תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיום מסכת לפטירת הצום
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==סיום מסכת לפטירת הצום== | ==סיום מסכת לפטירת הצום== | ||
[[ | ה[[מגן אברהם]] {{הערה| סימן תע}} כתב בשם ה[[עולת שבת]] {{ציטוטון| דיכולין הבכורים לאכול על סעודת מילה, והמחמיר תבוא עליו ברכה}}. המשנ"ב הביא את דברי המגן אברהם והרחיב את דבריו לכלל סעודות המצווה (כגון פדיון הבן) אך כתב שצריך לפרוע את התענית ביום אחר לאחר הפסח, והביא שיש הנוהגים לשמוע סיום מסכת ולהצטרף לסעודת המצווה ולפטור עצמם בכך מן הצום. בעל ה[[התשובה מאהבה]] כתב שאין להשתתף בסיום מסכת רק על מנת להיפטר מן הצום, וכן שאף מי שמקל לפטור עצמו מן התענית על ידי הסיום, צריך ללמוד בעצמו את המסכת ולא יכול להצטרף לסיום מסכת של אחרים. | ||
למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | ||