17,689
עריכות
עגלה ערופה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לפי הציווי אם נמצא מת המוטל על הקרקע ולא ידוע מי הרגו, יוצאים דיינים מבית הדין הגדול שבירושלים (ה[[סנהדרין]]), ומודדים את המרחק מהמת אל הערים הסמוכות, כדי לקבוע איזו עיר היא הקרובה ביותר. לאחר מכן קוברים את המת באותו מקום. מבית הדין של העיר הקרובה ביותר מביאים עֶגְלָה (פרה צעירה), שלא נעשתה בה עבודה מעולם, ומביאים אותה אל "נחל איתן". אז, עורפים את ראש העגלה וקוברים אותה שם. חכמי העיר הקרובה רוחצים את ידיהם ואומרים בפני הכהנים, בזמן שהם עומדים בנחל: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ", והכהנים אומרים: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל". | לפי הציווי אם נמצא מת המוטל על הקרקע ולא ידוע מי הרגו, יוצאים דיינים מבית הדין הגדול שבירושלים (ה[[סנהדרין]]), ומודדים את המרחק מהמת אל הערים הסמוכות, כדי לקבוע איזו עיר היא הקרובה ביותר. לאחר מכן קוברים את המת באותו מקום. מבית הדין של העיר הקרובה ביותר מביאים עֶגְלָה (פרה צעירה), שלא נעשתה בה עבודה מעולם, ומביאים אותה אל "נחל איתן". אז, עורפים את ראש העגלה וקוברים אותה שם. חכמי העיר הקרובה רוחצים את ידיהם ואומרים בפני הכהנים, בזמן שהם עומדים בנחל: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ", והכהנים אומרים: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל". | ||
==טעם המצווה== | ==טעם המצווה== | ||
ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:חלק ג מ|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שלישי|מ|null}} מפרש כי מטרת המצווה היא לפרסם את מעשה ההריגה ועל ידי הטקס הנעשה על ידי זקני העיר יתפרסם הדבר ויימצא הרוצח. לפירושו, הסיבה שמודדים את המרחק לעיר הקרובה היא משום שסביר שהרוצח הגיע משם ולאחר שזקני העיר יעידו כי לא שמעו על הדבר ולא התרשלו בתיקון הדרך ובלוויתו ייתכן ויתגלה הרוצח, וכן האיסור לעבוד את הנחל הקרוב לרצח נועד להעניק מוטיבציה לבעל המקום לעשות כל תחבולה ולחקור את הרצח עד שיוודע ההורג, כדי שלא תערף העגלה ולא תאסר ארצו עליו לעולם. [[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת שופטים תקל|מצוות-חינוך-שופטים|תקל|null}} הוסיף על דבריו כי כאשר כל העם ייאספו לראות את הטקס הגדול באסיפת זקני העיר וגדוליה, שהוא מעשה המושך את האנשים, יתעוררו האנשים האנשים לחפש בעצמם את הרוצח ומי שיידע דבר מה בנושא יספרו לזקנים. וכן בניגוד לפירוש הרמב"ם, הוא מסביר {{#makor-new:פרשת שופטים תקלא|מצוות-חינוך-שופטים|תקלא|null}} כי טעם איסור העבודה בנחל בא כדי להזכיר לעולם בלב כל עוברי דרך כי "על דבר שנרצח איש אחד בדרך נערפה העגלה במקום ההוא ויניעו לבבם עם זה להרחיק ענין הרציחה מאד". | ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:חלק ג מ|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שלישי|מ|null}} מפרש