ברוכים הבאים לאוצר הספרים של Yeshiva.org.il וספריית הר ברכה.
האוצר מכיל קטלוג של ספרים שניתן להזמינם באמצעות האתר. חלקם ניתן אף לקרוא כאן ללא תשלום.
לתשומת לבכם! חלק מהספרים נמכרים במחיר מוזל יותר דרך האינטרנט, מאשר בשיווק ישיר.
להזמנת ספרים - טלפן: 03-6395559, או סמן את הספרים המבוקשים, מלא את הפרטים, ונציגנו יחזור אליך בהקדם.
מבצע! הדיסק החדש - התמודדות עם קשיים - חינם עבור כל הזמנת אחד מהדיסקים בסדרה (יש לציין בעת ההזמנה)
* המחירים אינם כוללים דמי משלוח, אלא אם כן צויין אחרת.
לרכישת הספר במכון הר ברכה ביאור יסודות אמונה ועבודת ה’, בדרכם של מרן הרב ובנו רבנו הרצי"ה, בסגנונו המיוחד של הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א. בספר סודרו דבריו, לראשונה, על פי נושאים בכדי להציג ללומד משנה סדורה ומקיפה בסוגיות היסודיות ביותר בעבודת ה’ הכללית והפרטית.
לרכישת הספר במכון הר ברכה ספרו החשוב ביותר של מרן הראי"ה קוק זצ"ל "אורות" ("קודש הקודשים" כהגדרת בנו מרן הרב צבי יהודה זצ"ל), יצא לאור בסדר חדש בניקוד מלא. הספר מכיל פרקים שנכתבו לפני ובזמן מלחמת העולם הראשונה, העוסקים בערכי השעה והתקופה, הימים והמאורעות, הישראליים והכלליים.
שיעורים בספר "אורות" מאת ראש ישיבת בית אל הגאון הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, בליווי הפרקים מהמהדורה המנוקדת של "אורות". הספר עוסק במגוון רחב של נושאים וייחודו בשילוב העומק של דברי הראי"ה קוק עם הסברה בהירה. מיועד ללומדים ותיקים וגם למי שאינו מורגל בלימוד כתבי הראי"ה קוק. הספר בן 500 העמודים יצא לאור לזכרו של ר' חיים שלמה איל ז"ל. "השיעורים ניתנו באותה הדרך שלמדנו אצל מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל" (מתוך ההקדמה). לרגל ההוצאה הספר במבצע - 35 ₪ במקום 40 ₪. המבצע לזמן מוגבל. לרכישת הספר במכון הר ברכה
הספר הינו יותר מאלף הוספות לכרכים א-י של האנציקלופדיה התלמודית, מתוך כתבי מרן הגראי"ה קוק זיע"א. בקובץ גם כ-30 הוספות מהערות בכת"י של רבנו הגרצי"ה קוק זצ"ל, שרשם על דפי האנציקלופדיה [כרכים א-ו] שבביתו. הקובץ נערך ביוזמת 'המכון להלכה ומחקר שע"י ישיבת שבות ישראל".
חוברת זו הינה הקובץ הראשון מהספר שעתיד לראות אור בקרוב שיעסוק בנושאים היסודיים של אמונת ישראל והדבקות בה', בהסברה בהירה ועמוקה כאחד. בפרקים אלו סודרה משנתו של הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ודגשיו ביחס למצוות אהבת ה'. נידונים בספר הנושאים הבאים: מהות אהבת ה', דרך לאהבת ה', חשיבותה בדור הגאולה ועוד. בנוסף לכך, בסוף הקובץ מצורפים נספחים שנכתבו ע"י תלמידים של הרב ומרחיבים ומעמיקים בדבריו.
*מדוע צריכה להיות הפרדה בין גברים לנשים? *איזו חשיבות יש לבגדים? *מה ההגדרה ההלכתית ללבוש צנוע? *האם מותר לעבוד במקום עבודה מעורב? *למה היהדות מייחסת חשיבות רבה כל כך לצניעות? *ומה היחס הראוי שבין המרחב הפרטי שלי,למרחב של הזולת? הספר נמכר בדברי שיר. כל הזכויות שמורות למחבר ולדברי שיר.
