המקרה הוא כזה: אשת איש זינתה בסתר תחת בעלה ולא גילתה זאת לבעלה. לאחר זמן מסוים בעלה גירש אותה מסיבה אחרת שאינה קשורה למעשיה ונתן לה את כתובתה. לאחר זמן מסוים חזרה האישה בתשובה ורצתה לכפר על חטאותיה, האם היא חייבת לשלם לבעלה את סכום הכתובה שהרי אם היה יודע על כך שזינתה הייתה יוצאת בלא כתובה. הבנתי שזאת חקירה בסיבה לעקירת אישה שזינתה מכתובתה: אם זה מצד מעשיה עצמם וברגע שזינתה כבר לא זכאית לכתובתה (ולכן אצלנו תתחייב לשלם) או שזה מצד קנס בית דין למפרק החבילה המשפחתית (ולכן במקרה שלנו שזהו הגבר, האישה תהיה פטורה מלשלם). חשוב לציין שמקרה זה תיאורטי בלבד. תודה רבה מראש.

שלום וברכה, ז"ל הרמב"ם (אישות כד, טז) לגבי הנשים שמפסידות את כתובתן מחמת מעשיהן: "עוברת על דת משה או על דת יהודית וכן זו שעשת דבר מכוער אין כופין את הבעל להוציא אלא אם רצה לא יוציא, ואף על פי שלא הוציא אין להן כתובה, שהכתובה תקנת חכמים היא כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ולא הקפידו אלא על בנות ישראל הצנועות אבל אלו הפרוצות אין להן תקנה זו אלא תהא קלה בעיניו להוציאה". מוכח שברגע שהיא עשתה את המעשים הנ"ל היא מפסידה את הכתובה גם אם הבעל לא מוציא את האישה, וכ"ש במי שזנתה. ואף הריטב"א (כתובות עב.) כתב על דברי הרמב"ם: "ורוב רבותי ז"ל חולקין עליו בזה". הנימוקי יוסף (קידושין פ:) מביא שיטה זו ומסביר שהסיבה שלא הפסידה הוא משום שהבעל מחל על מעשיה. וז"ל: "וכיון שקיימה לאחר שהיה יכול למיקבל בב"ד ולהוציאה ולא הוציאה, גלי אדעתיה דמחל, ותו לא מפסיד לה כתובתה". אך אם לא ידע ודאי הפסידה. בברכה,