דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תקופה:''' ב'תתנ"ד – ו' בסיוון ב'תקכ"ד (בערך 906-836 לפנה"ס) היה מלכה השני של ממלכת ישראל המאוחדת ומייסדה של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה, עד חורבן הבית הראשון בשנת ג'של"ח.

'''מקורות בתנ"ך:''' ב{{מקור|שמואל א}} מופיעים קורותיו בימי שאול המלך, ב{{מקור|שמואל ב}} מסופרים קורות מלכותו, וב{{מקור|מלכים א, א-ב}} המלכתו את שלמה. במקביל קרותיו מובאים ב{{מקור|דברי הימים א, יא-כט}}. חלק מפרקי [[ספר תהלים]] מתייחסים בצורה מפורשת לאירועים מסוימים בחייו, וחלק ברמז כללי.

===לידתו, והיחס אליו===

כאשר שמואל הגיע למשוח בן של ישי למלך, הוא אומר לישי: "התקדשו ובאתם איתי בזבח", וישי מביא את שבעת בניו, ורק לאחר שה' אמר על כולם שזה לא הבן הראוי למלוכה, ושמואל תמה: "התמו הנערים" ישי ענה "עוד שאר הקטן, והנה רועה בצאן". {{מקור|שמואל א, טז}}

במדרש מבואר שאחיו חשבו שהוא [[ממזר]] לאור הרקע הבא: ישי פירש מאשתו שלוש שנים מאחר והתעוררה שאלה בבית המדרש אם מותר היה ל[[בעז]] אב סבו לשאת את [[רות המואביה]]. לאחר שלוש שנים היתה לו שפחה נאה והוא נתאווה לה. הלכה השפחה וסיפרה לאשתו. בערב נכנסה אשתו של ישי במקום השפחה ונתעברה מאותו הלילה. מתוך אהבתו של ישי לאותה שפחה נולד דוד אדמוני שלא כשאר אחיו. לאחר תשעה חודשים ראו אחי דוד שאמם הולידה ילד אדמוני שאינו דומה לשאר אחיו ורצו להורגה יחד איתו. ישי לא רצה להורגו ולכן אמר להם שישלחו אותו לרעות את הצאן כדי שלא יחיה איתם<ref>ילקוט המכירי מאמר קיח אות כח</ref><ref>ראה הרב אברהם ריבלין: רות דוד ומשיח עמ' 301 בנוגע למדרש זה.</ref>.

[[מגילת רות]] מסתיימת בכך שישי הוליד את דוד, חז"ל מבארים ש[[שמואל הנביא]] כתב את מגילת רות על לרומם את קרנו של דוד, בכך שהוא צאצא של גומלי החסדים רות ובעז.

חז"ל נדרשים לתמיהה העולה מסדר האירועים, הרי דוד כבר מנגן אצל שאול, ושאול ביקש מאביו ישי שדוד יהיה אצלו? והם עונים שהברור ששאול ביקש לברר הוא את מידת התאמתו למלוכה על פי שורשיו אם הוא מפרץ או מזרח, אך [[דואג האדומי]] התערב בדיון ועורר את שאלת היכולת של צאצאי [[רות המואביה]] לבוא בקהל, ומתפתח דיון הלכתי בנושא זה בין דואג ל[[אבנר]].

[[שאול המלך]] מבין שה' בחר בדוד להיות מלך במקומו ושדוד מצליח ורצוי גם בעיני העם, ולכן שאול מקנא בדוד ורוצה להרגו.

בשלב ראשון ביד פלשתים ע"י מינוי דוד למפקד וע"י פיתוי להיות חתנו אם יהרוג מאה פלשתים - אך דוד בגבורתו מנצח במלחמות והורג 200 פלשתים.

====ביד פלשתים====

בשלב ראשון שאול מ

שאול ניסה להטיל חניתו על דוד, אך דוד בדיוק ברח, בפעם השנייה שאול אף זרק את החרב. דוד החליט שהוא צריך לברוח משאול.

====בדיקה עם יונתן====

[[יונתן בן שאול]] סרב להאמין והם החליטו לבדוק את הנושא. דוד שהיה נוהג לאכול עם שאול ויונתן בראשי חדשים לא הגיע לסעודה, באותו חדש היה ראש חדש יומיים, ביום הראשון שאול לא אמר דבר, ביום השני שאול שאל את יונתן "מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם", יונתן ענה לו: "נשאול נשאל לי אל בית הלחם, זבח משפחה לי - לתקן את הפסוק, אך שאול הבין מיד שזה ניסיון להציל את דוד מידיו וכעס על יונתן, יונתן שאל "למה יומת מה עשה", ושאול עוד יותר כעס על יונתן וביקש להטיל את החנית על יונתן "בן נעוות המרדות" "כי בוחר אתה לבן ישי, לבשתך ולבושת ערוות אימ", יונתן הבין שאכן זה סופי, והוא הלך בסתר ונפרד מדוד בחיבוקים ובכי ושבועה להיות נאמנים זה לזה.

====במדבר זיף====

====אדניהו בן חגית====

====צוואתו לשלמה====

==תכונותיו==