ספר זכריה: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר זכריה (עריכה)

גרסה מ־11:08, 5 באוקטובר 2020

הוסרו 10,204 בתים , 5 באוקטובר 2020

←‏בעיית אחדותו של הספר

Wikiboss

בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית

17,691

עריכות

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 ==ספר זכריה==
 ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי שקדם לו, למלאכי שפעל אחריו. לפי נוסח [[המסורה]] יש בזכריה 211 פסוקים המחולקים ל-14 פרקים.
-===בעיית אחדותו של הספר===
-ספר זכריה נחלק באופן ברור וחד לשני חלקים. הראשון, בפרקים א'-ח', מכיל נבואות בשמו של זכריה (שמו נזכר בחלק זה ארבע פעמים) שבחלקן נמסר התאריך בה ניתנה הנבואה. בחלק השני, בפרקים ט'-י"ד, ישנם שני משאות נבואיים העוסקים באחרית הימים. ההבדל בין שני החלקים בולט מבחינת התוכן, הסגנון, הרעיונות והרקע הכללי. על כן, עם תחילת מחקר המקרא החדש הוטלו ספקות באשר לשייכות המקורית של החלק השני לספר זכריה, וכיום שלטת בעולם המחקר הדעה, כי החלק השני לא שייך לזכריה בן ברכיה אלא לנביא אחר, בן תקופה אחרת.
-הנבואות בחלקו הראשון של הספר נאמרות על רקע ימי [[שיבת ציון]]. הדבר ניכר מכל פרט: בראשן של חלק מן הנבואות ישנו תאריך מימי שיבת ציון; שמו של זכריה הנביא, שידוע (גם על פי ספר עזרא) כי פעל בימי שיבת ציון, מוזכר ארבע פעמים; בנבואות מופיעים שמות אנשים ומאורעות הידועים ממקורות אחרים מתקופת שיבת ציון, דוגמת [[זרובבל בן שאלתיאל]] ו[[יהושע בן יהוצדק]] או ייסוד [[בית המקדש השני|בית ה']].
-בחלק השני של הספר אין דבר המעיד באופן ברור על השתייכות לימי זכריה. אין תאריכים מפורשים, אין שמות אנשים מוכרים (למעט [[עוזיהו]], כדמות היסטורית שאינה שייכת דווקא לימי הנבואה), לא מתוארים מאורעות בצורה מפורשת. המאפיינים של החלק הראשון לא מאפיינים את החלק השני. תחת זאת, ישנם משאות בעלי תוכן מעורפל, הניתן להתפרש לכיוונים שונים. הנבואות שבהם גדושות ב[[סמל|סמלים]], דבר המקשה מאוד על קביעת הרקע שבו נכתבו.
-לא רק במישור ההיסטורי, אלא גם בבחינה לשונית וסגנונית של שני החלקים ניתן למצוא הבדלים ניכרים. על אף העובדה שהחלקים דומים באורכם, ישנם ביטויים המופיעים פעמים רבות רק באחד החלקים, ונעדרים כמעט כליל מן החלק השני. הצירוף "כה אמר ה'" חוזר בחלק הראשון תשע-עשרה פעמים, ובחלק השני רק פעם אחת. המילה 'צבאות' חוזרת בחלק הראשון 44 פעמים ובחלק השני רק 9. המילה 'לאמר' שבה ומופיעה עשרים ותשע פעמים בחלקו הראשון, אך בחלקו השני כלל לא נמצאת. המטבע 'ביום ההוא' חוזר בחלק השני תשע-עשרה פעמים, אך בחלקו הראשון של הספר מסתפק בשלוש הופעות בלבד.
-גם הבדלים סגנוניים ניכרים בין החלקים. בעוד בחלק הראשון יש פתיחה לחלק ניכר מהנבואות, בחלק השני יש רק מסגרת רופפת, וששת הפרקים ערוכים בשני קבצים הנפתחים בלשון "מַשָּׂא דְבַר-ה'" (ט', א'; י"ב, א').
-החלק הראשון כתוב בפרוזה יבשה, והחלק השני - עשוי בעיקרו בסגנון שירי, שקול בחרוזים ובבתים.
-אם בחלקו הראשון של הספר מוזכרים רק שמותיהם של שני עמים (בבל ושנער), בחלק השני מוזכרים רבים מתוכם.
-למרות כל זאת, [[חז"ל]] לא הבדילו בין שני חלקי ספר זכריה. פעמים שהם אף מצטטים מן החלק השני של הספר דברים בשם זכריה בן עדו, למשל: "...כבר נתנבא עליך זכריה בן עדו: 'פְּתַח, לְבָנוֹן, דְּלָתֶיךָ - וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ' (זכריה, י"א, א')" ([[מסכת יומא|יומא]], ל"ט, ע"ב; כך גם ב[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], צ"ט, ע"א). אף פרשנות המקרא המסורתית החל מימי הביניים ועד היום נהגה לראות בספר זכריה יצירה העשויה מקשה אחת.
-בשלהי [[המאה ה-18]] הוטלו ספיקות ראשונים באשר לשייכות החלק השני לזכריה הנביא, ובשנת 1814 פרסם ברטולדט את דעתו, שמחבר הפרקים ט'-י"ד חי בתקופת פעילותם של ארבעת הנביאים [[הושע הנביא|הושע]], [[ישעיה]], [[עמוס הנביא|עמוס]] ו[[מיכה]]. דעה זו הפכה למרכזית במחקר, למשך רוב [[המאה ה-19]]. נעשו גם ניסיונות לתארך את הפרקים הללו לתקופות מעט מאוחרות יותר, לקראת סוף תקופת בית ראשון. בשנת [[1881]] ביסס [[ברנרד שטדה]] את הטענה, שחלקו השני של הספר משתייך לתקופה מאוחרת מזו של זכריה בן עדו, ודעה זו הפכה למקובלת - אם כי לא שלטת לחלוטין - בקרב החוקרים. הקיצוניים שבין החוקרים סוברים, כי הנבואות מגיעות עד לאמצע ואף סוף [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה השנייה לפני הספירה]].
-דעות נוספות הוצעו כדי לפתור את הבעיה, ובין השאר: שני חלקי הספר שייכים לנביא אחד שכתב את החלק הראשון בצעירותו ואת השני בזקנותו, או שמסיבה לא ידועה אחרת שינה את סגנונו; הנבואות בספר נאמרו על ידי נביא מימי הבית הראשון ונאמרו מחדש על ידי זכריה, במטרה לחדש את הרעיונות שנאמרו בהם ולהתאימם לתקופתו; פרקים ט' - י"ד אינם מקשה אחת, והם שייכים לכמה נביאים שפעלו בתקופות שונות, בהם מוקדמים ובהם מאוחרים; ועוד.
-בין הנימוקים להקדמת החלק השני לימי בית ראשון:
-*אזכור המעצמות מצרים ואשור (י"א, י' - י"א), המעיד כי מעצמות אלו היו קיימות בתקופה בה נאמרה הנבואה.
-*נראה שהנבואה בחלק השני יוצאת כנגד [[עבודה זרה]] בקרב עם ישראל ("כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ-אָוֶן, וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן", י', ב'; וראו עוד י"ג, ב'), אך מימי שיבת ציון כבר לא היה איום של עבודה זרה.
-*הנביאים מבצעים מעשים מוזרים שנועדו למשוך תשומת לב (ראו י"א, ד' - י"ד; י"ג, ג' - ו'), שכמוהם עושים הנביאים של ימי בית ראשון, אך לא ידוע לנו על נביאים מימי הבית השני שעשו כן.
-*הרב והחוקר [[זאב יעבץ]] הציע, על פי [[ברייתא]] ב[[סדר עולם רבה]], שלחז"ל הייתה מסורת, על פיה פעל הנביא מחבר הפרקים ט' - י"ד בימי [[הושע הנביא|הושע]], [[ישעיה]], [[עמוס הנביא|עמוס]] ו[[מיכה]]: <nowiki>"הרי הוא אומר 'וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל וגו'' (זכריה, י"ד, ה'), 'חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ וגו'', 'דְּבַר-ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל-הוֹשֵׁעַ וגו'', 'דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר-הָיָה וגו'', 'דְּבַר-ה' אֲשֶׁר הָיָה, אֶל-מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי וגו''' - מלמד, שכולן נתנבאו בפרק אחד" (פרק כ'). לכאורה, אין סיבה שהברייתא תצטט את הפסוק מחלקו השני של זכריה, כשהיא עוסקת בתקופת ארבעת הנביאים הללו, ואפשר לראות בכך הוכחה למסורת כזו.</nowiki>
-בין הנימוקים לאיחור ימי החלק השני מימיו של זכריה בן עדו:
-*הפסוק "כִּי-דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם, וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל-בָּנַיִךְ יָוָן" (ט', י"ג) מציג את בני [[יוון העתיקה|יוון]] כאויבים של עם ישראל - מצב שהתרחש בפועל רק מאות שנים אחרי זכריה, ושאי אפשר היה לצפות אותו בימיו. בנימוק זה אוחזים הסוברים, כי נבואה איננה קיימת. לדעת המאמינים בנבואה, אין הוא מוכיח דבר.
-*קיומה של גלות גדולה, במצרים ובארץ אשור (למחזיקים בגישה זו, 'אשור' היא רק שם ארכאי לממלכה או המדינה הנמצאת באזור אשור - סוריה או פרס, כמו ב[[ספר עזרא|עזרא]], ו', כ"ב) כפי שנראה מן י', ח' - י'.
-*מכמה פסוקים נראה, כי בשעת חיבור הנבואות, [[בית דוד]] אינו בעל חשיבות גדולה כל כך והוא עומד לצד בית לוי ומשפחות נוספות (י"ב, י"ב - י"ד ועוד).
-כמה הצעות הוצעו מדוע נסדרו שני קובצי הנבואות, א'-ח' ו-ט'-י"ד ביחד. אולי היה זה מפני דמיון בכמה מן הרעיונות שבשני הקבצים, או דמיון במליצות מסוימות ובלשון. הוצע כי אפשר ששם הנביא מחבר החלק השני היה גם זכריה.
 ===תוכן===

ספר זכריה: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר זכריה (עריכה)

גרסה מ־11:08, 5 באוקטובר 2020

תפריט ניווט

חיפוש