חודש סיוון: הבדלים בין גרסאות בדף

==מקור השם==

השם מופיע לראשונה ב[[מגילת אסתר]] כחודש בו נשלחו הצווים של מרדכי {{ציטוטון|וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי}}. פירוש השם הבבלי של החודש הינו "סיוונו" כלומר "חום השמש".  

בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל [[יום המיוחס]] ולאחריו [[שלושת ימי ההגבלה]] ו[[חג שבועות]]. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים [[מיקרופדיה תלמודית:יום טבוח|יום טבוח]].