17,691
עריכות
אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אין למדין מאגדה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אחר לימוד האגדה אומרים קדיש, ונקרא "יהא שמיה רבא דאגדתא" וקדיש דרבנן. לסוברים שאין אומרים קדיש אחר לימוד הלכות ומשנה, אומרים אחר לימודם דבר אגדה כדי לומר קדיש, ומטעם זה נהגו לומר אחר פרקי אבות אגדת ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא וכו'; וכן אחר פטום הקטורת ואחר במה מדליקין אומרים אגדת אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים וכו'. | אחר לימוד האגדה אומרים קדיש, ונקרא "יהא שמיה רבא דאגדתא" וקדיש דרבנן. לסוברים שאין אומרים קדיש אחר לימוד הלכות ומשנה, אומרים אחר לימודם דבר אגדה כדי לומר קדיש, ומטעם זה נהגו לומר אחר פרקי אבות אגדת ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא וכו'; וכן אחר פטום הקטורת ואחר במה מדליקין אומרים אגדת אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים וכו'. | ||
==אין למדין מאגדה== | ==אין למדין מאגדה== | ||
דברי אגדה | על אף שדברי האגדה מתארים פעמים רבות מעשים שעשו ה[[אמוראים]] או ה[[תנאים]], נפסק ב[[ירושלמי]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק ב [דף טז טור ד]}} כי {{ציטוטון|אין למדין מן ההגדות}}. | ||
[[רב האי גאון]] {{הערה|רב האי גאון, בתוך אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 59-60}} פסק על פי דברים אלו כי מכיוון שאנשים לא מדקדקים באגדות כמו במימרות הלכתיות אין ללמוד מהן {{ציטוטון|הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כגון אפשר ויש לומר, לא דבר חתוך, '''לפיכך אין סומכים עליהם'''}}. ובאותו האופן כתב גם [[רב שרירא גאון]]{{הערה|רב שרירא גאון, בתוך אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 60}} כי מכיוון שמדובר ב"אומדנא" בלבד אין ללמוד מן האגדות. | |||
===כשאינו סותר את ההלכה=== | |||
אמנם, נחלקו ה[[אחרונים]] האם ניתן ללמוד מדברי אגדה כאשר דברים אלו אינם סותרים את ה[[הלכה]] אלא רק מרחיבים אותה. ה[[תוספות יום טוב]] {{הערה|ברכות פרק ה}} פסק שאין למדים מן ההלכה בשום מקרה, וגם לא במקרה בו ניתן ללמוד מן האגדה דבר שאינו סותר את ההלכה. מנגד, ה[[נודע ביהודה]] כתב שכאשר האגדה איננה סותרת את ההלכה אלא רק מרחיבה אותה ניתן ללמוד ממנה {{#makor-new:מהדורא תניינא - יורה דעה קסא|שות-נודע-ביהודה-תנינא-יו"ד|קסא|null}}. | |||
==מקור השם== | ==מקור השם== | ||