אסופת מאמרים בנושאים: ארץ מדינה ומשפט, צדקה וחברה, חינוך. הדרך להתנהל ולהתנהג בנושאים אלו ע"פ התורה וההלכה במובן הציבורי, החברתי והלאומי. דוגמאות: הון ושלטון - שוחד, וטובת הנאה למנהיג ציבור; חשיפת מעשי שחיתות בחברה, בארגון ובשלטון; קליטה וסיוע לפליטים ואזרחי אויב; מימון הוצאות צבאיות ואזרחיות בעקבות מלחמה; מחויבות לשחרור בן משפחה - חייל הנמצא בשבי; צדקה של יחיד וצדקה ציבורית; בקשת צדקה למימון הוצאות חריגות; חרם צרכנים - מחאת הקוטג'; פיטורי עובדים או קיצוץ רוחבי בעת משבר כלכלי; הלבנת פנים - ביוש ברשתות חברתיות (שיימינג); מסגרות חינוך ציבוריות ואלטיסטיות; מחויבות ציבורית וקהילתית לפתח מסגרות חינוך לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים; חינוך בכבוד וללא אלימות; ועוד ועוד.
לרכישת הספר במכון הר ברכה הספר כולל שיחות לפרשת השבוע שנאמרו בידי מו"ר הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א לבני הישיבה בשעת סעודה שלישית, שעת הקודש המיוחדת של השבת, שעת רעוא דרעוין. השיחות המשיכו את קדושת השבת אל ימי החול. זו הייתה גם מהותן, לחזק את הסתכלות הקודש, "בעין טובה", על המציאות הסובבת אותנו.
אנו נוהגים לומר לפני קיום מצוות את הפסוק מתהילים פרק צ, ויהי נועם ה' אלוהינו וכו'. מה פירוש הפסוק ומדוע נוהגים לאומרו לפני קיום מצוות?
תשובה
אנו אומרים פסוק זה לפני קיום מצוות משום שהוא תפילה שנזכה לקיים את המצווה בשלמות.
הפירוש כך:
"ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו"- נועם ה' יהיה עלינו, שנעשה את המצווה בנעימות ובחיבה. לפעמים אדם מקיים מצווה ברוגז ובכפייה ללא נעימות, אנו מתפללים לה' שנזכה לנועם ה'!
"ומעשה ידינו כוננה עלינו"- שנבצע את מעשה המצווה בצורה מתוקנת ללא תקלות. למשל במצוות נטילת לולב הכוונה שנקיים מצוות נטילת לולב כראוי, שארבעת המינים יהיו כשרים ללא פסול, שנאחז כראוי את ארבעת המינים וכו' (פירוש המילה "כוננה" הוא שיהיה המעשה מוכן ועומד, כמו שאומרים לכונן דבר - להקים אותו).
"ומעשה ידינו כוננהו"- מצווה היא מעשה גשמי המגיע אלינו מעולם עליון, למעשה המצווה יש משמעות גדולה הרבה מעבר למה שאנו מבינים ויכולים להכיל, אנו מתפללים לה' שיעמיד את מעשה המצווה בכל מלוא משמעותה והשפעתה, במלוא כוחה ועוצמתה.
רבנו יוסף חיים בספרו בן איש חי שנה ראשונה פרשת ויגש סעיף ו. הביא שתי כוונות באמירת פסוק זה,
למיטב הבנתי בפירושים שהוא מביא כוונתו לפרש את החלק האחרון בפסוק- "ומעשה ידינו כוננהו".
פירוש ראשון מביא בשם הזוהר והוא דומה למה שפירשנו כאן, שהכוונה היא שהקב"ה יעמיד את המצווה בכל מלוא השפעתה וכוחה.
בשם הרש"ש אומר הבן איש חי שצריך לכוון, אם חטאינו גרמו לסלק מאיתנו אור הקדושה שהושפע עלינו מכח מעשינו הטובים, אנו מתפללים לה' שיעמיד את מעשינו הטובים שיחזרו להאיר עלינו אור של קדושה.
