם אם יש ילדים קטנים בבית - אין להחמיר \עיין שו"ע תרט\.
נא.
אין להכין אוכל ביום הכיפורים לצורך מוצאי כיפור, אלא רק לצורך הקטנים ביום הכיפורים עצמו, ורק במלאכות שמותרות בשבת, אבל העברת אש וכדו' שמותרת ביום טוב, אסורה ביום הכיפורים \רמ"א תריב סע' י והחונים עליו. עיין בא"ח וילך טז\.
בגדי יום הכיפורים
נב.
לובשים בגדים נאים ומדליקים נרות לכבוד יום הכיפורים, ונוהגים כבוד ביום זה כיוון שעליו נאמר: "ולקדוש ה' מכובד". וכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה אנו מכבדים אותו בלבוש נאה, בכיבוד הבית ובית הכנסת \טור תרי. שו"ע שם סע' ד. בא"ח וילך יז ומשנ"ב ט וכה"ח ס"ק כ\.
נג.
משתדלים ללבוש בגדים לבנים ביום הכיפורים ע"פ דעת המקובלים \אחרונים. עיין רמ"א שם סע' ד\. גם הנשים לובשות בגדים לבנים ונקיים לכבוד היום, אך לא יקשטו את עצמן בתכשיטין מפני אימת הדין \עיין כה"ח שם ס"ק לד ומשנ"ב ס"ק טז\.
נד.
נוהגים לפרוס על השולחן מפה נאה אחרי סעודה מפסקת, ומניחים על המפה ספרים מכוסים \עיין כה"ח שם ס"ק לג ועיין לרמ"א שם ומשנ"ב ס"ק טו\.
הדלקת נרות
נה.
מדליקין נרות בבית כמו בערב שבת. ואם אין אור מגיע לחדר השינה, יש אומרים שצריך להדליק שם נר, שיזכירו שלא יבוא לידי תשמיש. ומברכין על הנרות להדליק נר של יום הכפורים, ואם חל בשבת מברכין להדליק נר של שבת ושל יום הכפורים \שו"ע סימן תרי, רמ"א שם סע' א, ב - יתר דיני הדלקת נרות לעיל הלכות פסח\.
נו.
חובה מן התורה לנהוג במנהגי יום הכיפורים לפני השקיעה דבר זה נקרא "תוספת יווה"כ" לתוספת זו אין די בדקות מועטות אלא צריך "תוספת ניכרת" ונהגו להוסיף בירושלים ארבעים דקות לפני השקיעה, ובשאר הארץ כשלושים וחמש עד שלושים דקות לפני השקיעה. \ועיין שו"ע תר"ח סעי' א' והחונים עליו תרכ"ד סעי' ב' והחונים עליו סידור אהלי יעקב י"ד ב'\
נז.
כיוון שרגילים לחזור בליל כיפור מבית הכנסת בשעה מאוחרת, יש להדליק נרות גדולים או להניח יותר שמן בנר כדי שידלק עד שיחזרו מבית הכנסת שיוכלו ליהנות מהם \אחרונים\.
נח.
גם אשה שלא מברכת "שהחיינו" בהדלקת נר ביום טוב רגיל, תברך "שהחיינו" בערב יום הכיפורים, ומשעה זו נאסרת היא בחמשה עינויים \בא"ח וילך ט. עיין כה"ח תרי ס"ק ז, ט\.
נט.
לפני שמדליקה האשה נרות צריכה היא לנעול נעלי בד ולבדוק אם מוכנים כל עניני יום כיפור כיוון שאחרי ההדלקה אסורה היא באכילה ובמלאכה כמו יום כיפור. ולכן נהגו הנשים לברך אחרי ההדלקה גם ביום כיפור, כמו בשבת \כה"ח שם ס"ק ט. בא"ח וילך ט\.
ס.
יש להדליק נר נשמה גדול בערב כיפור שידלק עד מוצאי כיפור וידליקו ממנו את נר ההבדלה \עיין שו"ע תרכד סע' ד, ה. כה"ח שם ס"ק כג\.
סא.
יש שנוהגים להדליק נר בבית הכנסת לעילוי נשמת הוריהם שנפטרו, ועדיף להדליק נר מיוחד לכל נשמה \רמ"א תרי סע' ד. כה"ח שם ס"ק כז, כח\ ולדעת המשנ"ב \שם ס"ק יב\ מספיק נר אחד לכמה נשמות.
