Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

ממוצע הציונים עד כה: 63%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
משנה מסכת סוכה

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
פרק א'
1. מהם מידות הגובה של סוכה כשרה?
א. בין עשרה טפחים לעשרים אמה.
ב. בין שבעה טפחים לשלש אמות.
ג. אין הגבלה בגובה.
ד. לא יותר מד' אמות.

2. סוכה ללא שלש דפנות - מה דינה?
א. כשרה.
ב. פסולה.
ג. תלוי ממה עשויות שתי הדפנות הנמצאות.
ד. יעשה דופן עקומה ותכשר הסוכה.

3. סוכה שעשאה שלא לשם חג יותר משלשים יום לפני סוכות - מה דינה?
א. פסולה.
ב. פסולה ביו"ט אחרון בלבד.
ג. כשרה.
ד. מחלוקת

4. סוכה ע"ג סוכה - מה דין התחתונה כשאין דיורים בעליונה?
א. מדאורייתא ואליבא דרבי מאיר פסולה.
ב. פסולה.
ג. כשרה ואין עולין לה ביו"ט.
ד. כשרה.

5. האם סדין השטוח על או מתחת לסכך פוסל את הסוכה?
א. לא.
ב. ביו"ט ראשון כן.
ג. כן.
ד. מחלוקת רבי אליעזר ורבי שמעון.

6. האם צמח המחובר לאדמה וצומח על הסכך פוסל את הסוכה?
א. אם הסכך הכשר עודף על הצמח הסוכה כשרה.
ב. כן.
ג. לא.
ד. א' וב' נכונים.

7. מהו הכלל לגבי כשרות הסכך?
א. כל ששמח בעשייתו ונאה לסוכה.
ב. כל שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.
ג. כל שמהנה אותו ואת בוראו.
ד. כל שגידולו מן הארץ וכיוון גידולו כלפי מעלה.

8. מתי מותר לסכך בחבילות זרדים?
א. כשמתיר את החבילות.
ב. תמיד.
ג. לעולם אסור.
ד. כשהניחם על הסוכה בערב יו"ט.

9. האם מותר לישן תחת נסר שרחבו ד' טפחים?
א. כן.
ב. רק בחול המועד.
ג. לא.
ד. ב' וג' נכונים.

10. אדם שחפר סוכה בתוך הגדיש - האם כשרה הסוכה?
א. כן.
ב. לא
ג. תלוי בעובי הסכך.
ד. בדיעבד כשר.

11. האם סוכה שהסכך גבוה מדפנותיה יותר מג' טפחים כשרה?
א. לא, כי צריך שהדפנות יהיו צמודים לסכך.
ב. מדאורייתא פסולה, מדרבנן כשרה.
ג. כן
ד. מומלץ לא לבנות סוכות בעיתיות כאלה.

12. האם סיכוך הרחוק מהדפנות ג' טפחים - פוסל?
א. לא
ב. בסוכה ד' אמות על ד' אמות - לא בשאר - כן.
ג. לא אך לא יישן תחתיו.
ד. כן.

13. מהו הגודל הפוסל בסכך פסול בצד הסוכה?
א. ד' אמות.
ב. ג' טפחים.
ג. כ' אמה.
ד. י' טפחים.

14. סוכה ללא גג (כגון שהדפנות צמודים בראשה) מה דינה?
א. פסולה.
ב. כשרה.
ג. מחלוקת.
ד. הרי זה אהל, גזרה אטו אהל שבת.

15. מדוע מחצלת העשויה לשכיבה פסולה לסיכוך?
א. מפני שאין בה את הגודל המספיק לסיכוך.
ב. מפני שמקבלת טומאה.
ג. מפני שנעשתה שלא לשם חג הסוכות.
ד. היא כשרה.

פרק ב'
16. מה דין הישן תחת המטה בסוכה?
א. יצא יד"ח.
ב. יוצא יד"ח בכל הלילות חוץ מלילה ראשון.
ג. לא יצא יד"ח.
ד. מחלוקת.

17. סוכה שצילתה מרובה מחמתה - מה דינה?
א. פסולה
ב. תלוי מה גובה הסוכה.
ג. פסולה, ויבנה סוכה חלופית.
ד. כשרה.

18. סוכה שאין הכוכבים נראים דרך הסכך - מה דינה?
א. כשרה.
ב. פסולה.
ג. פסולה ויבנה סוכה חלופית.
ד. כשרה אך לא לשינה.

19. סוכה שבנויה בראש האילן - מה דינה?
א. פסולה.
ב. כשרה ועולין לה ביו"ט.
ג. כשרה ואין עולין לה ביו"ט.
ד. כשרה רק ביו"ט אחרון.

20. מה הכלל בענין סוכה שקרקע הסוכה סמוכה על עץ?
א. כשרה בתנאי שיכולה לעמוד גם ללא העץ ואף עולין לה ביו"ט.
ב. כשרה בתנאי שרק ענפי העץ מסוככין על הסכך.
ג. פסולה ואין אפשרות להכשירה לעולם.
ד. כשרה אך תלוי בגודל העץ.

