מחצית השקל

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
ערך זה עוסק בחובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק. אם התכוונתם לפירוש על ספר מגן אברהם, עיינו בערך רבי שמואל הלוי קעלין.

מחצית השקל היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת מנחה של תענית אסתר כזכר למצווה המקורית.

מקור המצווה[edit]

התורה בפרשת כי תשא מצווה על נתינת מחצית השקל כתרומה לבניית המשכן: " זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"[1].

במניין המצוות[edit]

הרמב"ן על התורה [2] כתב כי נתינת מחצית השקל כוללת שתי מצוות: מצוות עשה לתת מחצית השקל, ומצוות לא תעשה שלא להרבות על הנתינה. לעומתו, הרמב"ם [3] קבע שנתינת מחצית השקל נחשבת כמצוות עשה בלבד [4].

בניגוד אליהם, היראים לא מנה כלל את מחצית השקל כמצווה, וייתכן שלא ראה בה מצווה בפני עצמה, אלא כהכשר למצוות קורבנות התמיד והמוספים.

על אף שרוב הראשונים למדו מצווה זו מפרשת כי תשא, הגר"א [5] כתב שאין המצווה נלמדת מהפסוקים ממש, שהרי הם מדברים על הנתינה בהקשר מניית בני ישראל, אלא זו הלכה למשה מסיני והסמיכוה חכמים על הפסוק.

דיני המצווה[edit]

מצוות נתינת מחצית השקל חלה על כל זכר מבני ישראל מעל גיל 20. נשים, עבדים כנענים וקטנים מתחת לגיל 20 פטורים מהמצווה אך אם נתנו מעצמם- מקבלים מהם, ובתנאי שייתנו את השקלים במתנה גמורה. ערך השקל הינו 320 שעורות כסף וממילא ערך מחציתו הוא 160 שעורות כסף [6].

נחלקו הפוסקים במשקל השעורה. לשיטת הגאונים כל שעורה היא 0.044 גרם מאידך לשיטת הגר"ח נאה והחזו"א משקל כל שעורה הוא 0.05 גרם[7].

גביית הכסף בימי המקדש[edit]

בזמן בית המקדש, היו קונים ממחצית השקל את קורבנות הציבור ומא' אדר היו שליחי בית דין מכריזים בכל ערי ישראל להזכיר על השקלים הגבייה התחילה דווקא בתאריך זה, מכיוון שמא' ניסן התחילו להביא את הקורבנות מן השקלים החדשים, והיה צורך לאסוף את הכסף עד אז. מט"ו אדר ואילך, היו מגיעים חלפני כספים לכל ערי ישראל ותובעים בנחת את כספי מחצית השקל ללא כפיה. מכ"ה אדר התחילו לשבת במקדש ולקחו משכונות מכל המחויב לשלם ולא שילם[8].

הפטורים מהמצווה[edit]

כמובא לעיל, נשים עבדים כנענים וקטנים פטורים מן המצווה.

חיוב כהנים במחצית השקל[edit]

במשנה [9] נחלקו רבי יהודה ורבן יוחנן בן זכאי האם גם כהנים חייבים בנתינת מחצית השקל. להלכה נפסקה דעתו של רבן יוחנן בן זכאי שהכהנים חייבים במצווה, אלא שאין מחייבים אותם לתרום (ממשכנים אותם) בין משום דרכי שלום (שלא יריבו הכהנים אלו עם אלו) ובין אם מפני דרך הכבוד (שחולקים להם כבוד כמקריבי הקורבנות)[10].

חיוב נשים מחצית השקל[edit]

המשנה במסכת שקלים שקלים א ג קובעת שנשים פטורות ונחלקו המפרשים במקור פטור זה. רבי עובדיה מברטנורא מפרש שזה נלמד מהפסוק "ונתנו איש כופר נפשו" ודורשים איש ולא אשה. לעומתו, הרמב"ם מפרש שזה משום שמקור הציווי הוא ממפקד בני ישראל, ונשים לא היו בכלל המפקד.

