דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6,446 בתים ,  6 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}


'''דוד בן ישי''' (בערך 906-836 לפנה"ס) היה מלכה השני של ממלכת ישראל המאוחדת ומייסדה של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה, עד חורבן הבית הראשון בשנת ג'של"ח.  
'''דוד בן ישי''' נמשח למלך ע"י [[שמואל הנביא]] לאחר שה' מאס ב[[שאול]], אך לא מלך בפועל אלא רק כשהעם בחר בו לאחר מות שאול. בהיותו נער נלחם ב[[גולית הפלישתי]], נרדף ע"י שאול, לאחר מות שאול מלך על שבט יהודה ו
שנים, ואחר כך על כל ישראל 30 שנים ב[[יבוס]] - ירושלים. נלחם מלחמות ה' בפלשתים, בעמון ומואב, וביסס את מלכות ישראל. ביקש לבנות בית לה', אך ה' אמר לו שרק בנו יבנה את בית המקדש. ה' הבטיח לו שהמלכות תישאר לזרעו לעולם. חטא ב[[חטא בת שבע]], אך שב בתשובה, חלק מעונשו היה ש[[אבשלום]] בנו מרד בו. בסוף ימיו המליך את שלמה בנו. היה נעים זמירות ישראל - ספר תהלים מיוחס אליו (כחותמו), אע"פ שנכתב ע"י עשרה אנשים בדורות רבים. (בערך 906-836 לפנה"ס) היה מלכה השני של ממלכת ישראל המאוחדת ומייסדה של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה, עד חורבן הבית הראשון בשנת ג'של"ח.  


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
===לידתו===
===לידתו===


דוד נולד לאביו ישי. במדרש מובא באילו נסיבות נולד דוד. ישי פירש מאשתו שלוש שנים. לאחר שלוש שנים היתה לו שפחה נאה והוא נתאווה לה. הלכה השפחה וסיפרה לאשתו. בערב נכנסה אשתו של ישי במקום השפחה ונתעברה מאותו הלילה. מתוך אהבתו של ישי לאותה שפחה נולד דוד אדמוני שלא כשאר אחיו. לאחר תשעה חודשים ראו אחי דוד שאמם הולידה ילד אדמוני שאינו דומה לשאר אחיו ורצו להורגה יחד איתו. ישי לא רצה להורגו ולכן אמר להם שישלחו אותו לרעות את הצאן כדי שלא יחיה איתם<ref>ילקוט המכירי מאמר קיח אות כח</ref><ref>ראה הרב אברהם ריבלין: רות דוד ומשיח עמ' 301 בנוגע למדרש זה.</ref>.
דוד נולד לאביו ישי. במדרש על הפסוק בתהלים "מוזר הייתי לאחי נכרי לבני אימי" מבואר שאחיו חשבו שהוא ממזר לאור הרקע הבא: ישי פירש מאשתו שלוש שנים מאחר והתעוררה שאלה בבית המדרש אם מותר היה לבעז אב סבו לשאת את רות המואביה. לאחר שלוש שנים היתה לו שפחה נאה והוא נתאווה לה. הלכה השפחה וסיפרה לאשתו. בערב נכנסה אשתו של ישי במקום השפחה ונתעברה מאותו הלילה. מתוך אהבתו של ישי לאותה שפחה נולד דוד אדמוני שלא כשאר אחיו. לאחר תשעה חודשים ראו אחי דוד שאמם הולידה ילד אדמוני שאינו דומה לשאר אחיו ורצו להורגה יחד איתו. ישי לא רצה להורגו ולכן אמר להם שישלחו אותו לרעות את הצאן כדי שלא יחיה איתם<ref>ילקוט המכירי מאמר קיח אות כח</ref><ref>ראה הרב אברהם ריבלין: רות דוד ומשיח עמ' 301 בנוגע למדרש זה.</ref>.


===נעוריו===
===נעוריו===
שורה 18: שורה 19:
====הבאתו לפני שאול====
====הבאתו לפני שאול====


לאחר שתקפה רוח רעה את שאול הובא דוד לנגן לפניו בכינור, לאחר שתואר לפניו כ"יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ".  
לאחר שתקפה רוח רעה את שאול הובא דוד לנגן לפניו בכינור, לאחר שתואר לפניו כ"יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ", ואכן ניגוני דוד העבירו את הרוח הרעה משאול.