21. אילו אנשים פטורים ממצוות סוכה?
א. שלוחי מצווה, חולין ומשמשיהן.
ב. נשים ועבדים וקטנים.
ג. אף אחד.
ד. א' וב' נכונים.

22. האם סעודת קבע חייבת בסוכה?
א. לא.
ב. כן.
ג. תלוי באורך הסעודה.
ד. הסוכה נועדה לשינה בלבד האכילה היא רשות.

23. כמה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה?
א. לר"א ארבע עשרה, לרבנן סעודה אחת.
ב. לר"א שבע, לרבנן אין לדבר קצבה.
ג. לר"א אין לדבר קצבה, לרבנן סעודה אחת.
ד. לא מופיע דיון בנושא.

24. האם סוכה המחזיקה ראשו ורובו של אדם כשרה?
א. מחלוקת ר"א ור"י.
ב. מחלוקת ב"ש וב"ה.
ג. מחלוקת רבנן ורבי יעקב.
ד. כן.

25. מה צריך להיות המעמד של ביתו של האדם בחג הסוכות?
א. סוכתו עראי וביתו קבע.
ב. ללא דיורים.
ג. נעול על מנעול ובריח.
ד. ביתו עראי וסוכתו קבע.

26. מאימתי מפנים את הסוכה מפני הגשמים?
א. ברגע שהתחילו לרדת.
ב. משירד בחזקה.
ג. משיתקלקל התבשיל.
ד. לעולם אין מפנים את הסוכה.

פרק ג'
27. האם ד' מינים הגזולים כשרים לנטילה?
א. לא.
ב. כן.
ג. אם נגזלו לפני החג כשרים.
ד. אין סיבה שלא אליבא דר"ג.

28. האם ד' מינים הלקוחים מעצי אשרה כשרים לנטילה?
א. כן.
ב. לא.
ג. אם נעבדו יש שיטה שכשרים אף לכתחילה.
ד. אין סיבה שלא אליבא דר"ג.

29. מהו הגודל המינימלי של לולב לניענוע?
א. אמה.
ב. ג' טפחים ועוד טפח כדי לנענע בו.
ג. ב' טפחים ועוד טפח כדי לנענע בו.
ד. אין לדבר קצבה לא לכאן ולא לכאן.

30. האם אתרוג שנטלה פטמתו לאחר הקטיף כשר לנטילה?
א. אם ניטל לפני החג - כן.
ב. אם לא ראה בנטילתו כשר לנטילה.
ג. לא.
ד. כן.

31. מה שיעורו של אתרוג קטן?
א. כאגוז.
ב. כתפוח.
ג. כביצה.
ד. מחלוקת אם א' או ג'.

32. מה שיעורו של אתרוג הגדול?
א. שנים ביד אחת.
ב. אחת בשתי ידיו.
ג. אין לדבר קצבה.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.

33. כיצד נהגו אנשי ירושלים לאגוד את לולביהם?
א. בטבעות של כסף.
ב. בשרשראות של נחושת.
ג. בגימוניות של זהב.
ד. בענפי עץ התפוח מקושטים.

34. מתי נענעו את הלולב?
א. באמצע אמירת ההלל (הודו לה'; אנא ה').
ב. לפני תפילת שחרית.
ג. לפני הכניסה לסוכה.
ד. באמירת מודים.

35. מתי זמן נטילת לולב?
א. עד חצות.
ב. כל היום.
ג. רק לפני הנץ החמה.
ד. עד שבע שעות.

36. באיזה אופן ניתן לקנות אתרוג של שמיטה?
א. כשמשלם בהבלעה בתשלום עבור הלולב.
ב. לא ניתן לקנות אתרוג של שמיטה.
ג. קונה כרגיל לדבר מצווה.
ד. לוקח בהשאלה ומחזירו לאחר סוכות לבעליו.

37. מה היתה תקנתו של ריב"ז בענין נטילת לולב?
א. שיהיה לולב ניטל אף בי"ט ראשון שחל בשבת.
ב. שיהיה לולב ניטל בכל מקום מחוץ למקדש כל ז' ימים.
ג. שנוטלים שלשה מינים ביד ימין ומין אחד ביד שמאל.
ד. שמברכים שתי ברכות בנטילה הראשונה.

38. האם יוצא ידי חובה בלולבו של חבירו?
א. כן.
ב. לא.
ג. ביו"ט ראשון לא, בשאר ימים - כן.
ד. לאחר מעשה שהיה במקדש נפסק שלא.

39. יום טוב ראשון שחל בשבת - האם מותר להוציא לולב מרשות היחיד לרשות הרבים?
א. כן.
ב. לא, אך אם הוציא - פטור.
ג. מחלוקת.
ד. לא, ואם הוציא חייב.

40. האם קטן היודע לנענע חייב בלולב?
א. לא.
ב. מגיל ט' ומעלה - תמיד חייב.
ג. כן.
ד. כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו.

