רבי אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בקוסובה שברוסיה הלבנה בי"א ב[[חשוון]] תרל"ט לאביו, [[הרב שמריהו קרליץ]], רב העיירה, ואמו ראשה לאה, בתו של הרב שאול קצנלנבוגן, רב העיר הקודם (ובהמשך רבה של קוברין). לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. את בסיס לימודיו התורניים רכש מאביו וממלמד פרטי ששכר לו בשם ר' משה טוביה, אך את עיקר לימודו למד לבדו ללא רב. הוא נסע ללמוד ב[[ישיבת בריסק]] אצל [[רבי חיים סולובייצ'יק]], אולם הוא לא מצא שם את מקומו ותוך זמן קצר שב לביתו. בשנת תרס"ו נישא לבתיה, בת הסוחר ר' מרדכי ביי, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות בדים, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. בתקופה זו למד בשקט ובהתמדה גדולה, ואף למד ב[[חברותא]] עם רב העיר, ר' משה רוזין (בעל "שאילות משה", "נזר הקודש" ועוד, ולימים נשיא אגדות הרבנים בארה"ב). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה,  נכבשה כווידאן על ידי הצבא הגרמני, והחזון איש נמלט עם רעייתו אל תחומי רוסיה, והתיישב בסטויבץ, וגם בה התפרנס ממסחרה של רעייתו, ושקד על תלמודו בשקט. יש אומרים, כי כיהן באופן בלתי רשמי כרב העיירה, לבקשתו של רב העיירה הרב יואל סורוצקין, שנאלץ לעזוב בהוראת הרוסים, עד לשובו<ref>"פאר הדור" ח"א עמ' רלב. </ref>, ויש הטוענים כי חרף בקשתו של הרב סורוצקין, סרב החזון איש לתפקיד זה<ref>ראה מקורות לכך אצל בנימין בראון, "החזון איש", עמ' 38. </ref>. �ך או כך, היה לדמות מרכזית בעיירה, ולאחר השריפה הגדולה שפרצה בה פעל רבות לשיקום ה[[מקווה]], וכן טיפל בקבורת המתים כשפרצה מגפה בעיר<ref>"מעשה איש" ח"א עמ' קצה. </ref>. לאחר כארבע שנים בסטויבץ, עבר לעיר מינסק, שם שהה לבדו במהלך השבוע (רעייתו המשיכה לנהל את בית המסחר בסטויבץ והגיעה למינסק רק לשבתות). בתקופה זו, הוסיף לשקוד על תלמודו, תוך שהוא נהנה מאנונימיות מוחלטת שמנעה ממנו טרדות. על פי העדויות, שקידתו בתקופה זו היתה כה גדולה, עד שלא היה הולך ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] לתפילה ב[[מנין]] אלא בימים שבהם מתקיימת [[קריאת התורה]]<ref>"פאר הדור" ח"א, עמ' רמג-רמד. </ref>.