====הנצחון על גלית====
====הנצחון על גלית====
הפלשתים ערכו מלחמה עם ישראל, [[גלית הפלישתי]] היה ענק ונעמד בין מחנה פלשתים למחנה ישראל, והכריז שאין צורך במלחמה כוללת - עם ישראל יבחרו חייל אחד שיילחם בו, ומי שינצח בקרב - העם של השני יכנע לעמו. הוא אמר זאת מתוך בטחון שאף אחד לא יעיז לעמוד מולו, והוסיף לחרף א-לוקי מערכות ישראל שאין מי שיוכל להילחם בו, ואכן אף אחד לא העיז להילחם בו. ארבעים ימים רצוף, בכל בוקר גולית נעמד ונאם, ועם ישראל היה בשיתוק, שאול המלך הציע פרס למי שיילחם בגולית - להתחתן עם בתו מיכל, אך זה לא עזר.
שלושת אחיו הגדולים של דוד היו במערכה, ולכן ישי שלח את דוד להביא להם אוכל ולדרוש בשלומם, "ואת ערובתם תיקח" - חז"ל דורשים שהוא ביקש שהם יכינו גט על תנאי לנשותיהם למקרה שימותו במלחמה בלי עדים שנשותיהם לא יישארו עגונות.
כשדוד התקרב אל המחנה הוא שמע את גלית והזדעדע מחילול השם. הוא התחיל להתעניין כיצד זה ייתכן ולייצר אווירת זעזוע בעם, כאשר סיפרו לו על הפרס ששאול המלך הבטיח למי שיכה את הפלשתי הוא תמה מדוע יש צורך בכך, הרי העיקר זה הסרת חילול השם הנורא, ולא ייתכן שלא לקום ולהילחם בו. העם סיפרו לשאול שיש מישהו שנרעש וחושב שהוא יכול להילחם בגליית. שאול ביקש לברר את הנושא עם דוד, ושוב דוד הבהיר שלא ייתכן אחרת כי חייבים להסיר את החרפה וחילול השם. שאול שאל והרי הוא מנוסה בקרבות, ואתה נער צעיר, דוד סיפר לו שהציל את הצאן מאריה ומדב (חז"ל דורשים שהאריה היה יחד עם שני גורים והדב עם גור אחד), רש"י מלמדנו שדוד שאל את עצמו מיום שקרו מאורעות אלו - מדוע ה' זימן לידו להכות אריה ודב, איזה דבר גדול אמור לצאת מכך לעם ישראל. שאול נתל לדוד שריון נחושת, אך זה היה כבד מידאי לדוד ודוד וויתר על זה.
דוד בחר לו חמישה חלוקי נחל (כנגד חמישה חומשי תורה) ורוגטקה ויצא לקרב. גליית זלזל בו "ואתה בא אלי במקלות ואבנים", אך דוד השיבו שהוא בא עם עז האמונה "בשם ה' אלקי מערכות ישראל אשר חרפת". כשגליית ניגש להילחם דוד, דוד ירה אבן, פגע לו במצחו וגלית הפלישתי נפל ואז דוד כרת את ראשו בחרבו של גלית. הפלשתים לא נכנעו אלא החלו בורחים וישראל רדפו אחרים והרגו בהם. כשישראל חזרו מהקרב בנות ישראל שרו: "הכה שאול באלפיו ודוד בריבבותיו", שאול נפגע מכך שנתנו לדוד יותר מלו, והחל לברר יותר לעומק על דוד, הוא שאל את [[אבנר]]: "בן מי זה העלם".


===הבריחה משאול===
שאול ניסה להטיל חניתו על דוד, אך דוד בדיוק ברח, בפעם השנייה שאול אף זרק את החרב. דוד החליט שהוא צריך לברוח משאול ודיבר על כך עם [[יונתן בן שאול]]
יונתן סרב להאמין והם החליטו לבדוק את הנושא. דוד שהיה נוהג לאכול עם שאול ויונתן בראשי חדשים לא הגיע לסעודה, באותו חדש היה ראש חדש יומיים, ביום הראשון שאול לא אמר דבר, ביום השני שאול שאל את יונתן "מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם", יונתן ענה לו: "נשאול נשאל לי אל בית הלחם, זבח משפחה לי - לתקן את הפסוק, אך שאול הבין מיד שזה ניסיון להציל את דוד מידיו וכעס על יונתן, יונתן שאל "למה יומת מה עשה", ושאול עוד יותר כעס על יונתן וביקש להטיל את החנית על יונתן "בן נעוות המרדות" "כי בוחר אתה לבן ישי, לבשתך ולבושת ערוות אימ", יונתן הבין שאכן זה סופי, והוא הלך בסתר ונפרד מדוד בחיבוקים ובכי ושבועה להיות נאמנים זה לזה.


פגע לו במצחו וגלית הפלישתי נפל ואז דוד כרת את ראשו
====במדבר זיף====
 
===לאחר מות שאול===


====הבריחה משאול====


===בגרותו===
===מלכות יהודה===
 
===מלכות ישראל===
====כיבושי דוד====
====רצון לבנות בית לה'====
===חטאים ומרידות===
====חטא בת שבע====
====מרד אבשלום====
====מרד שבע בן בכרי====
====אדניהו בן חגית====
====צוואתו לשלמה====
 




228

עריכות

תפריט ניווט