Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

ממוצע הציונים עד כה: 96%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת כתובות דפים ע-פב

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. כל הזן אינו מפסיד האם נחשב לשון זה כשליחות? (ע:)
א. לענין נדרים לא נחשב ולענין שבת נחשב.
ב. לענין נדרים לא נחשב וכן בשבת התירו כן בדליקה, אבל בשאר מלאכות נחשב.
ג. נחשב כשליחות בין לענין שבת ובין לענין נדרים.
ד. לא נחשב כשליחות בין לענין שבת ובין לענין נדרים.

2. המדיר את אשתו שלא תטעום מכל הפירות, למה יוציא לאלתר, ולא ממתינים חודש? (עא.)
א. כי קשה לה להמנע מאכילת פירות אפי' יום אחד.
ב. כי נדר כזה א"א להפר כיון דאינו עינוי נפש.
ג. כיון דאיירי כשפירש שנודר עליה לעולם ולכן אין להמתין כלל.
ד. לרב דאיירי בסתם, ולשמואל איירי כגון שנדרה היא וקיים לה איהו.

3. המדיר את אשתו שלא תתקשט, מתי חייב להוציא - לר' יוסי? (עא:)
א. בעניות בלי קצבה אבל עד י"ב חודש או רגל לא יוציא, ובעשירות ל' יום.
ב. בעניות ל' יום, ובעשירות עד הרגל.
ג. בעניות עד ג' רגלים, ובעשירות על הרגל הראשון.
ד. בעניות עד ל' יום ובעשירות בלי קצבה.

4. המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה, והוא בעיר אחרת מתי חייב להוציא? (עא:)
א. בחודש אחד חייב להוציא.
ב. בשנים יוציא ויתן כתובה.
ג. י"א בישראל בחודשיים ובכהנת בג' חודשים וי"א ברדופה בשנים ובאינה רדופה בג' חודשים.
ד. בשלשה חדשים יוציא ויתן כתובה.

5. איזה אופן של פריעת ראש אסור משום "דת יהודית"? (עב:)
א. ביוצאת וקלתה על ראשה לשוק.
ב. ביוצאת פרועת ראש לחצר.
ג. ביוצאת פרועת ראש לשוק.
ד. ביוצא וקלתה על ראשה מחצר לחצר דרך מבוי.

6. "המקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים וכו'" - באיזה נדרים מדובר? (עב:)
א. בדברים שבינו לבינה.
ב. בנדרי עינוי נפש.
ג. בכל הנדרים.
ד. לרב פפא בכל הנדרים, לרב אשי דוקא בנדרי עינוי נפש דדרך בנ"א להקפיד.

7. קדשה על תנאי וכנסה סתם - מה היא שיטת רב בזה? (עג.)
א. אין צריכה גט דכנסה על דעת התנאי הראשון.
ב. צריכה גט, בלי כתובה, דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
ג. צריכה גט וכתובה, דאחולי אחליה לתנאיה.
ד. צריכה גט וכתובה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.

8. מחלוקת בטעות אשה אחת כעין שתי נשים - מה הכוונה? (עג: רשי דה מחלוקת)
א. שקידשה על תנאי וגירשה מן האירוסין וחזר וכנסה סתם.
ב. שקידשה על תנאי ואשה אחרת כנס סתם.
ג. שקידשה על תנאי ואח"כ כנסה סתם.
ד. שקידש אחת על תנאי ואח"כ כנסה סתם בחושבו שהיא אשה אחרת.

9. מה דין "חליצה מוטעת" למסקנא? (עד.)
א. כשאמרו לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה, כשירה, דלא בעינן כוונה בחליצה.
ב. כשאמרו לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז פסולה, כשלא נתנה לו הכסף.
ג. כשאמרו לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז כשירה, דא"א לקיים החליצה ע"י שליח.
ד. כשאמרו לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז כשירה, דאחולי אחליה לתנאיה.

