104
עריכות
פרשת וירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
# '''התחדשות''' - החיים נמשכים: ללוט נולדו:[[מואב]] ובן-עמי הוא אבי [[בני עמון]] "מלמעלה זימנו זאת" <ref>כדי שיולד משיח-מצאצאיו מאחת בנות מואב-רות ויש לזה ביאור נפלא בחסידות</ref>. לאחר מכן, אברהם מתיישב בגרר ולאחר שאבימלך, מלך גרר, חוטף את שרה ונענש משמים, הוא משלים ומיסב עימו לסעודה :"וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַיִּתֵּן, לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב" {{מקור|כ',י"ד|כן}}. | # '''התחדשות''' - החיים נמשכים: ללוט נולדו:[[מואב]] ובן-עמי הוא אבי [[בני עמון]] "מלמעלה זימנו זאת" <ref>כדי שיולד משיח-מצאצאיו מאחת בנות מואב-רות ויש לזה ביאור נפלא בחסידות</ref>. לאחר מכן, אברהם מתיישב בגרר ולאחר שאבימלך, מלך גרר, חוטף את שרה ונענש משמים, הוא משלים ומיסב עימו לסעודה :"וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַיִּתֵּן, לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב" {{מקור|כ',י"ד|כן}}. | ||
# '''"וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה''', כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" - יצחק אבינו נולד. זו הפרשה הנקראת ב[[ראש השנה]] במועד שבו אנו אומרים בתפילותינו: "צאצאיה כן פקד לטוב היום"<ref> מתוך קטע הפתיחה לקרובה "אם אשר בצדק נתישנה", המוסבת על שרה ונאמרת בשחרית ראש השנה</ref>. [[ישמעאל]] מורחק מיצחק אך גם לו צפוי גורל מיוחד והקב"ה מבטיח לו:" כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ... וַיְהִי אֱלֹקים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל, וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת. וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן, וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.(י"ח-כ"א). | # '''"וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה''', כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" - יצחק אבינו נולד. זו הפרשה הנקראת ב[[ראש השנה]] במועד שבו אנו אומרים בתפילותינו: "צאצאיה כן פקד לטוב היום"<ref> מתוך קטע הפתיחה לקרובה "אם אשר בצדק נתישנה", המוסבת על שרה ונאמרת בשחרית ראש השנה</ref>. [[ישמעאל]] מורחק מיצחק אך גם לו צפוי גורל מיוחד והקב"ה מבטיח לו:" כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ... וַיְהִי אֱלֹקים אֶת-הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל, וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי, רֹבֶה קַשָּׁת. וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר פָּארָן, וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.(י"ח-כ"א). | ||
# '''ברית עם אבימלך''' - ברית אשר תשפיע על עתיד יחסו של עם ישראל לפלישתים:"וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹקים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי, כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, | # '''ברית עם אבימלך''' - ברית אשר תשפיע על עתיד יחסו של עם ישראל לפלישתים:"וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹקים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי, כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִ� הָאָרֶץ, אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (כ"ג). אברהם מתיישב ב[[באר שבע]] ונוטה בה אשל <ref>ראשי תיבות-אכילה שתיה לינה</ref> "רב ושמואל, חד אמר: פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה.וחד אמר: פונדק לאכסניא ובו כל מיני פירות" (רש"י) . | ||
# [[עקידת יצחק]] - אף היא פרשה הנקראת בראש השנה ובאה לתת זכות לעם ישראל על הנסיון הקשה בו עמד אבי האומה "ה' יראה" כותב רש"י " עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורענות, כדי שיאמר היום הזה בכל הדורות הבאים בהר ה' יראה, אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה". ואברהם זוכה לברכה המסכמת:" וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-ה': כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ. כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי." {{מקור|כ"ב,י"ז-י"ט|כן}}. ורמז לבאות: "וּבְתוּאֵל, יָלַד אֶת-רִבְקָה; שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה, לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם."(כ"ג). | # [[עקידת יצחק]] - אף היא פרשה הנקראת בראש השנה ובאה לתת זכות לעם ישראל על הנסיון הקשה בו עמד אבי האומה "ה' יראה" כותב רש"י " עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורענות, כדי שיאמר היום הזה בכל הדורות הבאים בהר ה' יראה, אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה". ואברהם זוכה לברכה המסכמת:" וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-ה': כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ. כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי." {{מקור|כ"ב,י"ז-י"ט|כן}}. ורמז לבאות: "וּבְתוּאֵל, יָלַד אֶת-רִבְקָה; שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה, לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם."(כ"ג). | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
ארליך מצטט את הכתוב ב[[מסכת מגילה]]:"דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג פורים " {{מקור|ד'א'|כן}}. אמנם מוזכרים רק [[שלשת הרגלים]] אבל מ[[פורים]] אנו לומדים גם על האיזכור ב[[פרשת זכור]]. מכאן האפשרות כי הוספת קטע זה בא להזכיר את חג[[החנוכה]] אשר צפוי, בדרך כלל, בחודש וחצי אחרי קריאת ההפטרה. | ארליך מצטט את הכתוב ב[[מסכת מגילה]]:"דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג פורים " {{מקור|ד'א'|כן}}. אמנם מוזכרים רק [[שלשת הרגלים]] אבל מ[[פורים]] אנו לומדים גם על האיזכור ב[[פרשת זכור]]. מכאן האפשרות כי הוספת קטע זה בא להזכיר את חג[[החנוכה]] אשר צפוי, בדרך כלל, בחודש וחצי אחרי קריאת ההפטרה. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.mgketer.org/mikra/1/18/1 פרשת וירא] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||