17,692
עריכות
ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←טעם המצווה
(←אכילה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
* '''שמחת הכפרה'''- [[רבינו יונה]] בספרו [[שערי תשובה]] {{#makor-new:שערי תשובה ד|מחשבה-שערי-תשובה|ד|null}} מסביר כי האכילה בערב יום הכיפורים מביעה את השמחה בכך שהגיע זמן הכפרה. | * '''שמחת הכפרה'''- [[רבינו יונה]] בספרו [[שערי תשובה]] {{#makor-new:שערי תשובה ד|מחשבה-שערי-תשובה|ד|null}} מסביר כי האכילה בערב יום הכיפורים מביעה את השמחה בכך שהגיע זמן הכפרה. | ||
* '''סעודת מצווה'''- באופן נוסף, פירש רבינו יונה שיום הכיפורים הוא [[יום טוב]], וכשם שבכל יום טוב יש מצווה לעשות סעודה המבטאת שמחה, כך גם ביום כיפור; וכיון שביום כיפור אסור לאכול, מקדימים את הסעודה לערב יום כיפור. | * '''סעודת מצווה'''- באופן נוסף, פירש רבינו יונה שיום הכיפורים הוא [[יום טוב]], וכשם שבכל יום טוב יש מצווה לעשות סעודה המבטאת שמחה, כך גם ביום כיפור; וכיון שביום כיפור אסור לאכול, מקדימים את הסעודה לערב יום כיפור. | ||
* '''להקל על הצום'''- ה[[טור]] מפרש על פי [[רש"י]] כי מטרת האכילה היא להקל על הצום ולהראות חיבתו של הקב"ה שציווה שיתענו יום אחד בשנה ואף בו ציווה עליהם לצום לפניו. ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:ויקרא כג לב|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-ויקרא|כג|לב}} מרחיב פירוש זה ומסביר שהאכילה ביום שלפני הצום מראה שאין מטרת הצום ב"פיוס אלילי של אלוהות כועסת" בסבל ובעינוי, אלא מטרתו להתנתק מהגשמיות ולהתמקד ברוחניות. הוא מסביר שהתורה מדגישה שיש לאכול בכדי שלא נטעה לומר שהאל רוצה בתענית לשם סיגוף ושנקריב עצמנו למענו, אלא להיפך, מטרת הצום היא למען ישראל שיוכלו לטהר עצמם מחטאיהם. | * '''להקל על הצום'''- ה[[טור]] מפרש על פי [[רש"י]] כי מטרת האכילה היא להקל על הצום ולהראות חיבתו של הקב"ה שציווה שיתענו יום אחד בשנה ואף בו ציווה עליהם לצום לפניו. ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:ויקרא כג לב|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-ויקרא|כג|לב}} מרחיב פירוש זה ומסביר שהאכילה ביום שלפני הצום מראה שאין מטרת הצום ב"פיוס אלילי של אלוהות כועסת" בסבל ובעינוי, אלא מטרתו להתנתק מהגשמיות ולהתמקד ברוחניות. הוא מסביר שהתורה מדגישה שיש לאכול בכדי שלא נטעה לומר שהאל רוצה בתענית לשם סיגוף ושנקריב עצמנו למענו, אלא להיפך, מטרת הצום היא למען ישראל שיוכלו לטהר עצמם מחטאיהם. בעל [[ערוך השולחן]] {{#makor-new:אורח חיים תרד ד|קיצור-שולחן-ערוך-ערוך-השולחן-או"ח|תרד|ד}} הסביר כי אין סתירה בין טעם זה וטעמו של הטור משום שלדבריו למרות שהאכילה מעניקה יותר כוחות לסבול את התענית, עדיין צערו מרובה בצום מההיפוך הפתאומי. | ||
