חודש סיוון

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

חודש סיוון הוא החודש התשיעי (מתשרי בלוח השנה העברי. בתנ"ך הוא מכונה "החודש השלישי" (מניסן). בחודש סיוון חל חג השבועות. חודש סיוון תמיד יהיה חודש מלא, כלומר בעל שלושים יום. הוא בא לאחר חודש אייר ולפני חודש תמוז. מזלו של החודש הוא תאומים.

מקור השם[edit]

השם מופיע לראשונה במגילת אסתר כחודש בו נשלחו הצווים של מרדכי "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי". פירוש השם הבבלי של החודש הינו "סיוונו" כלומר "חום השמש".

תחנון בימי החודש[edit]

בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל יום המיוחס ולאחריו שלושת ימי ההגבלה וחג שבועות. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים יום טבוח.

לקריאה נוספת[edit]