10. הלכה אצל חכם והתירה אינה מקודשת - מה הטעם? (עד:- עה.)
א. כיון דבשעת הקידושין היו עליה נדרים הו"ל קידושי טעות.
ב. ב דס"ל א"א באשה נדרנית ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת.
ג. לרבה קאי אליבא דר' אלעזר דמקפיד שלא תתבזה בבי"ד ולרבא איירי באשה חשובה.
ד. דחכמים הפקיעו הקידושין כדי שלא ירגילו עצמם בנדרים.

11. נכנסה לרשות הבעל והביא עדים שהמומין היו בה משנתארסה, הדין עם מי - לרבא? (עו.)
א. הדין עם הבעל, דאמרינן כאן נמצאו כאן היו והוי מקח טעות.
ב. הדין עם הבעל, דחזקה אין אדם מתפייס במומין.
ג. הדין עם האב, כיון דיש לו חזקת ממון.
ד. הדין עם האב, דאית לי' תרתי, חזקת הגוף וחזקה אין אדם שותה בכוס וכו' ולבעל איכא רק חדא.

12. המחליף פרה בחמור וכו' ונמצא החמור מת, על מי להביא ראיה - למסקנא? (עו:)
א. כל שנולד הספק ברשותו עליו להביא ראיה, ולכן משמשך החמור על בעל הפרה להביא ראיה.
ב. על בעל החמור להביא ראיה.
ג. המוציא מחבירו עליו להביא ראיה.
ד. ממון המוטל בספק חולקין.

13. שהה עם אשה עשר שנים ולא ילדה, האם כופין אותו להוציאה כמו במוכה שחין - למסקנא? (עז.)
א. כופין אותו להוציאה כמו במוכה שחין.
ב. כופין אותו רק במילי ובמוכה שחין אף בשוטי.
ג. כופין אותו אף בשוטי, ואפי' כששניהם רוצים לדור בסהדי, משא"כ במוכה שחין בכה"ג אין כופין.
ד. אין כופין אותו להוציאה.

14. האם נראה הקשת בימי ר' יהושע בן לוי? (עז:)
א. נראה הקשת בימיו.
ב. לא נראה הקשת בימיו ומ"מ לא רצה להחזיק טיבותא לנפשיה.
ג. במקומו של ר' יהושע בן לוי לא נראה אבל בשאר מקומות נראה.
ד. עד שלא טיפל בבעלי ראתן נראה אבל משהתחיל לטפל בהם שוב לא נראה הקשת.

15. משנשאת וכו' הבעל מוציא מיד הלקוחות, מה בין זה לתקנת אושא? (עח:)
א. מתניתין בחייה ולפירות תקנת אושא בגופה של קרקע ולאחר מיתה.
ב. מתניתין לכתחילה ותקנת אושא אף בדיעבד.
ג. תקנת אושא דוקא בנכסים שנפלו לה אחרי הנישואין ומתניתין אף משנפלו לה קודם הנישואין.
ד. אין הבדל בין שני הדינים, ודין מתניתין נתקנה באושא.

16. "ר' שמעון אומר מקום שיפה כוחו בכניסתה וכו'" - מה בינו לבין הת"ק? (עט:)
א. פירות התלושין ביציאתה איכא בינייהו, לר"ש של הבעל ולת"ק של האשה.
ב. פירות המחוברים ביציאתה איכא בינייהו, לר"ש של האשה ולת"ק של הבעל.
ג. פירות המחוברים בכניסתה איכא בינייהו, לר"ש של הבעל ולת"ק של האשה.
ד. פירות התלושין בכניסתה איכא בינייהו לר"ש של האשה ולת"ק של הבעל.

17. האם יכול הבעל למכור קרקע נכסי מלוג לאכילת הפירות - למסקנא? (פ:)
א. מה שעשה עשוי אבל לכתחילה לא ימכור.
ב. לא עשה ולא כלום.
ג. מותר למכור אף לכתחילה.
ד. תלוי במחלוקת אי קנין פירות כקנין הגוף דמי או לאו כקנין הגוף דמי.

18. מי שהיה נושה באחיו ומת והניח שומרת יבם, מה דין החוב למסקנא? (פא: - פב.)
א. מוציאין מן היבם ויקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.
ב. דינו כמלוה על פה וגובה מן המשוחררין ולא ממשועבדים.
ג. אין מוציאים אותו מידי היבם, דתרי חומרי בכתובה לא עבדינן.
ד. אין מוציאין אותו מידי היבם, דאין הלכה כאותו משנה כיון דיחידאה היא.

19. יבם שאמר לאחיו כשאכנסנה אתחלק עמך "מעכשיו" בנכסים, האם קנה? (פב. רש"י ד"ה הכא)
א. קנה, כיון דאמר לו מעכשיו.
ב. במטלטלין קנה אבל בקרקעות לא קנה.
ג. לר' מאיר קנה ולר' יוסי לא קנה.
ד. לא קנה, כיון דאף עכשיו אין בידו להקנותו לכן לא מהני אף בלשון זה.

20. "כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר" מאי קמ"ל? (פב.)
א. שמגרשה בגט ומחזירה.
ב. שמותר לדור עמה בקביעות ולא רק ביאה ראשונה התיר הכתוב.
ג. שחייב ליתן לה כתובה משלו.
ד. שחייב ליתן לה שאר כסות ועונה.

שאלות על תוס'
21. "יוציא ויתן כתובה", האם הכוונה שגם כופין אותו להוציאה? (ע. ד"ה יוציא)
א. היכא שפשע הבעל כופין אותו, אבל בבא ממילא אין כופין.
ב. לר"י כופין את הבעל להוציאה לר"ח אין כופין אלא אומרים לו להוציאה, ורק כשנאמר להדיא כופין, אז גם כופין.
ג. אין כופין את הבעל להוציאה כיון דגט מעושה בישראל פסול.
ד. כופין אותו להוציאה.

22. למה אין זבה מברכת על ספירת שבעה נקיים? (עב. ד"ה וספרה)
א. כיון שאם תראה דם תסתור ספירתה אין לברך.
ב. דלא מצינו ברכה על מצות הקשורים לדיני טומאה וטהרה.
ג. דהברכה על הטבילה קאי גם על הספירה.
ד. כיון שבשעת הספירה היא טמאה, ואינה ראויה לברך.

23. כשיש חזקת הגוף נגד חזקת פנוייה, איזה מהם עדיף? (עה: ד"ה אבל)
א. חזקת פנוייה.
ב. חזקת הגוף, אבל כשחזקת פנוייה מצטרפת לחזקה אחרת, עדיפים הם מחזקת הגוף.
ג. אין חזקת פנוייה נחשבת כלל כחזקה מול חזקת הגוף.
ד. חזקת פנוייה אבל חזקת הגוף מצטרפת לחזקה אחרת ואז עדיפים מחזקת פנוייה.

24. "כללא דמילתא גזעו מחליף וכו' אין גזעו מחליף וכו'", - לענין מה נאמר כלל זה? (עט. ד"ה כללא)
א. לענין הספק אי נכסים אלו נחשבים נכסי מלוג או נכסי צאן ברזל.
ב. לחלק בין נכסים שבהן אוכל הבעל פירות לבין אלה שאין הבעל אוכל מהם פירות.
ג. לענין מצות ביכורים, לחלק בין פירות שמביא וקורא לבין אלה שמביא ואינו קורא.
ד. לרש"י לנכסים שנפלו לה אי אוכל מהם פירות או מוכרם ליקח מהם נכסים, לר"ת אי מותר לקנות כאלה מכספים שנפלו לה.

25. "לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השולחן וכו'" - מה הטעם? (פא: ד"ה אלא)
א. לרש"י שמא יאבדו המטלטלין, לר"י שלא תהא קלה להוציאה לרשב"א למסקנא משום איבה.
ב. דס"ל כר' מאיר דאסור להשהות אשתו שעה אחת בלי כתובה.
ג. דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה.
ד. מיירי כגון שעשה שדהו אפותיקי לכתובתה ולכן אינו יכול להפקיע שיעבוד שלה.