הרב אליעזר מלמד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקלדה, תיקון קישור
(←‏יחסו לרפורמים: מה יהיה עם הסופרלטיבים)
(תקלדה, תיקון קישור)
שורה 32: שורה 32:


===שירות צבאי וסירוב פקודה===
===שירות צבאי וסירוב פקודה===
הרב מלמד רואה בשירות צבאי במסגרת [[ישיבת הסדר]] דרך לכתחילה ולא רק דרך ברירת מחדל, זאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום ץמצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים{{הערה|[https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6376 מבית המדרש הצהל"י], "בשבע", 25 בינואר 2015}}.
הרב מלמד רואה בשירות צבאי במסגרת [[ישיבת הסדר]] דרך לכתחילה ולא רק דרך ברירת מחדל, זאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים{{הערה|[https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6376 מבית המדרש הצהל"י], "בשבע", 25 בינואר 2015}}.


בעת תוכנית ההתנתקות, לאחר ש[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] קרא לחיילים לסרב לפקודה של פינוי יישובים, היה הרב מלמד בין החותמים על כרוז התומך בו{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045  רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא], ערוץ 7}}.
בעת תוכנית ההתנתקות, לאחר ש[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] קרא לחיילים לסרב לפקודה של פינוי יישובים, היה הרב מלמד בין החותמים על כרוז התומך בו{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045  רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא], ערוץ 7}}.
שורה 60: שורה 60:


===יחסו לרפורמים===
===יחסו לרפורמים===
בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה: בראשית שנת תשפ"א התפרסם מכתב שכתב לו ה[[ראשון לציון]] [[הרב יצחק יוסף]] בו הוא מוחה על 'פריצת גדר שגדרו כל גדולי ישראל לדורותיהם', כדבריו. לאחר מכן פורסם מכתב דומה עליו חתומים 22 רבנים, וביניהם מגדולי רבני הציונות הדתית: [[הרב דב ליאור]], [[הרב אליקים לבנון]], [[הרב דוד חי הכהן]], [[הרב שמואל אליהו]], [[הרב מיכה הלוי]], [[הרב יהושע שפירא]], [[הרב דוד דודקביץ]], [[הרב יצחק שילת]], ועוד. מאוחר יותר נוספו לחותמים ראשי ה[[ישיבה יוניברסיטי]] - [[הרב משה דוד טנדלר]] ו[[הרב הרשל צבי שכטר]], וכן [[הרב חיים שטיינר]]. לביקורת הצטרף הרב שלמה עמאר. הרב [[יעקב אריאל]] פרסם מאמר בו הביע את עמדתןו נגד דיאלוג תורני עם הרפורמים, ו[[הרב יעקב שפירא]] יצא נגד הטוענים להצדקת הפגישה בטענה שאביו [[הרב אברהם שפירא]] נפגש עם הרפורמים.
בשנת תש"פ ערך פגישה עם רבה רפורמית, וספג בעקבות כך ביקורת רבה: בראשית שנת תשפ"א התפרסם מכתב שכתב לו ה[[ראשון לציון]] [[הרב יצחק יוסף]] בו הוא מוחה על 'פריצת גדר שגדרו כל גדולי ישראל לדורותיהם', כדבריו. לאחר מכן פורסם מכתב דומה עליו חתומים 22 רבנים, וביניהם מגדולי רבני הציונות הדתית: [[הרב דב ליאור]], [[הרב אליקים לבנון]], [[הרב דוד חי הכהן]], [[הרב שמואל אליהו]], [[הרב מיכה הלוי]], [[הרב יהושע שפירא]], [[הרב דוד דודקביץ]], [[הרב יצחק שילת]], ועוד. מאוחר יותר נוספו לחותמים ראשי ה[[ישיבה יוניברסיטי]] - [[הרב משה דוד טנדלר]] ו[[הרב הרשל צבי שכטר]], וכן [[הרב חיים שטיינר]]. לביקורת הצטרף הרב שלמה עמאר. [[הרב יעקב אריאל]] פרסם מאמר בו הביע את עמדתןו נגד דיאלוג תורני עם הרפורמים, ו[[הרב יעקב שפירא]] יצא נגד הטוענים להצדקת הפגישה בטענה שאביו [[הרב אברהם שפירא]] נפגש עם הרפורמים.


הרב מלמד עצמו התייחס לדברים, והסביר כי פגישתו עם הרפורמים נבעה מכך שבאירועים קודמים "נשמעו ביטויים קשים מצד אישים מהציבור הדתי והחרדי שכביכול צריך להתייחס בהחרמה גמורה אל הרפורמים והקונסרבטיבים". הוא הוסיף כי "בעקבות הוויכוח המר עם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית התפתחה דעה מוטעית שצריך להחרים את הקהילות האלה ואת נציגיהן. כשהתבוננתי מצאתי שמתנהל מסע הפחדה, שמי שאומר לא כך, צריך לפחד, אז אמרתי בליבי, בפעם הבאה שאוזמן למפגש כזה - אלך".
הרב מלמד עצמו התייחס לדברים, והסביר כי פגישתו עם הרפורמים נבעה מכך שבאירועים קודמים "נשמעו ביטויים קשים מצד אישים מהציבור הדתי והחרדי שכביכול צריך להתייחס בהחרמה גמורה אל הרפורמים והקונסרבטיבים". הוא הוסיף כי "בעקבות הוויכוח המר עם התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית התפתחה דעה מוטעית שצריך להחרים את הקהילות האלה ואת נציגיהן. כשהתבוננתי מצאתי שמתנהל מסע הפחדה, שמי שאומר לא כך, צריך לפחד, אז אמרתי בליבי, בפעם הבאה שאוזמן למפגש כזה - אלך".
משתמש אלמוני

תפריט ניווט