17,691
עריכות
פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ויהי בנסוע הארון
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}} | * מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}} | ||
==ויהי בנסוע הארון== | ==ויהי בנסוע הארון== | ||
בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני {{מקור|במדבר י לה$פרק י פס' לה-לו}} ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. | בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני {{מקור|במדבר י לה$פרק י פס' לה-לו}} ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. רש"י מפרש על פי דברי הגמרא {{#makor-new:שבת קטז א|בבלי-שבת|קטז|א}} שהנו"נים מסמלים את העובדה שאין זה מקומה של הפרשה והביאו אותה לכאן רק בשביל להפסיק בין פורענות לפורענות. | ||
הרמב"ן מרחיב עוד את פירוש הגמרא ומסביר שהפורענות במסע מהר סיני היתה שהעם לא סתם הלך מהר סיני אלא ברח ממנו "כתינוק הבורח מבית ספרו". פרשיית מסע הארון הובאה מכיוון שלאחר פורענות זו ישנם עוד שני פורעניות חטא המתאוננים וחטא קברות התאווה, והפרשייה הובאה בשביל לחלק ביניהם שהעם לא ייחשב כבעל חזקת חטאים, כעין חזקת שור המועד. כמו שבשור המועד כאשר ישנה הפסקה בה השור אינו נוגח, הוא מפסיק להיות מועד, כך גם הפסקת הפרשייה גורמת לכך שהעם לא ייחשב כמועד לחטוא. | |||
ניתן לפרש את הרמב"ן בכך שהפרשייה המפסיקה בין החטאים איננה הפסקה סתמית אלא היא נבחרה בכוונה תחילה. מסע בני ישראל במדבר התנהל בהתראות קצרות בהן הקב"ה הודיע לכם מתי עליהם לעבור ממקום למקום, ובכך העם מתחנך לעשות את דבר ה' ובכך הדבר מהווה הכנה לקבלת עול תורה ומצוות. הכנסת פרשיית "ויהי בנסוע" מסמלת את העניין שלמרות שהעם חוטא באופן רציף, עדיין מדובר בתקופה של התלמדות והתנסות ואין הדבר מבטא שהם מוחזקים בחטא, אלא שהעם רק מתלמד בעבודת ה' ואיננו עתיד להיות חוטא באופיו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||