כי מטרת המצווה היא לפרסם את מעשה ההריגה ועל ידי הטקס הנעשה על ידי זקני העיר יתפרסם הדבר ויימצא הרוצח. לפירושו, הסיבה שמודדים את המרחק לעיר הקרובה היא משום שסביר שהרוצח הגיע משם ולאחר שזקני העיר יעידו כי לא שמעו על הדבר ולא התרשלו בתיקון הדרך ובלוויתו ייתכן ויתגלה הרוצח, וכן האיסור לעבוד את הנחל הקרוב לרצח נועד להעניק מוטיבציה לבעל המקום לעשות כל תחבולה ולחקור את הרצח עד שיוודע ההורג, כדי שלא תערף העגלה ולא תאסר ארצו עליו לעולם{{הערה|בדומה לכך כתב גם רבינו בחיי כי כאשר יודעים העובדים את הקרקעות ליד הנחלים כי אדמתם עלולה להינזק הם יטרחו וישמרו על הדרכים טוב יותר}}. [[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת שופטים תקל|מצוות-חינוך-שופטים|תקל|null}} הוסיף על דבריו כי כאשר כל העם ייאספו לראות את הטקס הגדול באסיפת זקני העיר וגדוליה, שהוא מעשה המושך את האנשים, יתעוררו האנשים האנשים לחפש בעצמם את הרוצח ומי שיידע דבר מה בנושא יספרו לזקנים. וכן בניגוד לפירוש הרמב"ם, הוא מסביר {{#makor-new:פרשת שופטים תקלא|מצוות-חינוך-שופטים|תקלא|null}} כי טעם איסור העבודה בנחל בא כדי להזכיר לעולם בלב כל עוברי דרך כי "על דבר שנרצח איש אחד בדרך נערפה העגלה במקום ההוא ויניעו לבבם עם זה להרחיק ענין הרציחה מאד". | ||
מנגד, ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:דברים כא א|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-דברים|כא|א}} חולק על דברי הרמב"ם ומקשה כי לפי דבריו היה צריך לערוף את העגלה דווקא בשדה ראוי לזריעה ולא במקום יבש{{הערה|אם כי הרמב"ם פירש כדעת רבי יאשיה כי אין צורך לערוף את העגלה במקום יבש אלא דווקא ב"נחל ששוטף בחוזקה"{{#makor-new:הלכות רוצח ושמירת הנפש ט יב|רמב"ם-רוצח|ט|יב}}}}. הרמב"ן פירש כי מעשה העגלה הערופה דומה במהותו לקורבן הנעשה בחוץ כגון [[שעיר המשתלח]], וייתכן וכוונתו היא שעל ידי עריפת העגלה מכופר על הארץ ועל הדם הנשפך בה. אמנם, ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:דברים כא ו|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-דברים|כא|ו}} פירש כי התורה דווקא מנסה להדגיש כי אין מדובר בקורבן ולכן הכהנים מגיעים רק בסיום התהליך ולא מעורבים בו כלל כמו ב[[פרה אדומה]]. ייתכן וזו גם הסיבה שהעגלה נערפת מאחורי העורף ולא מן הצוואר בדומה לשאר הקורבנות ובכך מדגישים שאין מדובר בקורבן וכפרה על הרצח{{הערה|הרב בראון דסברג עגלה ערופה- אחריות הזקנים, מחניך ב'. ייתכן וזו גם הסיבה שעורפים פטר חמור שלא נפדה על מנת להראות כי אין מדובר בקורבן. דבר זה אף מובא בספרי שמשווים בגזירה שווה בין שני סוגי העריפות}}. | מנגד, ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:דברים כא א|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-דברים|כא|א}} חולק על דברי הרמב"ם ומקשה כי לפי דבריו היה צריך לערוף את העגלה