הפרה בטעות אינה הפרה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפרת נדר מתוך טעות לגבי אחד משלושת גורמי הנדר: האוסר, האיסור והנאסר, כלומר: האדם הנודר, ביטוי הנדר, והדבר הנדור - אינה מועילה, וצריך הפרה חוזרת.


למשל: אדם שאשתו נדרה, וכששמע את הנדר היה סבור שבתו היא שנדרה, והפר את הנדר לבתו, והרי כאן טעות לגבי הנודר, או אדם שאשתו קיבלה עליה נזירות ונאסרה בענבים, והוא היה סבור שאסרה עליה ענבים בנדר סתם, והפר לה את הנדר, והרי כאן טעות לגבי ביטוי הנדר ומהותו, או אדם שאשתו נדרה מן התאנים, והוא היה סבור שנדרה מן הענבים, והפר לה מן הענבים, והרי כאן טעות לגבי הדבר הנדור - הרי זה יחזור ויפר, משום שהפרתו היתה בטעות, והפרה בטעות אינה הפרה, שנאמר בפרשת נדרים (במדבר ל, ט): "ואם ביום שמוע אשה יניא אותה והפר את נדרה", וכן כתוב (שם שם, ה): "ושמע אביה את נדרה" וכן (שם שם, ו): "ואם הניא אביה אותה" - ומשמע שאין ההפרה מועילה אלא אם כן מתכוון המפר ל"אותה" שנדרה, ויודע את נדרה, כלומר שיהא ברור לו מי היא הנודרת, כיצד נדרה וממה נדרה.


ואם הפר בטעות, ואחר כך נתבררה לו טעותו, הרי זה יחזור ויפר. ולאו דווקא כשעמד על טעותו באותו יום, אלא אפילו לאחר זמן, שאין קוראים "יום שמעו" עד שישמע את פרטי הנדר לאמיתם.


יש מבארים הטעם, שהפרה בטעות אינה הפרה, משום "שמא אילו היה יודע עיקר נדרה לא היה מפר לה".