תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיום מסכת לפטירת הצום
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | ||
===מה מוגדר כסיום=== | |||
סיום המוגדר כסעודת מצווה הפוטר את כל המשתתפים בו הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, וכן סיום סדר שלם מששה סדרי משנה ובתנאי שהלימוד היה בהבנה ולא בקריאה בלבד {{הערה| פניני הלכה פסח}}. ה[[אגרות משה]] {הערה| או"ח א, סימן קנז}} כתב שניתן לעשות סיום גם על ספר נביאים שלם בעיון כי לא תיקנו סיום מסכת רק על מסכת מהגמרא. אך, במידה והסיום לא מקובל כסיום חשוב, רק המסיים עצמו נפטר בסעודת המצווה ואין אחרים נפטרים מסעודת סיום זו {הערה| יביע אומר או"ח כו}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||