Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

תנ"ך חומש דברים שופטים פרשת שופטים ב'
ממוצע הציונים עד כה: 77%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת שופטים

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "לא תכיר פנים" למה גורם דיין המכבד אחד מהשניים הבאים לדון? (ברש"י)
א. השני ירצה שגם אותו יכבדו וזה יגרום לקטטה ולבטול הדין.
ב. הדבר יגרום לפתיחות ולהבנה טובה וממילא יפסק הדין לאשורו.
ג. יגרום שיסתתמו טענותיו של השני.
ד. המכובד יתרגש יתר על המידה ויסתתמו טענותיו.

2. "והוצאת את האיש... אל שעריך" איזה פרוש דחה רש"י?
א. אם נתרגם שעריך לעירך.
ב. אם נתרגם שעריך לבית דין שנדון בו.
ג. אם נתרגם שעריך לשער ממש.
ד. אם נדרוש שעריך שועריך והכוונה לשוער העיר שהוא צריך לסקלו.

3. "וקמת ועלית" איזה מקום גבוה יותר מבית המקדש? (שפ"ח אות ה')
א. מצפה רמון.
ב. ים המלח.
ג. עין עיטם.
ד. הרי הקטב הצפוני.

4. "ולא ירבה לו נשים" מהיכן למדנו שמותר למלך יח' נשים? (ברש"י)
א. שכתוב לא ירבה לו, "לו" בגימ' 36 ואם נחלקהו לשניים (שהרי לו ממעט השני) הרי לך 18.
ב. קבלה בידנו.
ג. לדוד היו 6 נשים ונאמר לו ואספה לך כהנה (כמו שיש לך) וכהנה.
ד. לדוד היו 6 נשים ונאמר לו "ואספה" דהיינו הוסף לך 6, "לך" עוד 6, הרי לך 18.

5. "ראשית דגנך" מהו הסמך שהביאו רבותינו לשיעור תרומה הקטן ביותר, -מדרבנן? (ברש"י)
א. סמכו על שיעור פאה שהיא לא פחות מאחד משישים.
ב. סמכו על הפסוק "וששיתם האיפה (חצי סאה) מחומר השיעורים" (כור שהוא 30 סאה).
ג. גזירה שווה "ראשית דגנך" וראשית גז, מה ראשית גז אחד משישים אף התרומה כן.
ד. הלכה למשה מסיני היא .

6. "וראשית גז" איזו מחלוקת יש בין תנא קמא לר"ע בכמות הצאן המתחייבות בראשית הגז? (ברש"י)
א. תנא קמא – 4 צאן, ר"ע - 5.
ב. תנא קמא – 3 צאן, ר"ע - 5.
ג. תנא קמא – 5 צאן, ר"ע - 3.
ד. תנא קמא – 5 צאן, ר"ע – 5.

7. "ובא בכל אות נפשו" כהן שעלה לרגל ואינו מן המשמר העובד, האם יכול לעבוד בקרבנות הבאים מחמת הרגל? (ברש"י)
א. אסור לו לעבוד, רק כשהוא במשמר שלו.
ב. מותר לו, אע"פ שאין המשמר שלו.
ג. תלוי בהסכמת המשמר העובד.
ד. כהנים שהם תלמידי חכמים להם בלבד מותר.

8. " מעביר בנו ובתו באש" כיצד היא עבודת מולך? (ברש"י)
א. מביא מלח ים וזורה על הפסל מראשו עד רגלו וממתין שיצא דמו.
ב. אומר לפסל 2 פעמים קום מלוך קום מלוך, אם קם קם ואם לאו שוברו לרסיסים.
ג. עושה מדורת אש מכאן ומכאן ומעביר בנו בין שניה.
ד. מדליק על גבי הפסל כבשן גדול ושורף בנו באש.

9. אדם המבצע אחיזת עיניים, על מה עבר לדעת חכמים? (ברש"י)
א. עבר משום מעונן.
ב. קסם קסמים.
ג. חבר חברים.
ד. עבר על גנבת דעת.

10. "אשר ידבר הנביא" נביא שאמר לעבור על מצוה ממצוות ה', כיצד ננהג? (ברש"י)
א. יש לסקלו.
ב. יש לשמוע בקולו.
ג. אין עוברים על מצוות ה' בשום אופן.
ד. אין לשמוע בקולו אא"כ ברור לנו שהוא צדיק גמור.

