yeshiva.org.il - מבחנים | משנה

לגירסת הדפסה

מבחנים

משנה

מסכת מידות

ממוצע הציונים עד כה: 78%

מקורות ללימוד לפני המבחן:

משנה מסכת מידות

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].

פרק א'

1. מהם שלשת המקומות ששומרים הכהנים בבית המקדש?

א. בית אבטינס, בית הניצוץ ובית המוקד.
ב. לשכת הפרכת, לשכת הקרבן ולאחורי בית הכפרת.
ג. לשכת המצורעים, לשכת העצים ולשכת השמנים.
ד. שער העליון, שער ניקנור ובחיל.

2. בכמה מקומות שמרו הלווים?

א. 15
ב. 17
ג. 21
ד. 8

3. מה היה קורה לבן לוי שהיה נרדם על משמרתו (אם תפס אותו איש הר-הבית)?

א. היו סותמים את טבעת אותה המשמרת.
ב. היה יושב מחוץ להר הבית כל אותו היום.
ג. חובטו במקלו ויש לו רשות לשרוף את כסותו.
ד. היה שומר כל לילה שלאחריו.

4. מהם חמשת שערי הר הבית?

א. שני שערי חולדה, קיפונוס, טדי ושער המזרח.
ב. שני שערי חולדה, ניקנור, הדלק ושער טדי.
ג. טדי, ניקנור, חולדה, הדלק ושער המזרח.
ד. המים, טדי, הדלק, המזרח, ושער קיפונוס.

5. מה היה נעשה בשער המזרח?

א. משם הביאו את המים לניסוך המים.
ב. דרכה פרה אדומה, מסייעיה והכהן ששורפה יוצאים.
ג. משם נכנס איש עתי המוליך את השעיר לעזאזל.
ד. לא היה משמש כלום.

6. כמה שערים היו בעזרה?

א. 13
ב. 7
ג. 5
ד. יש תנאים הסוברים ככל הנ"ל.

7. היכן היו לשכת פנחס המלביש ולשכת עושי חביתין?

א. במזרח ע"י שער ניקנור.
ב. בדרום ע"י שער הדלק.
ג. בדרום ע"י שער המים.
ד. בצפון ע"י שער הניצוץ.

8. כמה לשכות היו בבית המוקד?

א. ארבע.
ב. חמש.
ג. שלש.
ד. שתי לשכות.

9. כמה שערים היו לבית המוקד?

א. שער אחד.
ב. שני שערים.
ג. שער בצפון ושנים בדרום.
ד. שלשה שערים.

10. למה שימש בית המוקד?

א. בה גנזו מלכי בית חשמונאי את אבני המזבח ששיקצום מלכי יוון.
ב. לאחסן את העצים למדורת בית המוקד.
ג. זקני בית אב ישנו שם.
ד. לחימום בית המקדש.

11. היכן היו מפתחות העזרה תלויים?

א. בבית המוקד על שלשלת המחוברת לטבלא של שיש.
ב. על שערי העזרה.
ג. לא היו תלויים אלא היו בידיהם של כהנים.
ד. בלשכת ראש בית אב.

12. כיצד יוצא כהן בעל קרי לטבול?

א. אינו טובל באותו היום משום שנטמא בפנים.
ב. לובש שחורים וקורא טמא עד שיוצא משערי הר הבית.
ג. יוצא וטובל בצנעה בירושלים.
ד. יוצא במסיבה תחת הבירה. ראב"י - תחת החיל.

פרק ב'

13. מה היה גודלו של הר הבית?

א. ת"ק אמה על ת"ק אמה.
ב. ת"ק פרסה על ת"ק פרסה.
ג. ת"ק אמה על ת' אמה.
ד. ת"ק פרסה על ת' פרסה.

14. מאיזה כיוון היו נכנסים ויוצאים מהר הבית?

א. נכנס מימין ויוצא משמאל.
ב. נכנס משמאל ויוצא מימין.
ג. נכנס ממערב ויצא מצפון.
ד. נכנס ממזרח ויוצא מדרום.

15. מי עושה את הסיבוב שונה מהמקובל?

א. מלך וכהן גדול.
ב. מנודה ואבל.
ג. כהן גדול, מנודה ואבל.
ד. מצורע ומנודה.

16. כנגד מה גזרו י"ג השתחויות?

א. כנגד י"ג שירי המעלות.
ב. כנגד י"ג שערי הר הבית.
ג. כנגד י"ג פרצות שפרצו מלכי יוון בסורג שלפני הר הבית.
ד. כנגד י"ג איזכורי ירושלים שיש בתפילת שלמה.

