אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

לגירסת הדפסה

שש"כ וילקוט יוסף.
אין ללמוד מהמבחנים פסק הלכה למעשה.

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].

1. האם איסור בפסיק רישא הוא מהתורה?

א. רק לפי השו"ע
ב. כן
ג. לא
ד. רק לפי הרמ"א

2. האם מותר לומר לקטן שיעשה מלאכה דרבנן?

א. רק לפי השו"ע
ב. רק לפי הרמ"א
ג. כן
ד. לא

3. מתי מותר לאדם שעשה מלאכה מדאורייתא במזיד ליהנות ממנה?

א. מיד
ב. לעולם לא
ג. בכדי שיעשו
ד. במוצאי שבת

4. האם מותר לסגור תיבה שיתכן שיש בתוכה זבובים?

א. כן
ב. רק לפי הרב עובדיה יוסף
ג. לא
ד. רק לפי ה'שמירת שבת כהלכתה'

5. האם מותר לומר לקטן לפני גיל חינוך שיעשה מלאכה?

א. רק לפי השו"ע
ב. רק לפי הרמ"א
ג. לא
ד. כן

6. האם מותר לעשות מלאכה בגרמא?

א. רק לפי השו"ע
ב. רק לפי הרב עובדיה יוסף
ג. כן
ד. לא

7. מתי מותר לאדם שנעשתה בשבילו מלאכה דאורייתא במזיד ליהנות ממנה?

א. מיד
ב. במוצאי שבת
ג. לעולם לא
ד. י"א שלעולם לא וי"א שבמוצאי שבת מיד

8. מהי דעת הרב עובדיה יוסף בפסיק רישא דלא ניחא ליה?

א. מותר כשעיקר האיסור מדרבנן
ב. אסור
ג. מותר בגרמא בלבד
ד. מותר

9. מתי מותר ליהנות ממלאכה דאורייתא שנעשתה ע"י אדם אחר במזיד?

א. בכדי שיעשו
ב. במוצאי שבת
ג. לעולם לא
ד. מיד

10. איזה איסור דרבנן חמור משאר איסורי דרבנן?

א. מוקצה
ב. אמירה לגוי
ג. שינוי
ד. מלאכה שאינה צריכה לגופה

11. מהו מתעסק?

א. עושה מלאכה ללא צורך
ב. כשהמלאכה האסורה אינה עיקר מטרתו
ג. כשלא ידע שפעולתו תגרום למלאכה
ד. עושה מלאכה ב 3 שינויים

12. על איזה דבר חייב מהתורה?

א. מקלקל
ב. חצי שיעור
ג. מתעסק
ד. פסיק רישא

13. מיהו המתיר פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור תורה?

א. הערוך
ב. הרב עובדיה יוסף
ג. השולחן ערוך
ד. רבינו תם

14. מהי משמעות הלשון 'פטור'?

א. מותר
ב. מותר, אך טוב להחמיר
ג. אסור מהתורה, אך אין עונש
ד. אסור מדרבנן

15. האם גרמא מותרת מהתורה בשבת?

א. כן
ב. רק לפוסקים כשו"ע
ג. רק לפוסקים כרמ"א
ד. לא

16. מהי משמעות הביטוי 'פסיק רישא'?

א. ודאי
ב. איסור קל
ג. ספק
ד. איסור חמור

17. מהי דעת ה'שמירת שבת כהלכתה' בפסיק רישא דלא ניחא ליה?

א. אסור
ב. מותר בגרמא בלבד
ג. מותר כשעיקר האיסור מדרבנן
ד. מותר