17,689
עריכות
תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור
אין תקציר עריכה |
(←מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תענית בכורות''' (מוכרת גם בשם "תענית בכורים") היא מנהג שבו הבכורות צמים בערב פסח יום יד ניסן. המנהג המקובל כיום הוא לפטור את הצום בסיום מסכת ובסעודת מצווה לאחריו. | '''תענית בכורות''' (מוכרת גם בשם "תענית בכורים") היא מנהג שבו הבכורות צמים בערב פסח יום יד ניסן. המנהג המקובל כיום הוא לפטור את הצום בסיום מסכת ובסעודת מצווה לאחריו. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
במסכת סופרים {{הערה| פרק כא הלכה ג}} מובא | במסכת סופרים {{הערה| פרק כא הלכה ג}} מובא: {{ציטוטון|אין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח}}. בירושלמי {{הערה| ריש פרק ערבי פסחים}} ישנם שתי גרסאות בדבר, לפי גירסא אחת הבכורות מתענים, בעוד שלפי גירסא שניה אין הם מתענים. רוב הראשונים {{הערה| כגון הרמב"ן והר"ן}} גרסו בירושלמי שיש לצום, אך הראבי"ה כתב שאין לצום וכן פסק הגר"א. המרדכי הביא את שיטת רבי יחיאל הסובר שמנהג הבכורים להתענות הוא רק בלחם ומיני מזונות, אבל מותר להם לאכול מיני תרגימא כגון בשר, דגים או פירות וירקות. להלכה, השו"ע {הערה| או"ח סימן תע,א}} פסק שהמנהג לצום כשיטת רוב הראשונים, והמשנ"ב {{הערה| שם ס"ק ב}} פסק שבשעת הצורך ניתן להקל כר' יחיאל. | ||
==טעם התענית== | ==טעם התענית== | ||
הטור {{הערה| או"ח סימן תע}} כתב שטעם התענית הוא {{ציטוטון| זכר לנס שניצולו ממכת בכורות}} בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. אך, [[הרב צבי פסח פרנק]] בספרו מקראי קודש {{הערה| פסח ח"ב, סימן כב}} הקשה, לפי טעם זה, מדוע קבעו את התענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים? {{ש}} | הטור {{הערה| או"ח סימן תע}} כתב שטעם התענית הוא {{ציטוטון| זכר לנס שניצולו ממכת בכורות}} בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. אך, [[הרב צבי פסח פרנק]] בספרו מקראי קודש {{הערה| פסח ח"ב, סימן כב}} הקשה, לפי טעם זה, מדוע קבעו את התענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים? {{ש}} | ||