ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:


==מצוות אכילה בערב יום הכיפורים==
==מצוות אכילה בערב יום הכיפורים==
כתוב בתורה {{מקור|ויקרא כג, לב|כן}}: "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש", ודרשו חז"ל {{מקור|ברכות ח: פסחים סח: ר"ה ט. ויומא פא:|כן}}:
כתוב בתורה {{מקור|ויקרא כג, לב|כן}}: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶ֣רֶב עַד עֶ֣רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם", ודרשו חז"ל {{הערה|ברכות ח: פסחים סח: ר"ה ט. ויומא פא:|כן}}:
:"וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים<ref>וכתוב {{מקור|שם|כן}}: "מערב עד ערב", והיינו מכניסת ליל עשירי, ומשמע שבתשיעי לא מתענים {{מקור|עי' ב"י וט"ז או"ח ריש סי' תרד|כן}}.</ref>! אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=**|אנגלית=|תוכן=וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים{{הערה|כפי שמופיע בפסוק לפני כן כי הצום חל בעשירי לחודש, וכתוב: "מערב עד ערב", והיינו מכניסת ליל עשירי, ומשמע שבתשיעי לא מתענים. עי' ב"י וט"ז או"ח ריש סי' תרד|כן}}?! אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי}}.


הגמרא {{#makor-new:ברכות ח ב|בבלי-ברכות|ח|ב}} מביאה מעשה על רב ביבי בר אביי שרצה ללמוד בערב יום הכיפורים וענה לו חייא בר רב מדפתי שעליו למעט בלימודו על מנת שיוכל לאכול ולשתות משום ש{{ציטוטון|כתיב: וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב {{מקור|ויקרא כג, לב}}, וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי". וכן הגמרא בסוכה {{#makor-new:סוכה כח א|בבלי-סוכה|כח|א}} מביאה בתוך מידותיו של [[רבי יוחנן]] שמעולם לא אמר שהגיע העת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכיפורים- בשביל שיוכלו לאכול בו. על פי מקורות אלו פסק ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תרד א|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תרד|א}} שיש למעט בלימודו בערב יום הכיפורים בשביל לאכול ולשתות.
הגמרא {{#makor-new:ברכות ח ב|בבלי-ברכות|ח|ב}} מביאה מעשה על רב ביבי בר אביי שרצה ללמוד בערב יום הכיפורים וענה לו חייא בר רב מדפתי שעליו למעט בלימודו על מנת שיוכל לאכול ולשתות משום שיש מצווה באכילה בערב יום הכיפורים. מקור אחר למצווה קיים בגמרא בסוכה {{#makor-new:סוכה כח א|בבלי-סוכה|כח|א}} שמביאה בתוך מידותיו של [[רבי יוחנן]] שמעולם לא אמר שהגיע העת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכיפורים- בשביל שיוכלו לאכול בו. על פי מקורות אלו פסק ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תרד א|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תרד|א}} שיש למעט בלימודו בערב יום הכיפורים בשביל לאכול ולשתות.
=== טעם המצווה ===
=== טעם המצווה ===
המפרשים נתנו מספר טעמים בציווי התורה לאכול בערב יום הכיפורים:
המפרשים נתנו מספר טעמים בציווי התורה לאכול בערב יום הכיפורים:
שורה 14: שורה 14:
* '''התרגלות לאכילה קדושה'''- [[הרב קוק]] מסביר ב[[עין אי"ה]] {{הערה|ברכות ז}} שמטרת האכילה בערב יום הכיפורים היא להתרגל לפני הטהרה לאכול דווקא בקדושה. לדבריו, ישנם שני אופנים של חזרה בתשובה: ישנה חזרה בתשובה שמטרתה להחזיר את הרגשות הטובים שניזוקו מהחטא, וישנה תשובה בה האדם מתרגל לפעול באופן חיובי. על ידי הצום משברים את הכוחות השליליים שנגרמו מהחטאים וע"י האכילה מתרגלים לחיות באופן הנכון ולכן בתור המשך לעבודת הצום יש צורך באכילה להרגיל אכילה טובה בציווי ה'.
* '''התרגלות לאכילה קדושה'''- [[הרב קוק]] מסביר ב[[עין אי"ה]] {{הערה|ברכות ז}} שמטרת האכילה בערב יום הכיפורים היא להתרגל לפני הטהרה לאכול דווקא בקדושה. לדבריו, ישנם שני אופנים של חזרה בתשובה: ישנה חזרה בתשובה שמטרתה להחזיר את הרגשות הטובים שניזוקו מהחטא, וישנה תשובה בה האדם מתרגל לפעול באופן חיובי. על ידי הצום משברים את הכוחות השליליים שנגרמו מהחטאים וע"י האכילה מתרגלים לחיות באופן הנכון ולכן בתור המשך לעבודת הצום יש צורך באכילה להרגיל אכילה טובה בציווי ה'.


