הרב רא"ם הכהן
|
|
הרב רא"ם הכהן הוא רב הישוב עתניאל ראש ישיבת בית ועד לתורה ביישוב.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תשי"ז לאביו ר' ידעיה הכהן, בנו של הרב שמואל הכהן ויינגרטן, ונקרא על שם אבי סבו, ר' אהרן מרדכי. גדל בשכונת שערי חסד בירושלים. בנערותו התגורר בשכנות לרב שלמה זלמן אויערבאך והיה מבאי ביתו, וינק ממנו הרבה אודות שיטת הפסיקה. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר, אצל הרב אריה בינה. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון באלון שבות, שם הושפע רבות מתורתו של הרב אהרן ליכטנשטיין, אשר ממנו ומהרב אליעזר יהודה ולדינברג (בעל 'ציץ אליעזר') קיבל סמיכה לרבנות. במסגרת שירותו הצבאי שירת כקצין בשריון. כר"מ בישיבת שבות ישראל באפרת ובישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן. בשנת תשנ"ג הצטרף אל הרב בני קלמנזון לראשות ישיבת ההסדר "בית ועד לתורה" בעתניאל.
בשנת תשנ"ח התבקש והסכים לקבל את מינוי רב היישוב עתניאל.
כמו כן, הרב הכהן הינו חבר במועצת הרבנים של ארגון רבני "צוהר".
שיטתו ותפיסתו[עריכה]
לרב רא"ם גישה ייחודית ללימוד התורה ולהוראה. לשיטתו, בית המדרש הוא מקום בו דבר ה' מתגלה יום יום, מההתגלות בהר סיני ועד ימינו. בכדי להגיע לאמת זו של גילוי דבר ה' יש לשלב בלימוד כל דבר שהוא אמיתי, "קרי: לימוד פשט, כולל דיקדוקים של המהרש"א ודומיו; ניתוח מבית מדרשו של רבי חיים מבריסק, עם ההרחבה של עולם הניתוח של מו"ר הרב ליכטנשטיין ונסיון להגיע למעוף של הנודע ביהודה, עם ברק של ר' מאיר שמחה ועם כושר ההכרעה של רבי שמואל סלנט. ישנה גם התייחסות לניתוח על דרך המחקר, כאשר הוא איננו נוגד את קדושת תורה שבעל פה. בדרך כלל אין סיבה שמחקר, אם יש בו נקודת אמת, יסתור את קדושת תושבע"פ ואת סמכות ההלכה".
שאיפתו היא ליצור בית מדרש הרמוני, שבו היניקה מדורות קודמים וגילוי דבר ה' המתחדש יום ביומו - שהרי "אין בית מדרש ללא חידוש" (חגיגה ג א) - חוברים יחד למסכת אחת. יסוד היניקה והחידוש הם הבסיס לכך שבית המדרש יהווה המשך יום יומי למעמד הר סיני. בהתאם לכך מייחד הרב רא"ם ערך גדול ללימוד הפסוקים והמקורות התנאיים בעיון כחלק מהכנת סוגיה: "בבית המדרש עמלים הרבה על הזיקה בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה על מנת לחבר באמת ובישרות בין השתיים, ולראות כיצד השניה יונקת מן הראשונה. לכך דרוש עמל גדול. העמל הזה הוא חלק מתהליך הגאולה שבמהלכו נחזור ונבין איך כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש גנוז באותיות החקיקה".
המורכבות שדורש הרב רא"ם בלימוד ממשיכה גם אל אופי הוראתו ואל תפיסתו לגבי מקומו של כל תלמיד בבית המדרש ומקומו של כל אדם בעם ישראל: "יש לעמול באופן יסודי על לימוד עם נקודת אמת, לימוד המחובר לעבודת ה'; היינו שלימוד התורה יהווה כשלעצמו עבודת ה', ויהווה גם עיסוק בעבודת ה' עצמה כמושא הלימוד". הרב רא"ם ממשיל את תפקיד ראש הישיבה לזה של "מנצח על תזמורת שבה התלמידים והרמי"ם הם מוזיקאים המנגנים את שירו של הקב"ה בעולם". ראש הישיבה "אסור לו להיות סולן, אלא אדרבה, תפקידו להדריך את התזמורת לתת ביטויים לאותו שיר". הרב רא"ם מעביר לתלמידי שיעורים א' ו-ב' שיעור שבועי בשם "שורש תורה שבעל פה", ובו הוא פורש בהרחבה את תפיסתו לגבי דרכה, מהותה וקדושתה של התורה שבעל פה. לשיעור זה משקל מרכזי בהיווצרות מרקם הלימוד המיוחד המופיע בבית המדרש.
לדבריו, מטרתה של הישיבה היא: "לגדל את בני הנביאים. לגדל תלמידי חכמים שבקיאים בכל התורה על כל חלקיה. שכל אדם ימצא את דרכו המיוחדת, את ייעודו ואת תפקידו בעולם, בעם ישראל ובעבודת ה'".
ספריו[עריכה]
- בדי הארון- שו"ת, שלושה חלקים.
- העלם וגילוי- פרקי התגלות ה' מבריאת העולם ועד הלוחות השניים
- קול דממה- עיון במשמעותם של תפילות ראש השנה ותקיעות השופר
- ראיה ויראה- אברהם ויצחק במעבר מהשקפת עולם להקשבת עולם
- דרך שער העליון- שיעורים במסכת זבחים, ענייני הקרבנות ובית המקדש
- לרחוק ולקרוב- שיחות לימים נוראים
- בין כסה לעשור - שיחות לימים נוראים
- פסח לה'- קובץ מאמרים מחשבתיים והלכתיים בנושא חג הפסח ומצוותיו
- בני הנביאים– חוברת שעוסקת במשמעות הנבואה אז והיום, בהעמקת המושגים וברלוונטיות של הנבואה לימינו
משפחתו[עריכה]
אביו, ר' ידעיה הכהן, שהיה מנהל ישיבת הר עציון, הוא בנו של החוקר הרב שמואל הכהן וינגרטן. אמו, דינה הכהן, שהיתה ראש "מדרשת אמונה" לבנות, היא בתו של נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית.
אחיו הם האלוף גרשון הכהן, הרב אלישיב הכהן, ראש הישיבה התיכונית בחדרה ומרבני תנועת בני עקיבא, הרב אביה הכהן, מרבני ישיבת תקוע והרב חיים הכהן, ר"מ במכינה קדם צבאית יתיר.