17,689
עריכות
בת יפתח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חיי פרישות
| שורה 10: | שורה 10: | ||
גם ה[[רמב"ן]] (ויקרא כז, כט) פירש כשיטת חז"ל והתנגד לדברי המפרשים כי בת יפתח לא הוקרבה אלא רק נאלצה לחיות חיי פרישות בהרים. הרמב"ן מקשה כי אם יפתח לא התכוון להעלות את בתו לעולה, אלא שתהיה מוקדשת לעבודת ה' כמו שמואל, בתו לא היתה צריכה להיות פרושה ולא להינשא לאיש, אלא הייתה יכולה להינשא ולעבוד את ה', כמו שמואל, שהיה קודש לה', ואף על פי כן נשא אשה והוליד ילדים. כמו כן, הוא טען כי אין ביד האדם להדיר את בנו או את בתו שיהיו פרושים, כפי שאין בידו להעלותם לעולה, וממילא אין לפרש כך. הוא גם הקשה על מנהגם של בנות ישראל לבוא לבקר את בת יפתח פעם בשנה שהרי אם בת יפתח עבדה את ה' בטהרה ולא נישאה לאיש, נראה כאילו היא מצטערת על כך שהיא הופרשה לעבודת ה' ולא ייתכן שנהגו בנות ישראל לבכות על פרישתה לעבודת ה'. | גם ה[[רמב"ן]] (ויקרא כז, כט) פירש כשיטת חז"ל והתנגד לדברי המפרשים כי בת יפתח לא הוקרבה אלא רק נאלצה לחיות חיי פרישות בהרים. הרמב"ן מקשה כי אם יפתח לא התכוון להעלות את בתו לעולה, אלא שתהיה מוקדשת לעבודת ה' כמו שמואל, בתו לא היתה צריכה להיות פרושה ולא להינשא לאיש, אלא הייתה יכולה להינשא ולעבוד את ה', כמו שמואל, שהיה קודש לה', ואף על פי כן נשא אשה והוליד ילדים. כמו כן, הוא טען כי אין ביד האדם להדיר את בנו או את בתו שיהיו פרושים, כפי שאין בידו להעלותם לעולה, וממילא אין לפרש כך. הוא גם הקשה על מנהגם של בנות ישראל לבוא לבקר את בת יפתח פעם בשנה שהרי אם בת יפתח עבדה את ה' בטהרה ולא נישאה לאיש, נראה כאילו היא מצטערת על כך שהיא הופרשה לעבודת ה' ולא ייתכן שנהגו בנות ישראל לבכות על פרישתה לעבודת ה'. | ||
===חיי פרישות=== | ===חיי פרישות=== | ||
מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד. | מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". ממילא, יפתח התכוון שמי שייצא מביתו יוקדש לה'- אם זו תהיה בהמה הראויה להקרבה היא תעלה לעולה, ואם יהיה מדובר באחד מעבדיו הרי שהוא יקדיש אותו לעבודת ה'. | ||
בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד. | |||
הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות. | הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות. | ||
גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה". | גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה". | ||
==התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח== | ==התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח== | ||
מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר? | מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר? | ||