===חיוב נשים באכילה ערב יום הכיפורים===
==חיוב נשים באכילה ערב יום הכיפורים==
נפקא מינה אפשרית היוצאת מהטעמים השונים של המצווה היא חיובן של הנשים במצוות האכילה ערב יום הכיפורים. [[רבי עקיבא איגר]] {{#makor-new:מהדורא קמא טז|שות-רבי-עקיבא-איגר-קמא|טז|null}} הסתפק האם נשים חייבות, והסביר כי באופן פשוט ניתן להגדיר את המצווה כ[[מצוות עשה שהזמן גרמה|מצווה שהזמן גרמה]] וממילא הנשים יהיו פטורות, אך מנגד, ייתכן ולשיטות הסוברות שמצוות האכילה היא חלק מהצום- נשים החייבות בצום יהיו חייבות גם באכילה.
נפקא מינה אפשרית היוצאת מהטעמים השונים של המצווה היא חיובן של הנשים במצוות האכילה ערב יום הכיפורים. [[רבי עקיבא איגר]] {{#makor-new:מהדורא קמא טז|שות-רבי-עקיבא-איגר-קמא|טז|null}} הסתפק האם נשים חייבות, והסביר כי באופן פשוט ניתן להגדיר את המצווה כ[[מצוות עשה שהזמן גרמה|מצווה שהזמן גרמה]] וממילא הנשים יהיו פטורות, אך מנגד, ייתכן ולשיטות הסוברות שמצוות האכילה היא חלק מהצום- נשים החייבות בצום יהיו חייבות גם באכילה.


להלכה, ה[[מהרי"ל]] {{#makor-new:הלכות ימים הנוראים |מנהגים-מהריל-ימים-הנוראים||null}} פוסק כי גם נשים חייבות במצוות האכילה בערב יום הכיפורים. ה[[כתב סופר]] {{#makor-new:אורח חיים "סימן-קיב|שות-כתב-סופר-או"ח|"סימן-קיב|null}} גם הסתפק בדבר, וכתב שאין אפשרות להקל בדבר משום הספק.
להלכה, ה[[מהרי"ל]] {{#makor-new:הלכות ימים הנוראים |מנהגים-מהריל-ימים-הנוראים||null}} פוסק כי גם נשים חייבות במצוות האכילה בערב יום הכיפורים. ה[[כתב סופר]] {{#makor-new:אורח חיים "סימן-קיב|שות-כתב-סופר-או"ח|"סימן-קיב|null}} גם הסתפק בדבר, וכתב שאין אפשרות להקל בדבר משום הספק.


=== גדרי האכילה ===
==גדרי האכילה==
דנו הפוסקים האם מצות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. [[נפקא מינא]] תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.
דנו הפוסקים האם מצות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. [[נפקא מינא]] תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.


אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.
אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.


=== דברים שלא אוכלים ===
==מאכלים שנהוג שלא לאוכלם==


אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,692

עריכות

תפריט ניווט