11. "ונשל הברזל מן העץ" איזו מחלוקת יש בדברי רבותינו? (ברש"י)
א. א.י"א שהיה ברזל בעץ ונתז הברזל וי"א אין עץ מגדל ברזלים אלא הברזל נשמט מקתו.
ב. י"א הברזל נשמט מקתו וי"א שנתזה חתיכה מן העץ ע"י הכאת הברזל.
ג. י"א "ונשל" לשון שלל שמדובר כאן רק כאשר חוזר מהיער ושללו (העצים שחטב) בידו וי"א שגם כשהולך ליער שייך אותו הדין.
ד. י"א "ונשל" לשון לשלות שמדובר כאן רק כאשר מתכופף להרים משהו מהקרקע. וי"א ש"ונשל" לשון אחר ומדובר גם כשעומד זקוף.

12. "וכי יהיה" אדם ששונא לחברו לאיזו עברה יכול להגיע?
א. לידי קטטה.
ב. לידי שפיכות דמים.
ג. סופו שיביישו ברבים.
ד. סופו שישנא את התורה והמצוות.

13. "לא תחוס" כיצד היה עולה בדעתנו לחוס על הרוצח במזיד? (ברש"י)
א. הרי הוא כתינוק שנשבה.
ב. ראשון מת, אם נהרוג הרוצח הרי שני ישראלים הרוגים.
ג. הנרצח הוא שהעלה את חמת הרוצח דאל"כ לא היה הורגו.
ד. אולי חזר בו הרוצח והרהר תשובה וכיצד נהרגהו.

14. "לא תסיג גבול" אדם שגזל גבול חברו בא"י, על מה עבר? (ברש"י בלבד)
א. על לא תגזול.
ב. עבר על שני לאוין, לא תגזול ולא תסיג גבול ...
ג. עבר על 3 לאוין, לא תגזול, לא תסיג ולא תתאוה בית רעך.
ד. על הלאוין שבסעיף ג' ועוד ביטל עשה של מאזני צדק יהיה לך החל על כל ענייני מדידות.

15. "ועמדו שני האנשים" מה למדנו מפסוק זה? (ברש"י)
א. למדנו שעדות בשניים.
ב. שאין עדות בנשים.
ג. שצריך להעיד מעומד.
ד. תשובות ב' ג' נכונות.

16. "כי תצא למלחמה" האם מחוסר אבר יוצא למלחמה ומהיכן נלמד? (ברש"י)
א. יוצא, ונלמד מסברה כדי לעודד אחרים, לומר מה אני מחוסר אבר יוצא אתם לא כ"ש.
ב. יוצא, ונלמד מסברה, שהרי אין נורא כ"כ אם יפסיד עוד אבר משא"כ שהוא שלם בגופו.
ג. אינו יוצא, כיון שנסמכה פרשת היוצאים למלחמה למחוסרי אבר.
ד. אינו יוצא, ונלמד מסברה, שלא להפיל את רוחם של האחרים לומר ראו עם איזה כושלים אנו יוצאים.

17. "על איבך" מדוע אנו מצווים לא לרחם על האויב בשעת מלחמה? (ברש"י ושפ"ח אות כ')
א. כיון שהם לא ירחמו עלינו.
ב. שצריך מעט מדת אכזריות כדי לנצח.
ג. גזרת הכתוב היא.
ד. שידעו האויבים שלא ירחמו עליהם ולא יבואו להלחם.

18. "ויספו השטרים" מהיכן עד היכן בפרשה מדבר ומשמיע הכהן לישראל בצאתם למלחמה? (ברש"י)
א. מ"כי תצא למלחמה" עד "להושיע אתכם".
ב. מ"כי תצא למלחמה" עד "שמע ישראל".
ג. מ"ומי האיש" עד "ופקדו צבאות בראש העם".
ד. מ"שמע ישראל" עד "להושיע אתכם".

19. "ואם לא תשלים עמך" עיר שלא השלימה עם ישראל, אם תניחנה ותלך מה יהיה בסופה? (ברש"י)
א. סופה שתבוא אותה עיר ויעלו לנו מס ויעבדו אותנו.
ב. כיון שרחמנו עליהם יעשו תשובה ויתגירו.
ג. סופה שתבוא להלחם בך.
ד. סופה שתמלט על נפשה.

20. "אל הערים אשר סביבֹת החלל" האם יש מצוה במדידה מן החלל לעיר במצב שהיא בודאי הקרובה ביותר? (שפ"ח אות נ')
א. יש מצוה שכתוב "ומדדו" בכל אופן.
ב. אם ברור לנו שהיא הקרובה ביותר אין צורך במדידה.
ג. אם אין חבל מצוי, שעת הדחק הוא ואפשר להקל.
ד. קבלה בידנו שאם ברור לנו שהיא הקרובה ביותר יש מצוה למדוד באצבעות דהיינו מהזרת לבוהן במתיחה.