סב.
אם כבו נרות אלו אסור לומר לנכרי או לרמוז לו להדליקם \רמ"א שם\. אמנם אם כבה החשמל בבית הכנסת ואין אפשרות להתפלל ויש חשש ממחלוקת - מותר לרמוז לנכרי להדליקם \אחרונים\.
סג.
תדליק את הנרות, תניח מידה את הגפרורים, תכסה את עיניה ותברך:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל \בשבת: שַׁבָּת וְ\ יוֹם-הַכִּפּוּרִים".
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".
ברכת הבנים
סד.
כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יום כיפור קודם שילך לבית הכנסת ויבקש מהם מחילה על כל מה שחטא כנגדם במשך השנה בדיבורים שלא כהוגן וכדו'. וכמעט שאין מי שאינו צריך לתקן עצמו במידה זו של כיבוד אב ואם, שהיא מצווה הצריכה הרבה מאמץ כל יום ויום. ואם הבן שוטה ולא ביקש מהוריו מחילה, יאמרו הם בפיהם "אני מוחל וסולח לבני פלוני על כל מה שחטא לי מחילה גמורה" והאם תאמר בלשונה "הריני מוחלת וסולחת וכו'" \עיין בא"ח וילך ו\.
סה.
טוב שהאב יניח ידיו על ראשם של בניו ויברכם, ויש מחמירים ומניחים רק יד אחת על ראש בניהם בעת הברכה \עיין אהלי יעקב יד ב\.
סו.
המנהג שהאב והאם מברכין את הבנים ואת הבנות קודם שנכנסין לבית הכנסת. שבשעה זו כבר חלה קדושת היום ושערי הרחמים נפתחים. ומתפללים בברכה זו שיחתמו הבנים והבנות לחיים טובים ושיהא לבם נכון ביראת ה'. ומתחננים בבכי ובדמעות שתקובל תפילתם ככתוב במחזורים \עיין סידור "אהלי יעקב" יד ב\.
סז.
כל בעל יבקש מחילה מאשתו וכן כל אשה תבקש מבעלה על כל כעס שהיה להם במשך השנה. וכל אחד ימחל לשני בלב שלם כי מי שיש עליו כעס ביום כיפור, הרי זה מקטרג עליו ועלול לעכב את תפילתו. ובכלל המחילה, ימחל הבעל לאשתו על אשר בזבזה מן הבית שלא כרצונו \בא"ח וילך ו\. ויברכו הבעל והאשה אחד את השני בשנה טובה ובכל טוב.
סח.
יש שהולכים גם לקרוביהם שהם תלמידי חכמים וצדיקים שיברכו אותם, ומבקשים מהם שיתפללו גם בעדם ביום הקדוש והנורא. ויש להקדים לעשות כן בעוד היום גדול, כי לעת ערב ראוי שיהיו נכונים לקבל קדושת היום בהשקט וישוב הדעת \אחרונים\.
קבלת יום כיפור
סט.
אחר סעודה המפסקת לפני שילך לבית הכנסת מבעוד יום, יחלוץ נעליו וטוב לומר בקשה מ"לשון חכמים" א, סי' כב לקבל יום כיפור קודם זמנו לקיים מצוות "תוספת יום כיפור" .
ע.
ילך לבית הכנסת בגילה ורעדה וכניעת לב, ואם בא בעוד יום ילבש ציצית ויברך עליו ואם בא לבית הכנסת אחרי השקיעה, יתעטף בלי ברכה \אחרונים\.
עא.
כל אדם בבואו לבהכ"נ להתפלל ערבית בליל יום הכיפורים קודם שיתחילו ערבית יאמר בינו לבין עצמו נוסח שבו הוא מוחל לכל מי שפגע בו \מספר תיקון תפילה של מרן בעל בן איש חי\.
עב.
בליל כיפור שחל בערב שבת יש לומר קבלת שבת לפני השקיעה, ולכן אם רואים שהזמן עובר ולא יספיקו לומר קבלת שבת בזמן - עדיף לאמרה בזמנה ואחר כך את הפיוט "לך אלי וכו'" או תפילות אחרות. ויש להזהר בכך במקומות שנוהגים למכור המצוות שעלולים להאריך עד אחר הזמן.
