7
עריכות
מעילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הגדרה
אליהו יפרח (שיחה | תרומות) (←הגדרה) |
אליהו יפרח (שיחה | תרומות) (←הגדרה) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
'''קודשים קלים''' אין בהם מעילה {{מקור|מעילה ז: במשנה|כן}}, וכתב השיטה מקובצת שעדיין יש עליהם איסור בל יחל {{מקור|(מנחות ד. ותוס' נדרים י. (ד"ה אדם) סתמו שיש בהם איסור דאורייתא)}}. והקובץ שיעורים {{מקור|ח"ב יח-ד|כן}} כתב שלדברי השיטה מקובצת אינם איסורי חפצא אלא רק איסורי גברא, ונשאר בזה בצ"ע (משום שהביא ראיה שהם כן איסורי חפצא, שהרי אפשר להתפיס בהם). | '''קודשים קלים''' אין בהם מעילה {{מקור|מעילה ז: במשנה|כן}}, וכתב השיטה מקובצת שעדיין יש עליהם איסור בל יחל {{מקור|(מנחות ד. ותוס' נדרים י. (ד"ה אדם) סתמו שיש בהם איסור דאורייתא)}}. והקובץ שיעורים {{מקור|ח"ב יח-ד|כן}} כתב שלדברי השיטה מקובצת אינם איסורי חפצא אלא רק איסורי גברא, ונשאר בזה בצ"ע (משום שהביא ראיה שהם כן איסורי חפצא, שהרי אפשר להתפיס בהם). | ||
'''במחובר לקרקע ובעבדים''' אין מעילה, ואעפ"כ אסור להנות מהם. והסתפק המנחת חינוך האם האיסור להנות מהם הוא דאורייתא או דרבנן {{מקור|(קכז-א [ז] ד"ה ונראה. ובסוף המצווה (ד"ה ולפי) כתב שהאיסור במחובר הוא | '''במחובר לקרקע ובעבדים''' אין מעילה, ואעפ"כ אסור להנות מהם. והסתפק המנחת חינוך האם האיסור להנות מהם הוא דאורייתא או דרבנן {{מקור|(קכז-א [ז] ד"ה ונראה. ובסוף המצווה (ד"ה ולפי) כתב שהאיסור במחובר הוא �רבנן)}}. | ||
'''קדושה הבאה מאליה''', כלומר שלא האדם הקדישה, כגון חפץ שנקנה להקדש ע"י קניין חצר - יש בזה שלוש דעות בראשונים: | '''קדושה הבאה מאליה''', כלומר שלא האדם הקדישה, כגון חפץ שנקנה להקדש ע"י קניין חצר - יש בזה שלוש דעות בראשונים: | ||