לעומתו, המאירי בפירושו על המשנה מסביר שפטור הנשים ממחצית השקל נובע מכך שזו מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה. אמנם, מכך ששאר הראשונים לא פירשו באופן זה נראה שסברו שהמצווה מוגדרת כמצוות עשה שאין הזמן גרמא למרות שיש לה זמן קבוע. לשיטתם,ייתכן ואכן אין זמן מסוים לנתינת מחצית השקל, אלא מהתורה מצווה לתת בכל שנה (כדברי הרמב"ם) ורק חכמים תיקנו זמנים מסוימים לכך.

מנהג נתינת מחצית השקל בימינו[edit]

על אף שבימינו כבר לא קיים בית המקדש, נהגו לתת צדקה כזכר למחצית השקל. למרות שהמנהג לא מופיע בגמרא, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. המקור הראשון למנהג זה מובא בפוסקי אשכנז כגון המרדכי מגילה תשעז וכן בתשב"ץ קטן תשב"ץ קטן קעג. בקהילות הספרדים המנהג מובא רק מאוחר יותר אצל המטה יהודה סימן תרצד וכן בכף החיים שהביא שכך נהגו באיזמיר סימן תרצד,כב.

בטעם המנהג מביאים הראשונים את דברי חז"ל במסכת סופרים מסכת סופרים כא ד על החשיבות בנתינת מעות מחצית השקל דווקא בחודש אדר: "למה באחד באדר משמיעין על השקלים שהיה צפוי וגלוי לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן הרשע לשקול כיכרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן" [11].

אופן הנתינה[edit]

המשנה ברורה כותב כי הזמן הטוב לנתינת הצדקה הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר, אך למעשה ניתן לתת בכל חודש אדר משנה ברורה תרצד ד.

הרמ"א כתב כי יש לתת שלוש מטבעות שלוש מטבעות שכל אחת מהן היא חצי המטבע הנהוג במדינה (ובימינו שלושה חצאי שקלים) וכן נוהגים בעדות אשכנז. מקור מנהג זה הוא מכך שבפרשת תרומה מוזכרת המילה תרומה שלוש פעמים אורח חיים תרצד א. אמנם, פוסקי ספרד כתבו כי יש לתת את שוויו של מחצית השקל שהיה כסף טהור במשקל של כעשרה גרם (יש שוני בין הפוסקים במשקל המדויק). לפי מנהג זה יש לתרום בכל שנה סכום שונה על פי שוויו העדכני של הכסף.

את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה אורח חיים תרצד א. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה.

המחוייבים בנתינה[edit]

לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל אורח חיים תרצד א. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת שקלים א ד ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש משנה ברורה תרצד ה. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.

למי נותנים[edit]

במסכת סופרים מסכת סופרים כא ד מובא שאת מעות זכר למחצית השקל נותנים לקניית לחם ומים לעניים. המהרי"ל הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים. ערוך השולחן אורח חיים תרצד ח הביא שיש שנהגו לתת את הזכר למחצית השקל לתיקון בית הכנסת, כמו שנתנו לתיקון בית המקדש בתרומה לבדק הבית. ופוסק שבימינו, מכיוון שממילא מדובר רק במנהג, ניתן לתרום את המעות לכל דבר.

אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א.

מחצית השקל לפי המטבעות[edit]

זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם מדינת ישראל הטביעה מטבעות.


המטבעות שהיו נפוצות היו בעלי תבליטים שונים. אחד הטיפוסים :

  • מצד אחד - כתובת שקל ישראל - עם צנצנת ה"מן" (משוער).
  • מצד שני - אותיות ברורות - המובן פחות -"מטה אהרון הפורח"

קישורים חיצוניים[edit]

  • שמות ל,יג-טו
  • שמות ל,טו
  • ספר המצוות קעא
  • והרמב"ן לא השיג עליו שם בספר המצוות וייתכן שחזר בו ממניה זו עקב כך שלא ראה כן בשאר מוני המצוות כמו רומז לכך בסוף פירושו שם.
  • פירוש אדרת אליהו על התורה
  • רמב"ם (הלכות שקלים א,ה
  • מדות ושיעורי תורה (עמ' שצו-שצז)
  • משנה שקלים א,ג ופירוש הרמב"ם למשנה
  • שקלים א,ד
  • גירסא זו מופיעה בירושלמי על המשנה
  • דברים אלו הובאו גם בשם ריש לקיש במסכת מגילה יג ע"ב