* '''להקשות על הצום'''- בניגוד לשיטות ורוב הראשונים, בעל [[שיבולי הלקט]] {{הערה| סימן שז}} פירש שמטרת האכילה היא דווקא להגביר את העינוי כך שיהיה קושי לצום ביום הכיפורים לאחר האכילה המרובה יום קודם לכן. ככל הנראה, הוא מסתמך על האמור בגמרא {{#makor-new:תענית כו א|בבלי-תענית|כו|א}} לא היו צמים בימי ראשון, מאחר שיש קושי לצום יום לאחר האכילה המרובה בשבת וכדברי הגמרא- "כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית". | * '''להקשות על הצום'''- בניגוד לשיטות ורוב הראשונים, בעל [[שיבולי הלקט]] {{הערה| סימן שז}} פירש שמטרת האכילה היא דווקא להגביר את העינוי כך שיהיה קושי לצום ביום הכיפורים לאחר האכילה המרובה יום קודם לכן. ככל הנראה, הוא מסתמך על האמור בגמרא {{#makor-new:תענית כו א|בבלי-תענית|כו|א}} לא היו צמים בימי ראשון, מאחר שיש קושי לצום יום לאחר האכילה המרובה בשבת וכדברי הגמרא- "כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית". | ||
* '''התרגלות לאכילה קדושה'''- [[הרב קוק]] מסביר ב[[עין אי"ה]] {{הערה|ברכות ז}} שמטרת האכילה בערב יום הכיפורים היא להתרגל לפני הטהרה לאכול דווקא בקדושה. לדבריו, ישנם שני אופנים של חזרה בתשובה: ישנה חזרה בתשובה שמטרתה להחזיר את הרגשות הטובים שניזוקו מהחטא, וישנה תשובה בה האדם מתרגל לפעול באופן חיובי. על ידי הצום משברים את הכוחות השליליים שנגרמו מהחטאים וע"י האכילה מתרגלים לחיות באופן הנכון ולכן בתור המשך לעבודת הצום יש צורך באכילה להרגיל אכילה טובה בציווי ה'. | * '''התרגלות לאכילה קדושה'''- [[הרב קוק]] מסביר ב[[עין אי"ה]] {{הערה|ברכות ז}} שמטרת האכילה בערב יום הכיפורים היא להתרגל לפני הטהרה לאכול דווקא בקדושה. לדבריו, ישנם שני אופנים של חזרה בתשובה: ישנה חזרה בתשובה שמטרתה להחזיר את הרגשות הטובים שניזוקו מהחטא, וישנה תשובה בה האדם מתרגל לפעול באופן חיובי. על ידי הצום משברים את הכוחות השליליים שנגרמו מהחטאים וע"י האכילה מתרגלים לחיות באופן הנכון ולכן בתור המשך לעבודת הצום יש צורך באכילה להרגיל אכילה טובה בציווי ה'. | ||
===חיוב נשים באכילה ערב יום הכיפורים=== | ===חיוב נשים באכילה ערב יום הכיפורים=== | ||
נפקא מינה אפשרית היוצאת מהטעמים השונים של המצווה היא חיובן של הנשים במצוות האכילה ערב יום הכיפורים. [[רבי עקיבא איגר]] {{#makor-new:מהדורא קמא טז|שות-רבי-עקיבא-איגר-קמא|טז|null}} הסתפק האם נשים חייבות, והסביר כי באופן פשוט ניתן להגדיר את המצווה כ[[מצוות עשה שהזמן גרמה|מצווה שהזמן גרמה]] וממילא הנשים יהיו פטורות, אך מנגד, ייתכן ולשיטות הסוברות שמצוות האכילה היא חלק מהצום- נשים החייבות בצום יהיו חייבות גם באכילה. | נפקא מינה אפשרית היוצאת מהטעמים השונים של המצווה היא חיובן של הנשים במצוות האכילה ערב יום הכיפורים. [[רבי עקיבא איגר]] {{#makor-new:מהדורא קמא טז|שות-רבי-עקיבא-איגר-קמא|טז|null}} הסתפק האם נשים חייבות, והסביר כי באופן פשוט ניתן להגדיר את המצווה כ[[מצוות עשה שהזמן גרמה|מצווה שהזמן גרמה]] וממילא הנשים יהיו פטורות, אך מנגד, ייתכן ולשיטות הסוברות שמצוות האכילה היא חלק מהצום- נשים החייבות בצום יהיו חייבות גם באכילה. | ||