17,692
עריכות
שורה 5: | שורה 5: | ||
:"וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים<ref>וכתוב {{מקור|שם|כן}}: "מערב עד ערב", והיינו מכניסת ליל עשירי, ומשמע שבתשיעי לא מתענים {{מקור|עי' ב"י וט"ז או"ח ריש סי' תרד|כן}}.</ref>! אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". | :"וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים<ref>וכתוב {{מקור|שם|כן}}: "מערב עד ערב", והיינו מכניסת ליל עשירי, ומשמע שבתשיעי לא מתענים {{מקור|עי' ב"י וט"ז או"ח ריש סי' תרד|כן}}.</ref>! אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". | ||
הגמרא {{#makor-new:ברכות ח ב|בבלי-ברכות|ח|ב}} מביאה מעשה על רב ביבי בר אביי שרצה ללמוד בערב יום הכיפורים וענה לו חייא בר רב מדפתי שעליו למעט בלימודו על מנת שיוכל לאכול ולשתות משום ש{{ציטוטון|כתיב: וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב {{מקור|ויקרא כג, לב}}, וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי". וכן הגמרא בסוכה {{#makor-new:סוכה כח א|בבלי-סוכה|כח|א}} מביאה בתוך מידותיו של [[רבי יוחנן]] שמעולם לא אמר שהגיע העת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכיפורים- בשביל שיוכלו לאכול בו. על פי מקורות אלו פסק ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תרד א|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תרד|א}} שיש למעט בלימודו בערב יום הכיפורים בשביל לאכול ולשתות. | |||
=== טעם המצווה === | === טעם המצווה === | ||
המפרשים נתנו מספר טעמים בציווי התורה לאכול בערב יום הכיפורים: | המפרשים נתנו מספר טעמים בציווי התורה לאכול בערב יום הכיפורים: |
עריכות