17,689
עריכות
בת יפתח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פירוש נדרו של יפתח
| שורה 15: | שורה 15: | ||
גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה". | גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה". | ||
==התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח== | |||
מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר? | |||
במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|ס|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. | |||
==סוף ימיה== | ==סוף ימיה== | ||