17,689
עריכות
תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מה מוגדר כסיום
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===מה מוגדר כסיום=== | ===מה מוגדר כסיום=== | ||
סיום המוגדר כסעודת מצווה הפוטר את כל המשתתפים בו הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, וכן סיום סדר שלם מששה סדרי משנה ובתנאי שהלימוד היה בהבנה ולא בקריאה בלבד {{הערה| פניני הלכה פסח}}. ה[[אגרות משה]] {{#makor-new:אורח חיים חלק א קנז|שות-אגרות-משה-או"ח-א|קנז|null}} כתב שניתן לעשות סיום גם על ספר נביאים שלם בעיון כי לא תיקנו סיום מסכת רק על מסכת מהגמרא. אמנם, במידה והסיום לא מקובל כסיום חשוב, רק המסיים עצמו נפטר בסעודת המצווה ואין אחרים נפטרים מסעודת סיום זו {{מקור|יביע אומר או"ח כו}}. | סיום המוגדר כסעודת מצווה הפוטר את כל המשתתפים בו הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, וכן סיום סדר שלם מששה סדרי משנה ובתנאי שהלימוד היה בהבנה ולא בקריאה בלבד {{הערה| פניני הלכה פסח}}. ה[[אגרות משה]] {{#makor-new:אורח חיים חלק א קנז|שות-אגרות-משה-או"ח-א|קנז|null}} כתב שניתן לעשות סיום גם על ספר נביאים שלם בעיון כי לא תיקנו סיום מסכת רק על מסכת מהגמרא. אמנם, במידה והסיום לא מקובל כסיום חשוב, רק המסיים עצמו נפטר בסעודת המצווה ואין אחרים נפטרים מסעודת סיום זו {{מקור|יביע אומר או"ח כו}}. | ||
==ערב פסח שחל בשבת== | |||
כאשר ערב פסח חל בשבת, נחלקו הפוסקים מתי יש לקיים את התענית. בעל תרומת הדשן פסק כי יש להקדים את התענית ליום חמישי {{הערה|מכיוון שגם ביום שישי קשה להתענות}}, אך יש מן הפוסקים שכתבו שמכיוון שתענית זו איננה חיוב גמור, במידה והיא נופלת בשבת אין להתענות כלל מכיוון שהואיל ונדחה בעקבות השבת יידחה לגמרי. | |||
ה[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים תע ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תע|ב}} פסק כדעה האחרונה כי אין להתענות כלל בשנה זו, אך ה[[רמ"א]] כתב שנהגו להקדים את התענית ליום חמישי כדברי תרומת הדשן. [[הרב עובדיה יוסף]] כתב כי על אף דברי השולחן ערוך, ראוי לבכורות להשתתף בסיום מסכת או בסעודת מצווה ביום זה, אך אב שרגיל להתענות בכל שנה עבור בנו הבכור, או נקבות בכורות שנוהגות להחמיר על עצמן ולצום- בשנה זו פטורות לגמרי {{הערה|חזון עובדיה על הלכות פסח עמוד ק}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||