תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 167 בתים ,  2 באפריל 2020
שורה 6: שורה 6:
הטור {{#makor-new:אורח חיים תע|טור-אורח-חיים|תע|null}} כתב שטעם התענית הוא {{ציטוטון|זכר לנס שניצולו ממכת בכורות}} בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. [[הרב צבי פסח פרנק]] בספרו מקראי קודש {{הערה| פסח ח"ב, סימן כב}} הקשה, שלפי טעם זה לא מובן מדוע קבעו דווקא תענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים?
הטור {{#makor-new:אורח חיים תע|טור-אורח-חיים|תע|null}} כתב שטעם התענית הוא {{ציטוטון|זכר לנס שניצולו ממכת בכורות}} בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. [[הרב צבי פסח פרנק]] בספרו מקראי קודש {{הערה| פסח ח"ב, סימן כב}} הקשה, שלפי טעם זה לא מובן מדוע קבעו דווקא תענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים?
===צום בכורי ישראל בערב פסח===
===צום בכורי ישראל בערב פסח===
לכן הסביר {{הערה| על פי הזכרון יהודה או"ח סימן קלג}} שהתענית היא זכר לתענית שהתענו הבכורות בערב פסח במצרים. לשיטתו, לאחר שנאמר לבני ישראל כי כל בכורי מצרים עתידים למות באותו הלילה, וכי משה הזהיר את עם ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" {{#makor-new:שמות יב כב|תנ"ך-שמות|יב|כב}} מן הסתם התענו בכורי ישראל בערב פסח והתפללו לרחמים. חשש זה של בכורי ישראל מפורש גם בדברי רבינו יונה {{הערה| ברכות ב,ב בדפי הרי"ף}} שכתב שהיו הבכורות מפחדים ומתפללים לבוא ו{{ציטוטון|דרך הצדיקים שיראים תמיד שמא יגרום החטא}}. ממילא, טעם התענית הוא כעין להזכיר את התענית שהתענו בכורי מצרים, וכעין השיטות הסוברות ש[[תענית אסתר]] נקבעה כזכר לתענית שצמו היהודים לפני המלחמה, ועל מנת לחוות מחדש את החג ואת יציאת מצרים הנהיגו שהבכורים שבכל דור יצומו כבימי יציאת מצרים.
לכן הסביר {{הערה| על פי הזכרון יהודה או"ח סימן קלג}} שהתענית היא זכר לתענית שהתענו הבכורות בערב פסח במצרים. לשיטתו, לאחר שנאמר לבני ישראל כי כל בכורי מצרים עתידים למות באותו הלילה, וכי משה הזהיר את עם ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" {{#makor-new:שמות יב כב|תנ"ך-שמות|יב|כב}} מן הסתם התענו בכורי ישראל בערב פסח והתפללו לרחמים, כשם שגם אמר [[רבינו יונה]] {{הערה| ברכות ב,ב בדפי הרי"ף}} שכתב שהיו הבכורות מפחדים ומתפללים לבוא ו{{ציטוטון|דרך הצדיקים שיראים תמיד שמא יגרום החטא}}. ממילא, כזכר לתענית זו מתענים הבכורים כשם שהתענו בכורי ישראל ביציאת מצרים ודבר זה הוא חלק מהמצווה לחוות מחדש את יציאת מצרים ולהראות כאילו גם אנו יצאנו ממצרים.
 
הד לשיטה זו ניתן גם למצוא בשיטות הסוברות ש[[תענית אסתר]] נקבעה כזכר לתענית שצמו היהודים לפני המלחמה, ועל מנת לחוות מחדש את החג ואת יציאת מצרים הנהיגו שהבכורים שבכל דור יצומו כבימי יציאת מצרים.
 
===צער על נטילת הזכות להקריב===
===צער על נטילת הזכות להקריב===
טעם נוסף פירש [[הרב שלמה זלמן אויערבך]] {{הערה| הליכות שלמה פרק שמיני הערה א' וכן מובא בספר שלמי מועד פרק עה}} שתענית הבכורות היא משום צערם על שניטלה מהם הזכות להקריב קורבנות.  
טעם נוסף פירש [[הרב שלמה זלמן אויערבך]] {{הערה| הליכות שלמה פרק שמיני הערה א' וכן מובא בספר שלמי מועד פרק עה}} שתענית הבכורות היא משום צערם על שניטלה מהם הזכות להקריב קורבנות.  
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,689

עריכות

תפריט ניווט