Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא גיטין מבחנים דפים מט-סב
ממוצע הציונים עד כה: 68%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת גיטין מט - סב

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. באיזה אופן פליגי ר' ישמעאל ור' עקיבא אי בדניזק או בדמזיק שיימינן - למסקנא? (מט.)
א. כשאכלה ערוגה בין הערוגות ולא ידעינן אי כחושה או שמינה אכלה.
ב. כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק.
ג. כגון שהיתה עידית דמזיק כזיבורית דניזק.
ד. כגון שאכלה כחושה ואפ"ה משלם שמינה.

2. מי שנעשה ערב על כתובה האם משתעבד - למסקנא? (נ.)
א. סתם ערב אינו משתעבד ובקבלן בדלית לי' לא משתעבד ובדאית ליה משתעבד.
ב. סתם ערב אינו משתעבד ובקבלן משתעבד אע"ג דלית ליה.
ג. בין בדאית לי' ובין בדלית ליה משתעבד אפי' ערב סתם.
ד. אפי' קבלן אינו משתעבד אע"ג דאית ליה.

3. "אין נפרעין מנכסי יתומים אלא וכו'" - יתומים גדולים או קטנים - למסקנא? (נ:)
א. אפי' גדולים בין לשבועה ובין לזיבורית.
ב. לשבועה אפי' גדולים ולזיבורית דוקא קטנים.
ג. קטנים ולא גדולים בין לשבועה ובין לזיבורית.
ד. לזיבורית אפי' גדולים, ולשבועה דוקא קטנים.

4. "מוציאין לפרנסה" - מה הכוונה? (נא.)
א. שמוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים אם קבלו קנין.
ב. שמוציאין לעישור נכסים מנכסים משועבדים כיון דאית להו קול והם קצובים.
ג. שמוציאין לעישור נכסים מנכסים משועבדים דוקא היכא שכתוב החוב בשטר.
ד. שכופין את הבעל לשלם פרנסת אשתו ובניו.

5. "פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו" - מה הטעם למסקנא? (נא:)
א. דלית ליה משיב אבידה פטור מן השבועה.
ב. דס"ל בו אינו מעיז אבל בבנו מעיז.
ג. דס"ל ל"ש בו ול"ש בבנו אינו מעיז והילכך לאו משיב אבידה הוא.
ד. דלא ס"ל דרשת חז"ל כי יתן איש ולא קטן, אלא אפי' בקטן נשבעין.

6. האם רשאי אפוטרופוס של יתומים לדון עם בעלי דין שלהם על נכסיהם של יתומים? (נב.)
א. אין לדון לא לזכות ולא לחוב.
ב. מותר לדון בין לזכות ובין לחוב.
ג. אם ירדו לדון לזכות אז מותר לדון אפי' לחוב.
ד. לזכות מותר לדון, אבל אם דנו לזכות ונתחייבו אין היתומים נפסדים.

7. האם רשאי אפוטרופוס של יתומים לקנות בגדים לעצמו מנכסי יתומים? (נב.)
א. מותר, כי היכי דלישתמען מיליה.
ב. אסור, דרק לצורך היתומים מותר להוציא מעות ולא לצורך עצמו.
ג. אפוטרופוס שמינהו אביהם מותר, מינהו בי"ד אסור.
ד. אפוטרופוס שמינהו בי"ד מותר, מינהו אביהם אסור.

8. מי חטאת ששקל בהן משקולות האם נפסלו? (נג:)
א. לא נפסלו.
ב. נפסלו.
ג. שקל כנגדן לא נפסלו, שקל בגופן, דהיינו ששקע הבשר תוך המים, נפסלו.
ד. למ"ד היזק שאינו ניכר שמה היזק, נפסלו, למ"ד לא שמה היזק, לא נפסלו.

9. סופר שאמר שס"ת שכתב לא נכתבו האזכרות לשמן או לא נעבד הקלף לשמה - האם נאמן? (נד:)
א. נאמן.
ב. אינו נאמן.
ג. באזכרות נאמן, ובקלף אינו נאמן, אפי' אם הס"ת עדיין בידו.
ד. אם הס"ת בידו, נאמן, וביד הלוקח, באזכרות אינו נאמן לפסלה ובקלף נאמן אפי' לפסלה.

10. אשה שנשאת לכהן בנישואין דרבנן - האם אוכלת בתרומה? (נה.)
א. אוכלת בתרומה דרבנן.
ב. ב אינה אוכלת, דגזרינן אטו תרומה דאורייתא.
ג. קטנה בת ישראל אוכלת, נישואי פקח בחרשת או חרש בפקחת לא אוכלת.
ד. קטנה בת ישראל אוכלת, נישואי פקח בחרשת אוכלת, חרש בפקחת אינה אוכלת.

11. למ"ד דס"ל יאוש כדי לא קנה מה דין גנב והקדיש ואח"כ שחטו בחוץ? (נה:)
א. פטור כיון דאינו ראוי להקרבה בפנים.
ב. חייב כרת מדרבנן אבל מה"ת אין לו עונש.
ג. חייב כרת מדאורייתא, דאוקמוה רבנן ברשותי' כי היכי דליחייב עלה.
ד. בגנב פטור מכרת אבל בגזלן חייב, דסתם גזלן ייאוש בעלים הוא.

12. מה גרם למיתתה של מרתא בת בייתוס בשעת חורבן ירושלים? (נו.)
א. שיצאה מביתה בלי נעלים ודרסה על גללי בהמה א"נ שאכלה גרוגרת של ר' צדוק.
ב. נהרגה ע"י הבריונים.
ג. מתה ברעב.
ד. שאכלה פת קיבר מחמת רעבונה ומתה כי לא היתה רגילה בכך.

13. איזה בקשה ביקש רבן יוחנן בן זכאי מטיטוס הרשע? (נו:)
א. שלא יחריב את בית המקדש הדא זימנא.
ב. שיביאו את ר' צדוק לקבורה.
ג. שיפסיק להרוג ילדי ישראל על דמו של זכריה הנביא, ושיחזיר כלי הקודש לירושלים.
ד. תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל, ורופא לרפאות את ר' צדוק.

14. ממי יצאו שמעיה ואבטליון שלמדו תורה ברבים? (נז:)
א. נבוזראדן.
ב. סנחריב.
ג. טיטוס.
ד. אספסיינוס קיסר.

15. מי שקבל ארעא בטסקא מבני באגא ושילם מראש ג' שנים ואח"כ חזרו הבעלים - מי הפסיד? (נח:)
א. בני הבאגא צריכים לשלם לו מה ששילם מראש.
ב. המקבל הפסיד שהניח מעותיו על קרן הצבי דלא הי' לו לשלם מראש.
ג. בעל השדה חייב להחזיר למקבל את מה ששילם עבורו.
ד. מחלקים את ההפסד בין שלשתם, בני הבאגא, המקבל, ובעל השדה.

16. על איזה חכמים נאמר שהיה בהם "תורה וגדולה במקום אחד"? (נט.)
א. משה, יהושע וחזקיה.
ב. משה, דוד ושלמה.
ג. משה, יהושע, דוד ועזרא הסופר.
ד. משה, רבי ורב אשי.

17. "ההיא שיפורא דהוה מעיקרא בי רב יהודה וכו'" - מה הכוונה? (ס: ברש"י ד"ה והא)
א. דרב יהודה הי' מוחזק לתקוע בשופר בר"ה ואין להעבירו מחזקתו.
ב. י"א דבביתו היו תוקעין בע"ש להפריש העם ממלאכתם, וי"א דשופר של נדבה שבה נותנים צדקה.
ג. דבביתו היו מניחים העירוב של עירובי חצירות ואין לשנות מפני החשד.
ד. שופר שבו הודיעו על קידוש החודש הי' מונח בביתו של רב יהודה.

18. האם שייך דין גזל במציאת חרש שוטה וקטן? (סא.)
א. לת"ק גזל מפני דרכי שלום ולר' יוסי גזל גמור מדבריהם ויוצא בדיינים אבל אינו נפסל לעדות.
ב. לת"ק גזל מפני דרכי שלום ולר' יוסי גזל גמור מה"ת אפי' להפסל לעדות.
ג. לת"ק גזל מפני דרכי שלום ולר' יוסי גזל גמור מדבריהם ואינו יוצא בדיינים.
ד. שייך בו דין גזל מדבריהם משום דרכי שלום.

