Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

תנ"ך חומש דברים כי תבוא פרשת כי תבא ב'
ממוצע הציונים עד כה: 78%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת כי תבא

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "מראשית" אלו פירות חייבים בביכורים וכיצד נלמד? (ברש"י)
א. כל פירות העץ חייבים שנאמר "כל פרי האדמה".
ב. כל הפירות שנאמר " כל פרי האדמה".
ג. רק שבעת המינים ונלמד בג"ש, נאמר כאן ארץ ונאמר בשבעת המינים ארץ.
ד. פירות אדמה בלבד שנאמר "כל פרי האדמה".

2. "הגדתי היום" אדם שהביא ביכורים וקרא ורוצה להביא פעם שניה ממין אחר, האם קורא פעם נוספת? (רש"י ושפ"ח אות ז')
א. קורא אפילו אלף פעמים שנאמר הגדתי היום בתמיהה וכי רק היום אני קור
ב. קורא פעם אחת שנאמר "הגדתי היום".
ג. אם ה' חננו בקול נעים במיוחד רשאי לקרוא כמה שירצה.
ד. תלוי ברצון הכהן אם ירצה לשמעו.

3. "ולקח הכהן את הטנא מידך" להניף אותו. מהיכן נלמד שצריך תנופה? (שפ"ח אות ח')
א. גזרה שוה, נאמר כאן יד ובשלמים נאמר יד, מה שם טעון תנופה אף כאן.
ב. שכתוב הכהן, הא למה לי אלא הכהן, שיודע להניף.
ג. קל וחומר, אם מנחת סוטה שהיא מאורע שאינו משמח צריך להניף, ביכורים שמביאים בשמחה לא כ"ש.
ד. שכתוב "ולקח" שצריך לחטוף הטנא בתנופה.

4. "אתה והלוי והגר אשר" האם הלוי והגר חייבים בביכורים ובקריאה? (ברש"י)
א. הלוי מביא וקורא והגר מביא ואינו קור
ב. הגר מביא וקורא והלוי מביא ואינו קורא.
ג. הלוי והגר חייבים בכל.
ד. הלוי והגר פטורים מכל.

5. "שנת המעשר" באלו שנים נוהג מעשר עני? (ברש"י)
א. בכל השנים.
ב. ראשון (ושישי).
ג. שני (ושישי).
ד. שלישי (ושישי).

6. "ואכלו בשעריך ושבעו" מה למדו מכאן חז"ל? (ברש"י)
א. מכאן לדיינים שיכולים לאכול בשעת הדין.
ב. מכאן שמותר לאכול בשער ואין בזה חוסר צניעות.
ג. שאין פוחתין לעני מחצי קב חיטים בגורן.
ד. מכאן שמותר לאכול בשער זה (במקום אחד) וללכת למקום אחר שכתוב שעריך לשון רבים.

7. "בערתי" כיצד נקראים מעשר שני ונטע רבעי? (ברש"י)
א. תרומה.
ב. קדשי קדשים.
ג. חולין.
ד. קדש.

8. "לא אכלתי באני ממנו" מכאן שאסור לאונן. מה אסור לאונן? (שפ"ח אות י')
א. מעשר עני.
ב. מעשר שני.
ג. מעשר ראשון.
ד. חולין.

9. "באר היטב" כתב רש"י בשבעים לשון, מדוע נכתבה בשבעים לשון? (שפ"ח אות ב')
א. שישנם יהודים שאינם מכירים בלשון הקדש.
ב. שיוכלו אומות העולם להעתיקה.
ג. כנגד שבעים פנים לתורה.
ד. כנגד שבעים הזקנים, לכבודם.

10. "לברך את העם" כיצד היה סדר הברכות והקללות? (ברש"י)
א. בתחילה ברכו כל הברכות ואחר כך הקללות.
ב. בתחילה אמרו כל הקללות ואחר כך הברכות.
ג. בתחילה קללה אחת ואח"כ ברכה אחת וכן לכולם.
ד. בתחילה ברכה אחת ואח"כ בלשון קללה וכן לכולם.

11. "לברך את העם" כתב רש"י – הכהנים והלויים...למטה. והרי הפס' מונה את לוי עם השבטים שעל הר גריזים? (כמה מהתשובות נכונות, ציין פרוש השפ"ח אות ד' בסופו)
א. הראויים לשרת למטה ושאינם ראויים לשרת- על ההר.
ב. זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה.
ג. בעלי המומים למעלה והתמימים למטה.
ד. הזכרים למטה ונקבות למעלה.

12. היכן היה הר עיבל? (פשט הכתוב פס' ד')
א. ממזרח לירדן.
ב. ממערב לירדן.
ג. מצפון לירדן.
ד. מדרום לירדן.

13. "מכה רעהו בסתר" מדוע לא נכתב ארור כנגד שמעון? (ברש"י)
א. כיון שיעקב קנטרו הרבה.
ב. שמסר נפשו על דינה אחותו זכה שלא נכתב כנגדו ארור.
ג. שלא היה בליבו של משה לברכו, לכך לא רצה לקללו.
ד. כיון שמשמעון יצאו מלמדי תינוקות, לא יתכן בו ארור.

14. כמה פעמים מוזכרת המילה ברוך בכל אופניה בפרשת הברכות (כח' 1 עד כח' 14)?
א. 10 פעמים.
ב. 9 פעמים.
ג. 11 פעמים.
ד. 7 פעמים.

15. "והיו שמיך אשר על ראשך" מה עדיף לנו, שיהיו השמיים כנחושת או כברזל, מבחינת הרע במיעוטו, ומדוע? (ברש"י)
א. כנחושת, ששוה יותר מברזל.
ב. כברזל, שהוא חזק ומחזיק מעמד יותר.
ג. כנחושת, שהיא מזיעה ולא יהיה יובש בעולם.
ד. כנחושת, שהיא מזיעה ומורידה גשמים.

16. "מטר ארצך אבק ועפר" מתי יכול להווצר אבק בירידת מטר? (ברש"י)
א. כשהמטר מועט ואין בו להרביץ העפר ואחריו בא הרוח.
ב. כשיורד גשם רב ובזעף מעלה בעצמו אבק.
ג. כשהמטר מרובה והוא מרביץ את העפר, אבל באה אחריו רוח חזקה.
ד. כשהמטר מועט וחלש ובדרך נס הוא מעלה את האבק.

17. "יירש הצלצל" – איזו לשון זו? (ברש"י)
א. לשון הורשה וגירושין כמו יוריש.
ב. לשון ירושה כתיב יְיָרֵש וקרי יִירַש.
ג. יירש – יעני, יעשנו הארבה רש מן הפרי.
ד. לשון תורשה הוא ופרושו שלא יצמחו לך עצים כאלו נוספים.

18. "לא תשמע לשונו" מה פרושו? (ברש"י)
א. שמרוב הצרות אזניך יפסיקו לשמוע.
ב. לא תכיר ותבין לשונו.
ג. שהאויבים שיבואו עליך יהיו אלמים ומאחר ולא תבין אותם יתאכזרו אליך.
ד. מכאן שיש איסור לשמוע שפה זרה.

19. "אשר יגרת מפניהם" כיצד מיראים את האדם? (ברש"י)
א. בהיזק בגופו.
ב. מיראים אותו בדבר שהוא ירא ממנו.
ג. אומרים לו די לחכימא ברמיזא.
ד. בהיזק בממונו.

20. "ובערב תאמר מי יתן בקר" מה פרושו? (רש"י ושפ"ח אות ש')
א. בערב אומר מי יתן ויפציע השחר אולי יהיה טוב יותר.
ב. בערב אומר מי יתן ויבוא בקר שעבר.
ג. בערב אומרים מי יתן את הבוקר במקום אחר שבבוקר יש יותר סיכויים שיתפסו.
ד. "בערב" הכוונה לגלות בכלל, ואומרים מי יתן בוקר - שהכוונה לגאולה.