דווקא בשדה ראוי לזריעה ולא במקום יבש{{הערה|אם כי הרמב"ם פירש כדעת רבי יאשיה כי אין צורך לערוף את העגלה במקום יבש אלא דווקא ב"נחל ששוטף בחוזקה"{{#makor-new:הלכות רוצח ושמירת הנפש ט יב|רמב"ם-רוצח|ט|יב}}}}. הרמב"ן פירש כי מעשה העגלה הערופה דומה במהותו לקורבן הנעשה בחוץ כגון [[שעיר המשתלח]], וייתכן וכוונתו היא שעל ידי עריפת העגלה מכופר על הארץ ועל הדם הנשפך בה. אמנם, ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:דברים כא ו|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-דברים|כא|ו}} פירש כי התורה דווקא מנסה להדגיש כי אין מדובר בקורבן ולכן הכהנים מגיעים רק בסיום התהליך ולא מעורבים בו כלל כמו ב[[פרה אדומה]]. ייתכן וזו גם הסיבה שהעגלה נערפת מאחורי העורף ולא מן הצוואר בדומה לשאר הקורבנות ובכך מדגישים שאין מדובר בקורבן וכפרה על הרצח{{הערה|הרב בראון דסברג עגלה ערופה- אחריות הזקנים, מחניך ב'. ייתכן וזו גם הסיבה שעורפים פטר חמור שלא נפדה על מנת להראות כי אין מדובר בקורבן. דבר זה אף מובא בספרי שמשווים בגזירה שווה בין שני סוגי העריפות}}. | ||
[[רבי יוסף בכור שור]] הוסיף על טעמים אלו כי לאחר עשיית הטקס הגדול גם נתוודע לעולם על דבר הרציחה וממילא אשת הנרצח וילדיו יוכלו לשמוע על כך והיא תוכל להינשא בשנית. כמו כן, הוא מדגיש כי יש בדברי הכהנים והזקנים לפני העם מסר חינוכי כי הקב"ה מקפיד מאוד על כל הריגה וכי הוא "טורח" גם על נפש אחת שנאבדה. | |||
==מדידת העיר== | ==מדידת העיר== | ||
לאחר מציאת החלל, מודדים חמישה זקנים מבית הדין הגדול שבירושלים את המרחק ממנו לבין הערים מסביבו{{הערה|נחלקו התנאים (סוטה ט, א) האם מדובר בשלושה דיינים או בחמישה ולהלכה נפסק שיש צורך בחמישה. התנאים (סוטה ט,ד) נחלקו גם למקור המדידה- ר' אליעזר סבר שמודדים מטבורו ואילו רבי עקיבא הסביר שמודדים מחוטמו. הרמב"ם (פירוש המשניות) מסביר שנחלקו מהיכן עיקר חיותו של האדם- האם מאמצעיתו של הגוף שבו כלי המזון או מהאף לפי שהאדם נושם משם. בניגוד אליהם רבי אליעזר בן יעקב הסביר שמודדים מצווארו משום שמשם נעשה חלל (וייתכן שלדעתו במידה ולא נהרג מצווארו אין לו דין חלל), והלכה כרבי עקיבא}}. המדידה יכולה להתבצע רק לעיר שיש בה בית דין של עשרים ושלושה (שיכולים אחר כך לקיים את המצווה) וכן אין מודדים לירושלים לפי שלא נתחלקה לשבטים. במידה וההרוג נמצא בסמוך לעיר שיש בה גויים או עיר ספר אין מתקיימת המצווה לפי שחוששים שהגויים הרגוהו. | לאחר מציאת החלל, מודדים חמישה זקנים מבית הדין הגדול שבירושלים את המרחק ממנו לבין הערים מסביבו{{הערה|נחלקו התנאים (סוטה ט, א) האם מדובר בשלושה דיינים או בחמישה ולהלכה נפסק שיש צורך בחמישה. התנאים (סוטה ט,ד) נחלקו גם למקור המדידה- ר' אליעזר סבר שמודדים מטבורו ואילו רבי עקיבא הסביר שמודדים מחוטמו. הרמב"ם (פירוש המשניות) מסביר שנחלקו מהיכן עיקר חיותו של האדם- האם מאמצעיתו של הגוף שבו כלי המזון או