פרק ד'
41. מתי יוצא שלולב ניטל שבעה ימים?
א. כאשר יו"ט הראשון של חג חל בשבת.
ב. לעולם כן.
ג. לעולם לא.
ד. פעם בעשר שנים.

42. מתי ערבה תנטל שבעה ימים?
א. לעולם כן.
ב. לעולם לא.
ג. כאשר הושענא רבה חל בשבת.
ד. פעם בשנתיים.

43. מה היתה תקנת חכמים לאחר שהגיעו לידי סכנה בנטילת לולב במקדש?
א. בטלו את נטילת הלולב בירושלים.
ב. העמידו שוטרים ששמרו על הסדר.
ג. החליטו שכל אחד יטול בביתו.
ד. לא תקנו כלום.

44. מה עשו עם מורביות הערבה ממוצא?
א. נענעו אותם.
ב. זקפו אותם בצידי המזבח.
ג. שרפו אותם.
ד. הקיפו בהם את המזבח כל יום שבע פעמים.

45. כמה פעמים הקיפו את המזבח בהושענא רבה?
א. 7 פעמים.
ב. 15 פעמים.
ג. פעם אחת.
ד. מחלוקת אם א' או ג'.

46. האם חייבים בהלל ושמחה בשמיני עצרת?
א. לא.
ב. כן.
ג. מחלוקת.
ד. אין דיון בעניין.

47. מדוע מותר לפנות את הכלים מהסוכה בצהרי הושענא רבה?
א. מפני כבוד יו"ט אחרון של חג.
ב. אסור.
ג. בכדי שלא יתלכלכו במהלך החג.
ד. אם היה זמן היה מותר גם לפרק את הסוכה.

48. היכן ניסכו את ניסוך המים?
א. בעזרה.
ב. בשער המים.
ג. בספל המערבי שעל גבי המזבח.
ד. בספל הצפוני שעל גבי המזבח.

49. האם יצא ידי חובה כשניסך ניסוך המים בספל היין שעל המזבח?
א. כן, אך מנסך שוב.
ב. לא ומנסך שוב.
ג. כן, ואין צריך לנסך שוב.
ד. מחלוקת.

50. מתי מלאו מים בשביל ניסוך שהתקיים בשבת?
א. בו ביום.
ב. הקדימו בכמה שעות משום מראית עין.
ג. לקחו מהכיור.
ד. בערב שבת.

פרק ה'
51. מה נאמר על שמחת בית השואבה?
א. שמי שלא ראה שמחתה לא ראה שמחה מימיו.
ב. שמי שלא נכח בה לא התענג מימיו.
ג. שלא יכלו להרדם מחמת הרעש שעשתה.
ד. שהאירה את כל העולם באורה.

52. היכן התקיימה שמחת בית השואבה?
א. בכל ירושלים.
ב. בכל עיר ועיר.
ג. בעזרת נשים.
ד. לא מצויין היכן.

53. מה נאמר על חוזקה של התאורה של שמחת בית השואבה?
א. כל חצרות ירושלים היו מוארים ממנה.
ב. לא משהו מיוחד.
ג. לא נראתה כזו אורה מימי בראשית.
ד. שהיא מעין האור הגנוז לצדיקים.

54. בזמן המקדש מי רקד בשמחת בית השואבה?
א. כולם.
ב. חסידים ואנשי מעשה בלבד.
ג. רק הסנהדרין.
ד. הגברים למטה והנשים למעלה.

55. היכן עמדו הלויים ונגנו?
א. על רצפת העזרה.
ב. בעזרת ישראל.
ג. על חמש עשרה המעלות שמעזרת נשים לעזרת ישראל.
ד. על במה מוגבהת בצפון העזרה.

56. בכמה כלי שיר נגנו הלויים?
א. עשרים וששה.
ב. שבעים.
ג. תופים וכנורות בלבד.
ד. כלי שיר בלא מספר.

57. מה היה מספר התקיעות המקסימלי שתקעו ביום אחד במקדש?
א. מ"ח, בערב שבת שבתוך החג.
ב. נ"ג, ביום העצמאות.
ג. מ', ביו"ט ראשון של חנוכה.
ד. כ"ג, במוצ"ש שבתוך החג.

58. כמה משמרות עבדו במקדש בשלשת הרגלים?
א. משמרת שחל שבוע שלה.
ב. עשרים וארבעה.
ג. כולם.
ד. ב' וג' נכונים.

59. באיזה אופן חלקו את לחם הפנים בשבת רגילה?
א. שש לנכנס ושש ליוצא; ר' יהודה - שבע לנכנס וחמש ליוצא.
ב. חמש לנכנס וחמש ליוצא ושתיים ללויים.
ג. כל שבוע חילקו שונה.
ד. מחלוקת אם שש ושש או שמונה וארבע.

60. היכן חלקה משמרת בלגה את לחם הפנים?
א. בדרום במקום בצפון.
ב. בצפון במקום בדרום.
ג. במזרח במקום במערב.
ד. במערב במקום במזרח.