17. מדוע שער ניקנור הושאר נחושת ולא שונה לזהב?

א. מפני שבבית שני לא היו עשירים דיו.
ב. מפני שנמצא במרכז המקדש לכן הוא שונה.
ג. י"א מפני שנעשה בהן נס וי"א מפני שהנחושת של שער ניקנור מבריק כזהב.
ד. לא רצו לשנותו מפני כבודו של ניקנור.

18. מה היה גודלה של עזרת נשים?

א. 100 אמה על 120 אמה.
ב. 100 אמה על 100 אמה.
ג. 80 אמה על 80 אמה.
ד. 135 אמה על 135 אמה.

19. כמה לשכות היו בעזרת נשים?

א. ארבע.
ב. שלש.
ג. חמש.
ד. לא היו לשכות בעזרת נשים.

20. לשכות שיהיו בבית שלישי במה ידמו ללשכות של בית שני?

א. בגודלם.
ב. בתקרתם.
ג. ביופים.
ד. במספרם.

21. מה עשו הנזירים בלשכת הנזירים?

א. גילחו את שערם ושרפוהו תחת הדוד.
ב. בישלו שלמיהן.
ג. המתינו להערב שמש כדי להטהר מטומאה שעליהן.
ד. רק א' וב'.

22. מה עשו בכדי להפריד בין הנשים לגברים בשמחת בית השואבה?

א. בנו כצוצרה (גזוזטרה או במה גדולה) עבורם.
ב. לא עשו ולא היה הפרדה.
ג. הנשים עמדו בעזרת כהנים.
ד. הנשים צפו בשמחה מחוץ למקדש.

23. כנגד מה נבנו 15 המעלות שמעזרת נשים לעזרת ישראל?

א. כנגד 15 למנצח שבתהילים.
ב. כנגד 15 שירי המעלות שבתהילים.
ג. כנגד 15 הללויה שבתהילים.
ד. כנגד 15 שיר שבתהילים.

24. מה היה צורת המדרגות שמעזרת נשים לעזרת ישראל?

א. מרובעות.
ב. מחודדות כדי שיוכלו הלויים לעמוד עליהם בצורה מסודרת
ג. לא משהו מיוחד.
ד. עגולות כחצי גורן.

25. למה שימשו הלשכות שתחת עזרת ישראל?

א. כחדרי הלבשה לכהנים.
ב. לשמירת כלי הנגינה של הלווים.
ג. לאפיית לחם הפנים.
ד. לאיחסון עצי המערכה.

26. מה היה גודל עזרת ישראל?

א. 135 × 11 אמה.
ב. 140 × 15 אמה.
ג. 100 × 100 אמה.
ד. 80 × 20 אמה.

27. מה היה גודל עזרת כהנים?

א. 135 × 11 אמה.
ב. 140 × 15 אמה.
ג. 100 × 100 אמה.
ד. 80 × 20 אמה.

28. מה הבדיל בין עזרת כהנים לעזרת ישראל?

א. עזרת כהנים היתה גבוהה מעזרת ישראל.
ב. קיר מערבי של המזבח החיצון.
ג. בליטות מהקירות או מחיצה סימנו את הגבול ביניהם.
ד. מחלוקת האם א' או ג'.

29. מה היה הגודל הכולל של העזרה (לא כולל עזרת הנשים)?

א. 200 × 100 אמה.
ב. 80 × 40 אמה.
ג. 135 × 187 אמה.
ד. 250 × 250 אמה.

30. למה נקרא שער המים כך?

א. משם יצאו הכהנים לטבול כל בוקר.
ב. משם היו מכניסים את המים לניסוך המים.
ג. נחל היה עובר במקדש והיה נכנס משם.
ד. מי גשמים שירדו במקדש היו מתנקזים דרכו.

פרק ג'

31. מה היה גודל המזבח החיצון?

א. 15 × 15 אמה.
ב. 32 × 32 אמה.
ג. 20 × 20 אמה.
ד. 40 × 40 אמה.

32. מה היתה התוספת של בני הגולה לגודלו של המזבח? (ע"פ גרסת המשנה שבידינו)

א. ד' אמות מן הצפון וד' אמות מן הדרום.
ב. ד' אמות מן המערב וד' אמות מן הדרום.
ג. ד' אמות מן המזרח וד' אמות מן הצפון.
ד. ד' אמות מן המזרח וד' אמות מן המערב.