19. האם מותר לת"ח להפריש חלה או תרומה מעיסתו וזיתיו של ע"ה? (סב.)
א. אסור שמא יטעה הכהן ויחשוב שזה טהור.
ב. מותר, משום כדי חייו של הת"ח התירו.
ג. אסור להפריש חלה ותרומה בסוף, אבל עם עושה העיסה והזיתים מתחילה בטהרה התירו.
ד. בזיתים התירו כיון ששכרו מרובה אבל בעיסתו לא התירו.

20. באיזה אופן אמרו חז"ל שמחזיקין ידי עכו"ם בשביעית? (סב.)
א. שמותר לומר להם אחזוקו אבל אסור לסייע להם בעבודת השדה.
ב. שמשום איבה מותר לסייע להם בקרקע שלהם, אבל בדליכא איבה אסור.
ג. שמותר לקנות פירות מן העכו"ם בשביעית אע"פ שגדלו ע"י עבודה בשביעית.
ד. בשביעית בזה"ז מדרבנן מותר לחרוש ולסייע בידי העכו"ם בשעת עבודתו.

20. באיזה אופן אמרו חז"ל שמחזיקין ידי עכו"ם בשביעית? (סב.)
א. שמותר לומר להם אחזוקו אבל אסור לסייע להם בעבודת השדה.
ב. שמשום איבה מותר לסייע להם בקרקע שלהם, אבל בדליכא איבה אסור.
ג. שמותר לקנות פירות מן העכו"ם בשביעית אע"פ שגדלו ע"י עבודה בשביעית.
ד. בשביעית בזה"ז מדרבנן מותר לחרוש ולסייע בידי העכו"ם בשעת עבודתו.

שאלות על תוס'
21. אדם שהזיק הקדש האם חייב לשלם? (מט. ד"ה שור)
א. פטור.
ב. חייב.
ג. מה"ת פטור דילפינן מתרומה אבל מדרבנן חייב.
ד. במזיק הקדש בדק הבית חייב, ובהקדש קדושת הגוף פטור.

22. האם פסול גזלן לשבועה ולעדות מן התורה? (נא: ד"ה ובכולי)
א. פסול מן התורה שנא' אל תשת ידך עם רשע וגו'.
ב. לשבועה פסול מדרבנן דגנאי הוא להשביעו ולעדות פסול מה"ת שנא' להיות עד חמס.
ג. פסול מדרבנן.
ד. לשבועה פסול מה"ת דמיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא, ולעדות רק מדרבנן.

23. כמה כסף רצו לתת על פדיון ר' ישמעאל בן אלישע משוביו? (נח. ד"ה כל)
א. רק כדי דמיו.
ב. כל ממון שבעולם, כי הי' זמן גזירת שמד ואז מותר לשלם יותר.
ג. כל ממון שבעולם, כי במקום סכנת נפשות פודין יותר מכדי דמיהן, א"נ היכא דמופלג בחכמה שאני.
ד. פי שנים מכדי דמיו.

24. "אין שם כהן נתפרדה החבילה" - מה הכוונה? (נט: ד"ה נתפרדה)
א. לרש"י איבד הלוי מקומו ואינו עולה כלל, א"נ שאין סדר ומי שירצה יקדים, לתוס' הלוי עולה במקום הראוי לו.
ב. שהלוי עולה במקום הכהן.
ג. שהישראל עולה ראשון והלוי עולה רק שלישי ולא שני.
ד. לרש"י שהלוי עולה במקום הכהן, לתוס' שהלוי אינו עולה כלל.

25. איזה סוג טומאות גזרו על עם הארץ? (סא: ד"ה וליחוש)
א. טומאת מגע ומשא והיסט אבל לא טומאת אהל.
ב. טומאת מגע ומשא היסט וגם טומאת אהל אבל רוקו אינו טמא.
ג. לרש"י דינו כזב לכל דבריו, ולתוס' דינו כטמא מת.
ד. לתוס' דינו כזב אבל לא טומאת היסט, ורק ברוקו גזרו, וי"א דאין לו דין זב ורק כדין נושא בגדי נדה.