מהאף לפי שהאדם נושם משם. בניגוד אליהם רבי אליעזר בן יעקב הסביר שמודדים מצווארו משום שמשם נעשה חלל (וייתכן שלדעתו במידה ולא נהרג מצווארו אין לו דין חלל), והלכה כרבי עקיבא}}. [[רש"י]] פירש בטעם המדידה כי היא על מנת לדעת איזו עיר קרובה יותר ומשמע מדבריו כי במידה והדבר ניכר לכל אין צורך למדוד, אך מנגד ה[[רמב"ם]] פסק כי קיימת חובה למדוד ולכן אף אם המת נמצא בצד העיר, וממילא ברור כי היא העיר הקרובה ביותר עדיין יש מצווה למדוד. הרש"ר הירש הסביר בטעם זה שיש למדוד משום שיש בעצם המדידה הטלת כתם על השלטונות העירוניים שמסביבה {{הערה|פירוש הרש"ר הירש על הפסוק}}. | ||
אמנם, העיר הקרובה מביאה את העגלה רק במידה ומניין אנשי העיר שבה הוא כמו מניין העיר הרחוקה, אבל במידה שבעיר הרחוקה יש יותר אנשים הולכים אחר העיר הגדולה יותר לפי "שרוב וקרוב- רוב עדיף". המדידה יכולה להתבצע רק לעיר שיש בה בית דין של עשרים ושלושה (שיכולים אחר כך לקיים את המצווה) וכן אין מודדים לירושלים לפי שלא נתחלקה לשבטים. במידה וההרוג נמצא בסמוך לעיר שיש בה גויים או עיר ספר אין מתקיימת המצווה לפי שחוששים שהגויים הרגוהו. | |||
בגמרא {{#makor-new:בכורות יח א|בבלי-בכורות|יח|א}}, נחלקו בדין שתי עיירות הנמצאות במרחק שווה האם עליהם להביא שתי עגלות ערופות או שיביאו שתיהם עגלה ביחד מכיוון שמן הסתם אחת הערים קרובה יותר מהשנייה אלא שאנו לא מצליחים למדוד במדויק. להלכה, הרמב"ם פסק כי על שתי הערים להביא את העגלה ביחד והם יתנו כי העגלה מובאת עבור העיר שבאמת קרובה יותר. | |||
==העריפה בנחל איתן== | |||
לאחר סיום המדידה קוברים את הנהרג במקומו וחוזרים זקני ה[[סנהדרין]] למקומם ובית הדין של העיר הקרובה מביא עגלת בקר (מתחת לגיל שנתיים) אשר לא נעבדה השייכת לאנשי העיר. את העגלה מורידים אל נחל איתן כמובא בפסוק "נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". [[רש"י]] מפרש כי מדובר ב"נחל קשה אשר לא נעבד". מנגד, חז"ל {{#makor-new:סוטה מו ב|בבלי-סוטה|מו|ב}} פירשו כי מדובר באיסור להבא לחרוש ולזרוע בנחל זה לעולם, ונחלקו [[רבי יאשיה]] ו[[רבי יונתן]] האם יש צורך גם שהנחל יהיה יבש מלכתחילה כדברי רש"י או שהאיסור הוא רק שלא לעבוד בו להבא. | |||
רש"י מפרש על פי המדרש כי לקיחת העגלה הצעירה שעדיין לא הולידה ועריפתה במקום יבש שאיננו צומח באה לכפר על הריגת הנרצח אשר לא יכל להמשיך בחייו {{ציטוטון|מפני מה אמרה תורה הבא עגלה ערופה? אמר הקדוש ברוך הוא: תבא עגלה בת שנתה שלא עשת פירות, ותֵערף במקום שאינו עושה פירות, לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות}}, כאשר הגמרא מפרשת כי הפירות אינם פריה ורביה (שהרי הדין קיים בזקן) אלא בכך שמנעו מעשיית מצוות. מנגד, ה[[חזקוני]] מפרש כי יש לקחת עגלה אשר לא עבדה כסמל לכך שגם אנשי העיר והזקנים נקיים מן הרציחה. | |||
