היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
אין תקציר עריכה
 
שורה 70: שורה 70:
==בעת החדשה==
==בעת החדשה==


בראשית המאה ה־19 נוסדה במקום קהילה יהודית [[אשכנזים|אשכנזית]] שאנשיה היו מזוהים עם [[חסידות חב"ד]]. ב־[[1831]] השתלט [[איברהים פאשה]] (כשליחו של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]]) על חברון ו[[פוגרום]] נערך ביהודים ב-1834. פאשה סולק מהעיר ב-1840, אז מנתה אוכלוסיית העיר היהודית כ-750 נפש בלבד.<ref>James Parkes,'''Whose Land? A History of the Peoples of Palestine''',(1949) 1970 p.227</ref> בשנת 1854 מונה ר' [[אליהו מני (רב)|אליהו מני]] לרבה הראשי של חברון. הוא פעל רבות למען היישוב היהודי בעיר, הן בעניינים רוחניים (בבנין בתי כנסיות ובתי מדרשות) והן על ידי גיוס תרומות. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון - מספרם הגיע בשנת 1895 ל-1,429 (810 - ספרדים ו-619 - אשכנזים) מתוך אוכלוסייה כוללת של 14,295 נפש. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] פחת מספרם ל-430 נפש.  <ref>[[אריאל (אנציקלופדיה)|אנציקלופדיה אריאל]] ערך חברון עמוד  2169</ref>.
בשנת התקע"ה שלח [[רבי דוב בער שניאורי]] קבוצת חסידים לחברון שהקימו שם את הקהילה האשכנזית, בשנת ה'תר"ה התיישבה בתו של רבי דוב בער, מנוחה רחל בחברון. ב־[[1831]] השתלט [[איברהים פאשה]] (כשליחו של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]]) על חברון ו[[פוגרום]] נערך ביהודים ב-1834. פאשה סולק מהעיר ב-1840, אז מנתה אוכלוסיית העיר היהודית כ-750 נפש בלבד.<ref>James Parkes,'''Whose Land? A History of the Peoples of Palestine''',(1949) 1970 p.227</ref> בשנת 1854 מונה ר' [[אליהו מני (רב)|אליהו מני]] לרבה הראשי של חברון. הוא פעל רבות למען היישוב היהודי בעיר, הן בעניינים רוחניים (בבנין בתי כנסיות ובתי מדרשות) והן על ידי גיוס תרומות. בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בחברון - מספרם הגיע בשנת 1895 ל-1,429 (810 - ספרדים ו-619 - אשכנזים) מתוך אוכלוסייה כוללת של 14,295 נפש. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] פחת מספרם ל-430 נפש.  <ref>[[אריאל (אנציקלופדיה)|אנציקלופדיה אריאל]] ערך חברון עמוד  2169</ref>.


בשנת 1907, עם ההתפתחות הכלכלית של העיר, הוקם בה הסניף הרביעי של [[בנק אנגלו-פלשתינה|חברת אנגלו-פלשתינה]], אחרי הסניפים בערים הגדולות: יפו, בירות, ירושלים . מנהל הסניף ר' אליעזר דן סלונים סיפר בזכרונותיו כי עסק במתן אשראי לתושבים הערבים של העיר והסביבה. הוא אפילו הורשה לבקר בפנים מערת המכפלה וכך מתואר הדבר בזכרונות:"בהגיענו לשער יעקב חיכתה לנו משלחת מגדולי הסוחרים הערביים של חברון, אשר באו במיוחד לכבודו של הקדוש ר' אליעזר דן סלונים הי"ד, שהיה אז המנהל של הבנק (חברת אנגלו-פלשתינה בע"מ) בחברון. הם קידמו את פני הרבי ומלוויו בברכה, והלבישו את כל שבעת האנשים בנעלי עור מיוחדות – חתיכות עור קצת יותר גדולות מגודל סוליית הנעל, שמושחל בקצותן שרוכים לקשור ולהדק על הנעל – כדי שלא נצטרך להסיר את הנעליים ולהיכנס יחפים למסגד כדרך שהם עצמם עשו. עלינו למקום קבורת האבות דרך המסגד, עברנו ליד המצבות הגדולות – כדוגמת מצבת קבורת רחל – המכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכות רקומות פרחים בפתילי זהב טהור." [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=84&lang=hebrew רשימתו של הר"ר שלמה זלמן קלונסקי ע"ה].
בשנת 1907, עם ההתפתחות הכלכלית של העיר, הוקם בה הסניף הרביעי של [[בנק אנגלו-פלשתינה|חברת אנגלו-פלשתינה]], אחרי הסניפים בערים הגדולות: יפו, בירות, ירושלים . מנהל הסניף ר' אליעזר דן סלונים סיפר בזכרונותיו כי עסק במתן אשראי לתושבים הערבים של העיר והסביבה. הוא אפילו הורשה לבקר בפנים מערת המכפלה וכך מתואר הדבר בזכרונות:"בהגיענו לשער יעקב חיכתה לנו משלחת מגדולי הסוחרים הערביים של חברון, אשר באו במיוחד לכבודו של הקדוש ר' אליעזר דן סלונים הי"ד, שהיה אז המנהל של הבנק (חברת אנגלו-פלשתינה בע"מ) בחברון. הם קידמו את פני הרבי ומלוויו בברכה, והלבישו את כל שבעת האנשים בנעלי עור מיוחדות – חתיכות עור קצת יותר גדולות מגודל סוליית הנעל, שמושחל בקצותן שרוכים לקשור ולהדק על הנעל – כדי שלא נצטרך להסיר את הנעליים ולהיכנס יחפים למסגד כדרך שהם עצמם עשו. עלינו למקום קבורת האבות דרך המסגד, עברנו ליד המצבות הגדולות – כדוגמת מצבת קבורת רחל – המכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכות רקומות פרחים בפתילי זהב טהור." [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=84&lang=hebrew רשימתו של הר"ר שלמה זלמן קלונסקי ע"ה].
1,154

עריכות

תפריט ניווט