Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

ממוצע הציונים עד כה: 95%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת קידושין נו - סט

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. שחט את הציפור של מצורע ונמצאת טריפה - האם השניה מותרת בהנאה? (נז.)
א. אסורה בהנאה כיון דכבר מחיים נאסרה - לכו"ע.
ב. לר' יוחנן מותרת, ולריש לקיש, אם נמצאת טריפה בבני מעיה מותרת ואם לאו אסורה.
ג. מותרת בהנאה, דשחיטה שאינה ראויה אינה שחיטה.
ד. לר' יוחנן אסורה, ולריש לקיש מותרת.

2. האם "פטר חמור" אסור בהנאה? (נז:)
א. מחיים, לר' יהודה אסור, ולר' שמעון מותר, לאחר עריפה ד"ה אסור בהנאה.
ב. מחיים, מותר בהנאה, לאחר עריפה לר' יהודה אסור ולר' שמעון מותר.
ג. לר' יהודה אסור בין מחיים ובין לאחר עריפה, לר' שמעון בשניהם מותר בהנאה.
ד. אסור בהנאה.

3. ישראל שקידש אשה בתרומה שנפלו לו מאבי אמו כהן - מה הדין? (נח. ברש"י ד"ה כמי)
א. תלוי במחלוקת, למ"ד טובת הנאה ממון - מקודשת, אינה ממון - אינה מקודשת.
ב. אינה מקודשת אא"כ היא בת כהן, כי לא יכולה ליהנות ממנו.
ג. למ"ד מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין, מקודשת, ולמ"ד לאו כהורמו דמיין, אינה מקודשת.
ד. לכו"ע מקודשת, כיון דהוי ממון דידיה.

4. מה דין הנוטל שכר בשעה שעוסק במי חטאת ואפר פרה? (נח:)
א. אסור לכתחילה אבל בדיעבד הזאתו כשרה.
ב. מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה, אפי' בשכר הבאה ומילוי.
ג. בשכר הזאת המים וקידוש, נפסלו ומימיו מי מערה וכו', ובשכר הבאה ומילוי מותר ליטול.
ד. כהן מותר ליטול שכר, אבל ישראל שנטל שכר נפסלו המים והאפר אפי' בדיעבד.

5. למה קנה ר' אבא השדה שרצה רב גידל לקנות ומה עשו לבסוף? (נט.)
א. כי לא ידע שרב גידל רצה לקנותה, ולבסוף הציע לו לקבלו במתנה ולא קבלה.
ב. כי המוכר הי' גבר אלים, ורק לר' אבא מכר ולרב גידל לא הי' מוכר את השדה.
ג. כי סבור שרק בהפקר שייך דין עני המהפך בחררה ולא במכר.
ד. כי ר' אבא הי' לו מצר ליד השדה ולכן קנאו מדין "בר מצרא", ולבסוף מכרו לרב גידל.

6. האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתיים זוז ונתקדשה לשני לפני שנתן - מה הדין? (ס.)
א. מקודשת לשני.
ב. מקודשת לראשון.
ג. מקודשת לראשון אבל צריכה גם גט משני.
ד. לרב הונא מקודשת לראשון, ולרב יהודה מקודשת לשני.

7. האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שיש לי מאתים זוז, האם צריך להביא עדים שיש לו? (ס:)
א. אע"פ שלא הביא עדים מקודשת עפ"י הודאתו, דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי.
ב. הביא עדים, מקודשת ודאי, לא הביא עדים חיישינן לקידושין לחומרא.
ג. הביא עדים, מקודשת, לא הביא עדים אינה מקודשת.
ד. לרב הונא צריך להביא עדים, לרב חסדא לא צריך להביא עדים.

8. המוכר לחבירו בית כור עפר האם נקעים וסלעים נמדדים עמה? (סא.)
א. סלעים נמדדים עמה דמיקרי שדרא דארעא, אבל נקעים אין נמדדים.
ב. אין נמדדים אפי' פחות מעשרה כיון דלא ניחא שיראה לו כשנים ושלושה מקומות.
ג. מלאים מים אין נמדדים, אבל בלי מים נמדדים אפי' עמוקים עשרה.
ד. פחות מעשרה נמדדים עמה, אבל בעשרה אין נמדדים אפי' אין בהם מים.

9. הזה מי חטאת על הטמא ביום הרביעי וביום השמיני - מה הדין? (סב. ברש"י ד"ה ה"ג)
א. לא מהני אא"כ הזה ביום השלישי וביום השביעי.
ב. לר' מאיר מהני ולר' חנינא בן גמליאל לא מהני.
ג. מהני, ומ"מ מצוה להזות בזמנה.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

10. "א"ר אליעזר בן יעקב אמר פירות ערוגה זו מחוברת יהיו תרומה על ערוגה זו תלושין" וכו', באיזה אופן מיירי? (סב:)
א. לל"ק לרבה בשחת ולר' יוסף אפי' באגם, ולל"ב רק בשחת דבי כיבשא ולר' יוסף אפי' בשחת דבי שקיא.
ב. ב כשהפירות גדלו כבר שליש בשעה שתרם.
ג. כשהיו בגדר "עבידי דאתי".
ד. רק בשחת דבי שקיא אבל בשחת דבי כיבשא לא מהני.

11. האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאעשה עמך כפועל - מה הדין? (סג.)
א. אינה מקודשת, דהמקדש במלוה אינה מקודשת כיון שאין המעות בעין.
ב. למ"ד אינה לשכירות אלא לבסוף, מקודשת, ולמ"ד ישנה מתחילה ועד סוף, אינה מקודשת אא"כ נתן לה פרוטה.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. אם הטירחא שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת.

12. אמרה נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחר ואמר קידשתיה האם נאמן ליכנוס? (סג:)
א. נאמן דמירתת לשקר.
ב. אינו נאמן, מפני שהיא מחפה עליו.
ג. לרב אינו נאמן ולרב אסי נאמן.
ד. לכתחילה לא יכנוס ואם כנס אינו מוציא.

13. האם נאמן האב לומר קדשתי את בתי קטנה וגרשתיה, או נשבית ופדיתיה? (סד.)
א. בקידושין האמנוהו התורה כשהיא קטנה, ובשבוי' לא האמנוהו.
ב. נאמן כיון דבידו לקדשה ולגרשה וכן לפדותה.
ג. אינו נאמן, כי אם לפוסלה ולא להתירה.
ד. בקידושין נאמן כיון שהוא בידו אבל בשבוי' אינו נאמן כיון שאינה בידו.

14. האומר קידשתי את בתך וכו' האם כופין אותו ליתן גט וכתובה? (סה.)
א. כופין ליתן גט וכתובה.
ב. אין כופין ליתן גט וכתובה.
ג. כופין ליתן גט אבל פטור מליתן כתובה.
ד. מבקשין ממנו ליתן גט, ואם נתן מעצמו כופין ליתן כתובה.

15. האם נאמן עד אחד להעיד על השור שהוא נרבע? (סו.)
א. נאמן אם הבעלים שותקים, ודוקא לאוסרו אבל לסוקלו אינו נאמן.
ב. נאמן אם הבעלים שותקים, בין לאוסרו עליו ובין לסוקלו.
ג. אינו נאמן לא לאוסרו ולא לסוקלו.
ד. נאמן אפי' אם הבעלים מכחישים, אבל דוקא לאוסרו עליו אבל לסוקלו אינו נאמן.

16. כהן שעבד עבודה בבית המקדש ואח"כ נודע שהוא בעל מום או חלל האם עבודתו כשרה? (סו:)
א. עבודתו כשירה כיון שהיה שוגג בשעת העבודה.
ב. עבודתו פסולה.
ג. בחלל עבודתו כשירה ובבעל מום עבודתו פסולה.
ד. בחלל עבודתו פסולה ובבעל מום עבודתו כשירה.

17. איך הולכין באומות - בתר האב או בתר האם? (סז:)
א. בתר האב.
ב. בתר האם.
ג. באומות הולכין בתר הפגום שבשניהם, נתגיירו הולכין בתר האב.
ד. באומות הולכין בתר האם נתגיירו בתר האב.

18. באיזה חיוב כרת מודים כו"ע שאין הולד ממזר? (סח.)
א. באשת אח שלא במקום מצות ייבום.
ב. בסוטה וביבמה לשוק.
ג. במחזיר גרושתו.
ד. בנדה.

19. מנלן דולדה כמותה בשאר עממין שאינן משבע עממין? (סח:)
א. מדכ' האשה וילדיה תהי' לאדוניה וכו'.
ב. מדכ' לא תתחתן בם.
ג. לר' שמעון מדכ' כי יסיר לרבות כל המסירים, ולרבנן מדכ' "וילדו לו" דוקא כששייך "כי תהיינה".
ד. מדכ' ואחרי כן תבא אלי' ובעלתה.

20. מי שיש לו שפחה מעוברת ושחרר את השפחה ולא הולד - מה דין הולד? (סט.)
א. אין הולד משוחררת.
ב. לר' יוסי הגלילי גם הולד משוחרר ולחכמים דבריו קיימים.
ג. לר' יוסי הגלילי הולד נשאר עבד ולחכמים גם השפחה אינה משוחררת.
ד. שניהם משוחררים.

שאלות על תוס'
21. המקדש בערלה - למה אינה מקודשת בגלל הנאת שלא כדרך הנאתו? (נו: ד"ה המקדש)
א. דאסור ליהנות מערלה אף שלא כדרך הנאתו.
ב. כיון דמדרבנן אסור ליהנות אף שלא כדרך הנאתו לא תפסי בה קידושין.
ג. דהנאת שלא כדרכו אין בה שוה פרוטה א"נ כיון שסברה ליהנות כדרכה לא סמכא דעתה.
ד. אף דיכולה ליהנות שלא כדרכה מ"מ גנאי הוא לה להתקדש באופן זה.

22. האם שייך דין "עני המהפך בחררה" בשל הפקר? (נט. ד"ה עני)
א. לרש"י שייך, ולר"ת לא שייך, כ"א במצודת דגים דשם הוי יורד לאומנתו של חבירו.
ב. שייך.
ג. אם העני התחיל לטפל בו שייך, אבל לפני כן לא שייך.
ד. לרש"י לא שייך, לר"ת שייך, ובמצודת דגים לא שייך, כיון דכולם שוים לעסוק בצידת דגים.

23. איזה חלק של הגירות צריך להיות בפני שלשה דיינים? (סב: ד"ה גר)
א. במילה וטבילה בלבד.
ב. במילה בלבד.
ג. בקבלת עול מצות אבל לא בטבילה וי"א שלמצוה בעינן ג' גם בטבילה.
ד. בטבילה בלבד.

24. האם יש איסור להיות לבוש בגדי כהונה שלא בשעת עבודה? (סו. ד"ה הקם)
א. אין איסור.
ב. לרש"י אין איסור ולר"ת יש איסור חוץ מן הציץ מדכ' "והי' על מצחו תמיד".
ג. לכהן הדיוט אסור אבל לכהן גדול מותר.
ד. לכהן גדול אסור אבל לכהן הדיוט מותר.

25. כהן טמא שטבל במקוה ועבד עבודה ואח"כ נודע שהי' חסר בשעה שטבל - האם עבודתו פסולה? (סו: ד"ה אמר)
א. עבודתו כשרה.
ב. עבודתו פסולה.
ג. לכתחילה לא יזרוק דם הקרבן ואם זרק הורצה.
ד. לר' טרפון עבודתו כשירה ולר' עקיבא עבודתו פסולה.