את העגלה עורפים בנחל בסכין גדולה מאחורי עורפה, ולאחר מכן בית הדין וזקני העיר רוחצים את ידיהם בנחל במקום עריפת העגלה. לאחר סיום העריפה העגלה אסורה בהנאה לעולמים. הרש"ר הירש הסביר באיסור הנאה זה כי משמעותה ממשיכה גם לאחר שנעשתה בה מצוותה. ה[[ספורנו]] מפרש כי העריפה נעשית דווקא מאחורי הראש לסמל שכשם שזאת מיתה הנסתרת מעיני הנהרג, כך גם הריגת החלל נסתרה מעיני הזקנים והעם, באותו האופן הוא מפרש כי העריפה נעשית דווקא בנחל איתן שהוא מקום שומם בדרך כלל.{{הערה|ולעיל בטעמי המצווה מובא כי ייתכן ויש בעריפה ביטוי הופכי לקורבן שמראה כי אין אפשרות לכפר על רצח זה}}. | |||
==אמירת הזקנים והכהנים== | ==אמירת הזקנים והכהנים== | ||
בפסוקים נאמר כי על הזקנים להצהיר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב|בבלי-סוטה|מו|ב}} מקשה על הפסוק "וכי על לבנו עלתה שבית דין שופכים דמים"?! ולכן מתרצת כי הזקנים למעשה מכריזים שהם לא גרמו להריגתו בדרך עקיפה. הם מצהירים שבני העיר לא התייחסו אל ההרוג בצורה חסרת אחריות וכי הם לא פטרו את החלל ללא מזונות וכן שלא ראו אותו יוצא לדרך יחידי והניחו אותו ללא לוויה. אמנם, בניגוד לבבלי שמפרש את אמירת הזקנים כלפי ההרוג, בירושלמי {{הערה|סוטה פרק ט הלכה ו}} מפרשים כי הכוונה דווקא על ההורג. לפירושם, זקני העיר מתוודים כי הם לא גרמו להריגת החלל בכך שראו את ההורג ולא ופטרוהו בלא דין. | בפסוקים נאמר כי על הזקנים להצהיר "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב|בבלי-סוטה|מו|ב}} מקשה על הפסוק "וכי על לבנו עלתה שבית דין שופכים דמים"?! ולכן מתרצת כי הזקנים למעשה מכריזים שהם לא גרמו להריגתו בדרך עקיפה. הם מצהירים שבני העיר לא התייחסו אל ההרוג בצורה חסרת אחריות וכי הם לא פטרו את החלל ללא מזונות וכן שלא ראו אותו יוצא לדרך יחידי והניחו אותו ללא לוויה. אמנם, בניגוד לבבלי שמפרש את אמירת הזקנים כלפי ההרוג, בירושלמי {{הערה|סוטה פרק ט הלכה ו}} מפרשים כי הכוונה דווקא על ההורג. לפירושם, זקני העיר מתוודים כי הם לא גרמו להריגת החלל בכך שראו את ההורג ולא ופטרוהו בלא דין. | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
* [[אנציקלופדיה תלמודית:עגלה ערופה]] | * [[אנציקלופדיה תלמודית:עגלה ערופה]] | ||
* "עגלה ערופה- אחריות הזקנים", הרב בראון דסברג, מחניך ב'. | * "עגלה ערופה- אחריות הזקנים", הרב בראון דסברג, מחניך ב'. | ||
* פרשת עגלה ערופה - טעמיה ומיקומה שמעתין, 150 תשס"ג, עמ' 53-70. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/67630 משמעותה של עגלה ערופה] אתר ישיבה | |||
* [https://www.ybm.org.il/upload/Rambam_Yomi/11%20nezakim/05%20rotseach%20ushmirhat%20nefesh/09_sum.pdf הלכות עגלה ערופה ידידיה סרי ישיבת ברכת משה] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת שופטים]] | [[קטגוריה:פרשת שופטים]] | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | [[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | ||