ברכת שהכל נהיה בדברו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ברכת שהכל נהיה בדברו (נקראת גם ברכת שהכל) היא אחת מברכות הנהנין שבה מודים לה' על בריאתו. את הברכה מברכים לפני אכילת מאכלים שאין גידולם מן האדמה (כגון בשר, חלב, גבינה וביצים), על מאכלים שנאכלים בשעת הדחק (כגון פת מעופשת או תפוח אדמה לא מבושל) וכן על מאכלים ומשקאות שנשתנתה צורתם המקורית (כגון משקאות המיוצרים מצמחים ופירות).

מקור[edit]

במשנה מובא כי על מאכלים שאין גידולם מהאדמה יש לברך שהכל "עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים - אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה - אֵין מְבָרְכִין עָלָיו". הגמרא, מביאה דוגמאות נוספות לדין זה וקובעת כי גם על בשר בהמה, חיה, עוף ודגים, וכן על ביצים, חלב וגבינה מברכים שהכל, בנוסף גם על פטריות וכמהין מברכים שהכל, מכיוון שאין הם יונקים את חיותן מהאדמה.

כמו כן, הגמרא ברכות מ ב קובעת כי גם מאכלים הנאכלים בשעת הדחק או שלא כדרכם מברכים שהכל "על הפת שעיפשה ועל היין שהקרים, ועל התבשיל שעבר צורתו אומר: שהכל". הגמרא מוסיפה במקור אחר בבא בתרא צו ב כי גם על מאכלים ומשקאות שנשתנתה צורתם כגון משקאות שנעשים מצמחים מברכים שהכל "תנו רבנן: אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו".

בירך שהכל על מאכל שונה[edit]

במשנה ‏[1] כתוב שאם מישהו בירך שהכל על דבר שלא מברכים עליו שהכל יצא והרמב"ם מפרש ‏[2] שהכוונה ששהכל פותר אפילו את הפת והיין ור"ע מברטנורא מסכים אם הרמב"ם וגם כותב שעדיף מתחילה לברך את הברכה הנכונה ולא שהכל‏[3].

נוסח הברכה[edit]

נוסח הברכה המקובל הינו "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".

אמנם, ערוך השולחן אורח חיים רד א כתב כי יש לברך "נהיֶה" בסגול וכן מנהג הגר"א (מעשה רב עו). החכמת מנוח הסביר כי יש לברך בלשון הווה משום שבנוסח זה מברכים גם את כל שאר ברכות הנהנין, אך מנגד ערוך השולחן הסביר כי יש לברך בלשון הווה "מפני שהשגחתו יתברך היא תמידית בלי הפסק רגע" וכן כתב על ברכות השחר "משום דהקדוש ברוך הוא פועל בכל עת ובכל רגע, לא כאומן בשר ודם שרק עשה המלאכה, ואחר כך עומדת מאליו וסרה השגחתו מזה. אבל הקדוש ברוך הוא לא יסור פעולותיו והשגחתו בכל עת ובכל רגע, כדכתיב: "לעושה אורים גדולים"". לפי פירוש ערוך השולחן, המחלוקת בין הנוסחים בברכה מבטאת מחלוקת עקרונית בעניין השגחת הקב"ה על העולם כאשר יש הסוברים שהקב"ה מקיים את העולם בכל רגע ורגע, ואילו יש הסוברים שהוא יצר אותו בעבר ורק ממשיך להשגיח עליו אך איננו ממשיך לקיימו בכל רגע כדברי הרמב"ם (מורה נבוכים, ג, יז).


הערות שוליים

  1. משנה, מסכת ברכות, פ"ו, ב'.
  2. פירוש הרמב"ם על משנה, ברכות פ"ו, ב'.
  3. ברטנורא שם.