33. היכן היה ממוקם חוט הסיקרא?

א. בין הקודש לקדש הקדשים.
ב. בין האולם ולמזבח.
ג. באמצע המזבח.
ד. בין עזרת כהנים לעזרת ישראל.

34. למה שימש חוט הסיקרא?

א. להבדיל בין הקודש לקודש הקדשים.
ב. להבדיל בין מקום כניסת ישראל למקום כניסת כהנים.
ג. להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים.
ד. להבדיל בין קדושה חמורה לקדושה קלה.

35. למה נועדו שני הנקבים שהיו בקרן מערבית דרומית של המזבח?

א. לניקוז הדמים מהדפנות המערבית והדרומית של יסוד המזבח לנחל קדרון.
ב. לניקוז המים והיין מניסוך המים וניסוך היין.
ג. לניקוז המים משטיפת רצפת העזרה.
ד. ליופי.

36. מה היה ה'שית'?

א. המשקוף של שערי הר הבית.
ב. החלל שתחת יסודות המזבח.
ג. איסקופת העזרה.
ד. העליה של קדש הקדשים.

37. מה ייחד את אבני הכבש והמזבח?

א. שצופו בפסי נחושת.
ב. שלא נראו כגודלם בכל השומרון.
ג. שלא השתמשו בברזל בסיתותם.
ד. שהובאו מצור.

38. מתי ליבנו את אבני המזבח והכבש (ליבון יסודי)?

א. ארבע פעמים בשנה.
ב. פעמים בשנה - בפסח ובחג.
ג. כל שבוע.
ד. מחלוקת אם ב' או ג'.

39. מתי היו מלבנים את אבני ההיכל?

א. פעם אחת בשנה - בפסח.
ב. פעמים בשנה - בפסח ובחג.
ג. כל שבוע.
ד. ארבע פעמים בשנה.

40. מה היה בצפונו של מזבח?

א. כ"ד טבעות; בית המטבחים.
ב. הכיור.
ג. האולם.
ד. לשכת בית אבטינס.

41. למה שימשו הטבעות?

א. לשחיטת חולין.
ב. לשחיטת קדשים.
ג. לתליית אברי הקרבנות לאחר שחיטתן.
ד. ר"א אומר איני יודע למה שימשו אלו.

42. היכן היה ממוקם הכיור?

א. בין האולם ולמזבח, ומשוך כלפי הדרום.
ב. בצפונו של מזבח.
ג. בין המזבח לשער ניקנור.
ד. בין המזבח לטבעות.

43. כמה מעלות היו מהמזבח לאולם?

א. 15
ב. 10
ג. 12
ד. 5

44. מה היה מעל פתחו של האולם?

א. יכין ובועז.
ב. חמש מלתראות של מילת (קורות מצוירים מאילן מילת).
ג. ים של שלמה.
ד. גפן של זהב.

45. למה שמשו שרשרות הזהב שהיו בתקרת האולם?

א. לידע שעת היום כמעלות אחז.
ב. להחזיק את קורות התקרה של האולם.
ג. ליופי.
ד. בהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות.

46. היכן היתה גפן של זהב?

א. בפתח האולם.
ב. בפתח ההיכל.
ג. בשער הר הבית.
ד. בשער ניקנור.

47. לכמה כהנים נצרכו בכדי לשאת את הגפן?

א. 10
ב. 100
ג. 200
ד. 300

פרק ד'

48. כמה דלתות היו להיכל?

א. ארבע - שתים בפנים ושתים בחוץ.
ב. שתים - אחת בפנים ואחת בחוץ.
ג. שתים רגילות.
ד. שש - שלש ממזרח, אחת מצפון ואחת מדרום.

49. מי נכנס בפשפש השמאלי של השער הגדול?

א. כהן גדול.
ב. הכהן שפתח את דלתות האולם בבוקר.
ג. ה' אלוקי ישראל.
ד. ראש בית אב.

50. כמה תאים היו בהיכל?

א. 30 - 15 בדרום, 7 בצפון, 8 במערב.
ב. 12 - 3 בדרום, 3 בצפון, 3 במערב, 3 במזרח.
ג. 24 - 8 בדרום, 8 בצפון, 8 במערב.
ד. 38 - 15 בצפון, 15 בדרום, 8 במערב.

51. כמה פתחים היו לתא שבקרן מזרחית צפונית?

א. שלשה - לתאים שמימין, משמאל ומלמעלה.
ב. חמשה - לתאים שמימין ומלמעלה, למסיבה, לפשפש ולהיכל.
ג. ששה - לתאים שמימין,משמאל ומלמעלה, למסיבה, לפשפש ולהיכל.
ד. ארבעה - לתאים שמשמאל ומלמעלה, למסיבה ולהיכל.

52. מה היה גודלן של התאים (יציעים ע"פ הרמב"ם ורע"ב) מלמטה למעלה?

א. תחתונה חמש, רובד שש, אמצעית שש, רובד שבע, עליונה שבע.
ב. תחתונה שבע, רובד שש, אמצעית שש, רובד חמש, עליונה חמש.
ג. תחתונה שש, רובד שש, אמצעית שש, רובד שש, עליונה שש.
ד. תחתונה חמש, רובד חמש, אמצעית חמש, רובד חמש, עליונה חמש.

53. בעליה - מה הבדיל בין הקדש לקדש הקדשים?

א. הפרוכת.
ב. מדרגה.
ג. בליטות מהקירות או מחיצה.
ד. לא היה עליה בקדש רק בקדש הקדשים.

54. לאיזה צד היתה פתוחה העליה?

א. צפון.
ב. דרום.
ג. מזרח.
ד. מערב.

55. כיצד היו מכניסים את האומנין לבית קדש הקדשים?

א. עם הגב לפרוכת.
ב. בעינים מכוסות - עד לנקודה שבה צריכים לעבוד.
ג. משלשלין אותן מהתקרה בתיבות.
ד. לאחר שכיסו את הארון היו נכנסים כרגיל.

56. מה היה גודלו של ההיכל (כולל האולם והתאים)?

א. 150 × 100 × 120 אמה.
ב. 150 × 150 × 150 אמה.
ג. 120 × 120 × 120 אמה.
ד. 100 × 100 × 100 אמה.

57. מה היה רוחבו של היכל (לא כולל האולם) מצפון לדרום?

א. 100 אמה.
ב. 120 אמה.
ג. 150 אמה.
ד. 70 אמה.

58. למה שימש בית החליפות?

א. לאיחסון בגדי הכהנים.
ב. לאיחסון בגדי הלווים.
ג. לאיחסון הסכינים.
ד. לאיחסון כלי הנגינה של הלווים.

פרק ה'

59. כמה לשכות היו בעזרת ישראל ובעזרת כהנים יחד?

א. שלש.
ב. ארבע.
ג. חמש.
ד. שש.

60. היכן היו ממוקמות הלשכות שבעזרת ישראל ובעזרת כהנים?

א. חלק בצפון וחלק בדרום.
ב. חלק במזרח וחלק במערב.
ג. בצפון בלבד.
ד. בדרום בלבד.

61. מה היה על גג לשכת הפרוה?

א. אצטבא ששם היו מניחים את הלחם בשבועות.
ב. מקום לשטוח את פירות הביכורים לייבוש.
ג. מקווה לכהן הגדול ליום הכיפורים.
ד. מדרגות שעולות ללשכת המדיחין.

62. מהי לשכת הגולה?

א. שם היתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת.
ב. שם היה בור קבוע ומשם מספיקין מים לכל העזרה.
ג. שם היה כסאו של עזרא בבית שני.
ד. שם הניח הכהן הגדול את בגדיו טרם יצא מבית המקדש.

63. למה שימשה לשכת הגזית?

א. שם איחסנו אבנים עבור המזבח - שמא ייטמא.
ב. שם היה בור קבוע ומשם מספיקין מים לכל העזרה.
ג. שם היתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה.
ד. שם שהו מחוסרי כפרה בזמן שהביאו את קרבנן.

64. מה היה עושה כהן שנמצא בו פסול?

א. לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו.
ב. מתליע עצים עד סוף משמרתו והולך לו.
ג. עובד כל אותו היום ובסופו יוצא והולך לו.
ד. דורש וחוקר עד שמוצא ראיה להכשירו.

65. מה היה עושה כהן שלא נמצא בו פסול?

א. לובש לבנים ומתעטף לבנים ומשמש עם אחיו.
ב. עושים יום טוב שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן.
ג. היו אומרים:"ברוך המקום...שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים".
ד. כל התשובות נכונות.


	דף הבית לוח שנה עברי תרומות והנצחות חיפוש עולמי כתוב לנו שירותים נוספים תכנים לאתרך סלולרי אודות