17,689
עריכות
תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיום מסכת לפטירת הצום
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==סיום מסכת לפטירת הצום== | ==סיום מסכת לפטירת הצום== | ||
ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תע א|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תע|א}} כתב בשם ה[[עולת שבת]]: {{ציטוטון|דיכולין הבכורים לאכול על סעודת מילה, והמחמיר תבוא עליו ברכה}}. | ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תע א|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תע|א}} כתב בשם ה[[עולת שבת]]: {{ציטוטון|דיכולין הבכורים לאכול על סעודת מילה, והמחמיר תבוא עליו ברכה}}. ה[[משנה ברורה]] הרחיב דין זה לכלל סעודות המצווה (כגון פדיון הבן). הוא הביא כי יש מקומות שכתבו שמי שאכל בסעודת מצווה צריך לפרוע את התענית ביום אחר לאחר הפסח, אך כתב שנוהגים הבכורות להקל לשמוע סיום מסכת ולהצטרף לסעודת המצווה ולפטור עצמם בכך מן הצום. מנגד, בעל [[התשובה מאהבה]] חלק ופסק שאין להשתתף בסיום מסכת רק על מנת להיפטר מן הצום, וכן שאף מי שמקל לפטור עצמו מן התענית על ידי הסיום, צריך ללמוד בעצמו את המסכת ולא יכול להצטרף לסיום מסכת של אחרים. | ||
למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה {{הערה| ערוך השולחן או"ח סימן תע סעיף ה}}, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. | למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה {{הערה| ערוך השולחן או"ח סימן תע סעיף ה}}, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===מה מוגדר כסיום=== | ===מה מוגדר כסיום=== | ||
סיום המוגדר כסעודת מצווה הפוטר את כל המשתתפים בו הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, וכן סיום סדר שלם מששה סדרי משנה ובתנאי שהלימוד היה בהבנה ולא בקריאה בלבד {{הערה| פניני הלכה פסח}}. ה[[אגרות משה]] {{#makor-new:אורח חיים חלק א קנז|שות-אגרות-משה-או"ח-א|קנז|null}} כתב שניתן לעשות סיום גם על ספר נביאים שלם בעיון כי לא תיקנו סיום מסכת רק על מסכת מהגמרא. אמנם, במידה והסיום לא מקובל כסיום חשוב, רק המסיים עצמו נפטר בסעודת המצווה ואין אחרים נפטרים מסעודת סיום זו {{מקור|יביע אומר או"ח כו}}. | סיום המוגדר כסעודת מצווה הפוטר את כל המשתתפים בו הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, וכן סיום סדר שלם מששה סדרי משנה ובתנאי שהלימוד היה בהבנה ולא בקריאה בלבד {{הערה| פניני הלכה פסח}}. ה[[אגרות משה]] {{#makor-new:אורח חיים חלק א קנז|שות-אגרות-משה-או"ח-א|קנז|null}} כתב שניתן לעשות סיום גם על ספר נביאים שלם בעיון כי לא תיקנו סיום מסכת רק על מסכת מהגמרא. אמנם, במידה והסיום לא מקובל כסיום חשוב, רק המסיים עצמו נפטר בסעודת המצווה ואין אחרים נפטרים מסעודת סיום זו {{מקור|יביע אומר או"ח כו}}. | ||
==ערב פסח שחל בשבת== | ==ערב פסח שחל בשבת== | ||
כאשר ערב פסח חל בשבת, נחלקו הפוסקים מתי יש לקיים את התענית. בעל תרומת הדשן פסק כי יש להקדים את התענית ליום חמישי {{הערה|מכיוון שגם ביום שישי קשה להתענות}}, אך יש מן הפוסקים שכתבו שמכיוון שתענית זו איננה חיוב גמור, במידה והיא נופלת בשבת אין להתענות כלל מכיוון שהואיל ונדחה בעקבות השבת יידחה לגמרי. | כאשר ערב פסח חל בשבת, נחלקו הפוסקים מתי יש לקיים את התענית. בעל תרומת הדשן פסק כי יש להקדים את התענית ליום חמישי {{הערה|מכיוון שגם ביום שישי קשה להתענות}}, אך יש מן הפוסקים שכתבו שמכיוון שתענית זו איננה חיוב גמור, במידה והיא נופלת בשבת אין להתענות כלל מכיוון שהואיל ונדחה בעקבות השבת יידחה לגמרי. | ||